ביום 18.10.2017 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 33832-02-14) את תביעתה של סמדר אהרון נוחם (להלן: "המבוטחת") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), ופסק כי אי תשלום קצבת ילדים במשך 11 שנים בחושבו כי הילדים שהו בחו"ל, אף ששהו למעשה בישראל, מהווה רשלנות שלו ועליו לשלם את הקצבה לכל התקופה אחורנית.

רקע חוקי

• בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל) (להלן: התקנות), נקבע:

  "שהה אדם מחוץ לישראל תקופה שלא עלתה על 365 ימים רצופים, יראו כאילו הודיע למוסד על יציאתו, העדרותו וחזרתו לישראל כאמור, אם יציאתו את ישראל וחזרתו אליה כאמור, נרשמו באחת מתחנות הגבול שהוכרזו בצו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ"ז-1987".

• לפי סעיף 65 לחוק הביטוח הלאומי, קצבת הילדים משולמת לילדים הנמצאים בישראל. לאחר שלושה חודשים בחו"ל (בעבר שישה חודשים) הקצבה בדרך כלל מופסקת.

רקע עובדתי

• המבוטחת יצאה לטיול קצר בחו"ל עם שני ילדיה הקטינים ביום 27.8.2002.

• בשנת 2013 גילתה באקראי כי מאז אותה נסיעה, ולמעשה במשך כ-11 שנים, המל"ל לא העביר לחשבונה קצבאות ילדים בעבור שני ילדיה, בטענה שאינם שוהים בארץ מאז יציאתם הנ"ל לחו"ל. זאת, חרף העובדה שמאז אותה נסיעה שבה ויצאה את גבולות הארץ עם ילדיה.

• התביעה הוגשה ביום 16.2.2014 המל"ל הסכים לשלם הקצבאות רטרואקטיבית מפברואר 2009, לפנים משורת הדין.

  הוגשה תביעה לבית הדין לקבל את הקצבאות בשנים 2002 ועד 1/2009.

טענת המבוטחת

• המבוטחת טענה כי היא זכאית לתשלום קצבאות הילדים בעבור כל התקופה כי במאגרי המידע של המל"ל מצוי המידע הנדרש לפיו ילדיה בארץ. המל"ל ידע גם כי הילדים יצאו לחו"ל לזמן קצר בשנת 2004 ולא הסיק מכך שהמידע שאצלו שגוי.

• המל"ל לא פעל לשלילת מעמד הילדים כתושבים, ולא פעל לשלילת זכאותם לשירותי בריאות עפ"י חוק בריאות ממלכתי, בכל השנים שלטענתו הילדים לא היו בארץ.

• מכל הנ"ל עולה כי המל"ל לא השתמש במידע שהיה ברשותו.

• בעניין השיהוי הגדול עד מועד הגשת התביעה: היא לא קבלה כל התראה או מכתב מהמל"ל הטוען כי ילדיה לא שוהים בישראל, ועל כן לא יכלה להגיב על כך. חשבון הבנק שאליו היתה אמורה להיכנס קצבת הילדים הוא חשבון משני שלה, ועל כן לא בדקה אותו באופן מעמיק, עד שסוגיית קצבת הילדים עלתה בתקשורת.

טענות המל"ל

• חלה על התביעה התיישנות שכן הוגשה בשיהוי בשנת 2014.

• נשלחו למבוטחת שתי הודעות בדואר רשום: הודעה ראשונה ביום 12.3.2003 והודעה שניה ביום 13.4.2003 שבהם ציין המל"ל כי בהתאם לנתונים שקיבל מביקורת הגבולות עולה שילדיה יצאו מישראל לתקופה העולה על 6 חודשים.

• המבוטחת עזבה את הארץ במספר הזדמנויות נוספות לאחר שנת 2003 והיתה צריכה לשים לב לרישומים בביקורת הגבולות ולבקש את תיקון הרישומים.

• המל"ל לא חייב להתקשר למבוטחים כדי שהם ישמרו על זכויותיהם, שכן זהו נטל אקטיבי המוטל על המבוטחים.

דיון והחלטה

• המל"ל לא טען וממילא לא הוכיח כי מקור הטעות בביקורת הגבולות: יש להניח כי "המחדל רובץ לפתחו של הנתבע (המל"ל) או במערכת התקשורת והעברת הנתונים בינו לבין ביקורת הגבולות".

• באשר לשיהוי בהגשת התביעה: גם אם המבוטחת לא בדקה את חשבון הבנק שלה במשך תקופה ארוכה, אין בכך כדי להוות "אשם תורם", שכן לא חלה עליה חובה לעשות כך, לאור התקנות המטילות על המל"ל את החובה המוחלטת להתעדכן אם מבוטח עזב את ישראל ולא שב לאחר פרק הזמן הקבוע בתקנות.

• ביה"ד לא מקבל את טענת המל"ל כי שלח הודעות בדואר רשום כטענה מבוססת ראייתית.

• הוכח כי המידע היה ברשות המל"ל. העובדה שהמל"ל לא נקט במשך כל אותן שנים בשום פעולה שנעשית בנסיבות דומות, כגון: שלילת תושבות ושירותי בריאות, מחזקת את המסקנה כי המחדל נעוץ במל"ל ועליו לשלם למבוטחת את קצבאות הילדים במלואן לתקופה שבין 9.2002 ועד 1.2009.

בשולי הדברים
מומלץ להיות ערים ועם "אצבע על הדופק" בכל ענייני זכאות לגמלאות שונות מהמל"ל. שיהוי בהגשת תביעה עלול לגרום לדחייתה.

יצויין כי על פי פרסום של המל"ל משנת 2014 נקבע כי אי תשלום גמלאות שארע עקב טעות של המל"ל – ישולמו הללו עד 7 שנים אחורנית.

ככל שאי התשלום היה עקב אחריות משותפת של המבוטח והמל"ל – ישולמו גמלאות עד ארבע שנים אחורנית.

כמו כן נציין כי כפי שנמסר לנו, המל"ל הגיש ערעור לביה"ד הארצי לעבודה על פסק הדין .

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.