בפסק דין תקדימי שניתן ביום 12.5.2004 בבית המשפט העליון, הפך ביהמ"ש את פסיקתו של ביהמ"ש המחוזי שניתן בשנת 1999 בעניינו של מר יאיר דר, וקבע ככלל כי מועד מיסויין של אופציות סחירות שניתנו לעובד, הינו ביום הענקתן ולא ביום מימושן.
בשיא התמציתיות נזכיר כי פסק הדין נסב אודות מר יאיר דר היה עובד שהחברה שבה הועסק הקצתה לו אופציות סחירות. בראשיתו של דבר הגיש מר דר דוח שנתי לרשויות המס לרבות שווי ההטבה שהיה גלום באופציות שקיבל, ואולם בעקבות "התרסקות" המניה כלל לא מימש את האופציות, ולכן ביקש מאוחר יותר מפקיד השומה לתקן את הדוח שהגיש בעבר, למחוק את הדווח על הרווח בהקצאה כאמור ולדחותו למועד המימוש- קרי אפס.
לאחר "מאבקים" נאות פקיד השומה לפנים משורת הדין לאפשר לו לתקן את הדוח, אך מנגד תקף את הדוח המתוקן שומתית. בסופו של דבר קבע ביהמ"ש המחוזי ,כי אכן הצדק עם מר דר וכי רווח מהקצאת אופציות לעובד, בין אם הינן סחירות ובין אם לאו, יחוייב במס ביום המימוש בלבד.
ביהמ"ש העליון בפסק דינו המהפכני הפך את ההלכה כאמור.
ברצוננו להאיר ולהעיר מספר נקודות:
1. נציבות מס הכנסה אינה טוענת עוד כי בהקצאת אופציה נסחרת לעובד, ישנם שני אירועי מס פירותיים, האחד בעת ההקצאה – 2(2) והשני בעת מימוש האופציה- 3(ט), כי אם אחד, ביום ההקצאה.
2. ביהמ"ש קובע כי אופציה סחירה תמוסה ככל טובת הנאה שוות כסף במועד שבו ניתנה לעובד, ואולם דחיית מיסוי ליום המימוש תחול "על אופציות שאינן סחירות אשר לגביהן קיים קושי לקבוע את שוויה של טובת ההנאה הנתנת לעובד במועד ההקצאה".
אין כל התייחסות בפסק הדין לנקודות בתווך, כגון במצב בו היתה מגבלה על אופציה ביום ההקצאה, אך זו הוסרה בחלוף תקופת זמן מסויימת, הרבה לפני מימוש האופציה עצמה. נראה כי דווקא במקטע זה מצויות מרבית האופציות הסחירות שהוקצו לעובדים כך שהמילה האחרונה בתחום זה תינתן כנראה שוב לביהמ"ש.
3. ויכוח עז ניתש זה שנים על סיווג הרווח מאופציות שהוקצו לעובדים במסגרת סעיף 102 לפקודה. נציבות מס הכנסה טוענת זה שנים כי זו הכנסת עבודה, אף שאמנם "נאותה "להגיע להסדרים שונים בדבר חבות מס מופחתת משוקללת.לא למותר לציין כי באחרונה הודיעו אף בכירים במוסד לביטוח לאומי כי לדעתם רווח מסעיף 102 הינו הכנסת עבודה לכל דבר.
אמנם באוביטר אך בצורה נחרצת ומפורשת נכתב בפסק הדין בעליון כך:"המס המוטל בגין אופציות על פי מסלול הקבוע בסעיף 102 הינו מס רווחי הון . בצד מסלול זה (להלן: המסלול המועדף) המשיך להתקיים לגבי הקצאת אופציות לעובדים מסלול המיסוי הרגיל המוסדר כאמור בהוראות סעיף 2(2), ובהוראת סעיף 3(ט) לפקודה (להלן: המסלול הרגיל)…" (ההדגשה שלנו)
נראה כי אין לנו מה להוסיף על מילים מפורשות אלו.
לנחמת כל הצדדים נסיים ונאמר כי הפסיקה האמורה בנושא מיסוי האופציות לעובדים לא תהווה תקדים מהותי בעתיד לשום צד, שכן לגבי אופציות לסוגיהן שהוקצו החל מיום 1.1.2003, מיסויין מטופל באופן מלא וממצה בסעיף 102 החדש, ואילו לגבי אופציות שהוקצו קודם לכן, מיעוטן הזניח עדיין בהליכי שומה או משפט שונים בעוד שלגבי מרביתן המוחלטת ישנן כבר שומות סופיות.
