מבזק מס מספר 71 - 20.6.2004

בהמשך למאמרנו ממבזק מס מספר 58 מיום 25.2.2004, בדבר הודעת הנציבות על תשלום מקדמות על הכנסות חוץ, פורסמו בתחילת החודש תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ), התשס"ד – 2004.

התקנות מטילות חיוב בתשלום מקדמות על יחיד, זאת אם באופן כללי איננו חייב בתשלום מקדמות "רגילות", ושאיננו תושב חוזר או עולה חדש אשר פטור ממס על הכנסותיו מחו"ל.  כהכנסת חוץ נקבעה הכנסה שהתקיימו בה שני התנאים העיקריים הבאים:

1. לא נוכה ממנה מלוא המס במקור לפי סעיפים 161 ו- 164 לפקודה.
2. חלו לגביה שיעורי המס החלים על דמי שכירות מחו"ל, דיבידנד מחו"ל והכנסות מהימורים והגרלות בחו"ל, כל זאת בתנאי שהכנסה זו אינה הכנסה לפי הוראות סעיף 75ב' לפקודה (חנ"ז), אינה הכנסה החייבת במס בשיעור של 15% (לדוגמא – ריבית בגין פיקדון בתאגיד בנקאי בחו"ל) ואינה ריבית או דיבידנד בגין ני"ע זרים החייבים במס בשיעור של 35%.

יחיד כאמור חוייב לשלם מקדמה שנתית עד ליום 30 באפריל של השנה העוקבת. התקנות מונות ניכויים המותרים מההכנסה (לדוגמא מהכנסה משכ"ד החייבת במס בשיעור של 15% לא יותרו הוצאות למעט פחת וניכוי בשל פחת כמצוות חוק התיאומים). מסכום המקדמה, פרט להכנסה משכ"ד החייבת במס מוקל של 15%, יופחתו סכומי המס ששולמו במדינת הפקת ההכנסה. לתשלום יצורף דוח שבו תפורט דרך קביעת המקדמה. סכום ששולם על פי תקנות אלו במועד המנוי לעיל לא יוטלו הפרשי הצמדה וריבית.

לעניין הכנסות חוץ שניצמחו או הופקו בשנת 2003 ישלם יחיד את המקדמה האמורה, כחריג, עד ליום 31 באוגוסט 2004.

סעיף 125ג' לפקודה קובע שיעורי מס של 15% (בגין הכנסות שהמכשיר הפיננסי בהן צמוד מדד)   ו- 10% (בגין תשואות שהמכשיר הפיננסי בהן אינו צמוד או צמוד בחלקו). לגישת נציבות מס הכנסה כפי שהובאה לידי ביטוי בחוזר 22/2002 שיעורי המס האמורים (הן לגבי שיעור המס של 15% והן לגבי 10%), לא יחולו בהקשר לחברות משפחתיות שלהן תשואות מנכסים פיננסיים בשוק ההון.

בכנס רואי חשבון שקיימה לשכת רואי חשבון באילת, הודיעה נציבות מס הכנסה כי חברות משפחתיות תהיינה זכאיות, על אף לשון סעיף 125ג', לשיעורי המס המוקלים, כשם שיחיד זכאי להם זאת באם הנכסים הפיננסיים רשומים בספרי החברות האמורות.

אין ספק שזהו משב רוח מרענן לכל בעלי המניות בחברות כאמור. כמובן יש להמתין לחוזר מסודר בעניין.

בשולי הדברים נזכיר את העמדה המוכרת לפיה, ללא קשר להודעת הנציבות, עשוי בכל זאת לחול שיעור המס של 10% גם על חברות משפחתיות זאת לאור נוסח סעיף 125ג'. בעניין זה ראה התייחסותנו במבזק מס מספר 5 מיום 6.1.2003.

בהמשך למאמרנו ממבזק מס מספר 58 מיום 25.2.2004, בדבר הודעת הנציבות על תשלום מקדמות על הכנסות חוץ, פורסמו בתחילת החודש תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ), התשס"ד – 2004.

התקנות מטילות חיוב בתשלום מקדמות על יחיד, זאת אם באופן כללי איננו חייב בתשלום מקדמות "רגילות", ושאיננו תושב חוזר או עולה חדש אשר פטור ממס על הכנסותיו מחו"ל.  כהכנסת חוץ נקבעה הכנסה שהתקיימו בה שני התנאים העיקריים הבאים:

1. לא נוכה ממנה מלוא המס במקור לפי סעיפים 161 ו- 164 לפקודה.
2. חלו לגביה שיעורי המס החלים על דמי שכירות מחו"ל, דיבידנד מחו"ל והכנסות מהימורים והגרלות בחו"ל, כל זאת בתנאי שהכנסה זו אינה הכנסה לפי הוראות סעיף 75ב' לפקודה (חנ"ז), אינה הכנסה החייבת במס בשיעור של 15% (לדוגמא – ריבית בגין פיקדון בתאגיד בנקאי בחו"ל) ואינה ריבית או דיבידנד בגין ני"ע זרים החייבים במס בשיעור של 35%.

יחיד כאמור חוייב לשלם מקדמה שנתית עד ליום 30 באפריל של השנה העוקבת. התקנות מונות ניכויים המותרים מההכנסה (לדוגמא מהכנסה משכ"ד החייבת במס בשיעור של 15% לא יותרו הוצאות למעט פחת וניכוי בשל פחת כמצוות חוק התיאומים). מסכום המקדמה, פרט להכנסה משכ"ד החייבת במס מוקל של 15%, יופחתו סכומי המס ששולמו במדינת הפקת ההכנסה. לתשלום יצורף דוח שבו תפורט דרך קביעת המקדמה. סכום ששולם על פי תקנות אלו במועד המנוי לעיל לא יוטלו הפרשי הצמדה וריבית.

לעניין הכנסות חוץ שניצמחו או הופקו בשנת 2003 ישלם יחיד את המקדמה האמורה, כחריג, עד ליום 31 באוגוסט 2004.

בימים אלו פורסם חוזר מס הכנסה בהקשר לכללי תרגום הכנסות מחו"ל לשקלים חדשים. חוזר זה בא להבהיר את האמור בכללי מס הכנסה (המרה לשקלים חדשים של סכומים שמקורם מחוץ לישראל) התשס"ד – 203, שתוקנו מכוח סעיף 240א' לפקודה (להלן: "הכללים").

להלן נפרט בקצרה את עיקרי הכללים:

הכנסה לפי סעיף2(1) לפקודה (לא חנ"ז או חמי"ז) – התרגום יבוצע בשני מועדים – יום ביצוע העסקה ויום התזרים. (האמור חל גם לגבי הוצאות). משמעות האמור היא כי לגבי עסק המדווח על בסיס צבירה, גובה ההכנסה בשקלים יחושב לפי יום העסקה. הפרש בין הסכום בשקלים מיום העסקה ליום התזרים יחשב כהכנסה (או הוצאה) מהפרשי שער ויסווג כהכנסה אינטגרלית לעסק (לפי סעיף 2(1)) או הכנסה לפי סעיף 2(4), לפי הכללים הרגילים. עסק המדווח על בסיס מזומן – ימיר את סכומי ההכנסה לפי יום התזרים.

הכנסות פסיביות (הכנסות לפי סעיפים 2(4) – 2(7) ו- 2א') – יתורגמו לש"ח לפי שער החליפין במועד התזרים. (האמור נכון גם לגבי הוצאות). במידה והתזרים היה לאחר תום שנת המס אך הדיווח התבצע בשנת המס, יתורגמו הסכומים לפי שער החליפין בתום שנת המס. באופן דומה יתורגמו גם נכסי הבסיס עליהם נצמחו ההכנסות האמורות. בעניין זה נציין כי על פי סעיף 8ג' לפקודה, הכנסות מהפרשי שער חייבות במס על פי בסיס צבירה, גם אם לא התקבלו בפועל, כך שבעל פיקדון יהא חייב במס בישראל על "הפרשי התרגום" גם אם הפיקדון טרם נפרע, כמובן כפוף לתנאי הפטור בסעיף 9(13) לפקודה. על אף האמור, מציין החוזר, ככל הנראה בטעות, כי נישום המדווח על בסיס מזומן אינו נדרש לדווח על הכנסה מהפרשי שער שטרם התקבלה, זאת בסתירה לפסקה הקודמת.

הכנסות חנ"ז או חמי"ז – הכנסת בעל שליטה בחנ"ז והכנסתה של חברת משלח יד זרה יתורגמו לפי שער החליפין היציג של תום השנה או תקופת השומה של החנ"ז או החמי"ז.

רווחי הון – התמורה והמחיר המקורי יתורגמו לפי שער החליפין המוקדם מבין יום העסקה ויום התזרים. נציין כי הכנסה מהפרשי שער שמקורם בדיווח לפי יום העסקה יהיו חייבים במס "מלא", ולא ייהנו מן הפטור המנוי בסעיף 9(13) לפקודה.

תרגום מיסי חוץ – ככלל, מיסי חוץ יהיו ניתנים לזיכוי כנגד המס בישראל בשנה שבה הופקה ההכנסה, רק אם שולמו תוך שנתיים מתום שנת המס בגינה הם משתלמים (סעיף 207ב' לפקודה). מיסים ששולמו במהלך השנה יתורגמו לפי מועד התזרים. מיסים ששולמו החל מתום השנה ועד שנתיים לאחר מכן, יתורגמו לפי שער החליפין בתום השנה, ומיסים ששולמו במועד מאוחר יותר יתורגמו לפי מועד התזרים אך יינתנו לזיכוי רק בשנת התשלום בפועל. כללים אלו יחולו גם בהקשר להחזר מס.

הפסדים – הפסד שנוצר לאחר תרגום ההכנסות לשקלים חדשים יועבר בערכים שקליים לקיזוז לשנים הבאות, בכפוף להוראות הפקודה.

שער חליפין – יהא השער היציג של היום הרלוונטי, כפי שפורסם על ידי בנק ישראל. אם לא פורסם באותו יום שער יציג – השער הרלוונטי יהא השער הידוע לאותו היום. במידה ובנק ישראל אינו מפרסם שערים יציגים לאותו מטבע יש לתרגמו לפי שער ההמרה של הדולר, ואת התוצאה המתקבלת יש להמיר לשקלים לפי הכללים דלעיל.