ביום 7 בספטמבר 2016 ניתן בבימ"ש המחוזי בחיפה, ע"י כבוד השופטת אורית וינשטיין פס"ד בעניין יובל קיטה (ע"מ 47646-01-15). פסה"ד עוסק בצווים שהוצאו כנגד המערער בגין הפרשי הון, להם ניתנו הסברים ע"י הנישום, אך הסברים אלו לא התקבלו ע"י המפקח בהליך השומתי.
הפסק עוסק בנישום שכיר (גם רעייתו שכירה) אשר נדרש להגיש הצהרות הון כיוון שנחשד בקבלת כספים בדרך לא חוקית (ואמנם נקבע בעסקת טיעון בתיק פלילי כנגד הנישום, כי ישנו סכום לא מהותי של הכנסה לא חוקית, מוסכמת).
המפקח ערך למערער השוואת הון (12/08 – 12/06) ומצא הפרשי הון בסך כ-300 אלפי ₪ אותם נדרש המערער להסביר.
מחצית מהפסק עוסק בטענות פרוצדוראליות על אופן ניהול דיוני השומה, אשר לוו בנעימות צורמות בין הצדדים (מה גם שהנישום הקליט את הדיונים וטען לאי זהות בין המוקלט לבין הפרוטוקולים "המשוכתבים").
כבר כאן נציין כי על אף הביקורת שמתחה השופטת על אופן ההתנהלות בדיוני השומה, היא לא קבלה את טענת הסף של המערער לבטלות השומות, ודנה בהן עניינית.
מחציתו האחרת של הפסק דנה בבחינת הסברים מהסברים שונים לגידול ההון ולשימושים שהוצגו ע"י הצדדים, אותם בחנה השופטת במאזני הצדק. לרוב אין אנו נוהגים לכתוב במסגרת זו בעניין פסקי דין העוסקים בהפרשי הון, זאת עקב הנסיבות הייחודיות של כל מקרה ומקרה, עם זאת חרגנו ממנהגנו, עקב הפרק החשוב לטעמנו בפסק הדין, העוסק בהתנהלות ההליך הדיוני מול פקיד השומה.
כפי העולה מהתנהלות המערער ומייצגו במהלך ההליך השומתי, מסמכים והסברים אותם דרש המפקח נמסרו בסופו של יום, ע"פ דרישתו, אך זאת רק לאחר משיכת זמן, גם לאחר מתן ארכות חוזרות ונשנות, והארכת תקופת ההשגה בשנה נוספת, כך שהובילו לדיון טעון ועצבני (ראו פסקאות 29-31 לפסק).
פסק הדין בחלקו הרלבנטי לעניינו עוסק בהתנהלות הליך ההשגה, ומזכיר לכולנו כי הליך ההשגה הינו הליך שיפוטי במהותו ולפיכך עליו להתנהל על פי הקבוע בדין המנהלי, המקים חובה של הגינות ושקיפות ביחסיה של רשות שלטונית, היינו פקיד השומה, מול האזרח – הנישום.
ביהמ"ש קובע:
"תפקידו של פקיד השומה בדיון בהשגה מחייבו להפעיל שיקול דעת על בסיס המסמכים והטענות שהובאו בפניו, ולהכריע האם הוא מקבל הטענות אם לאו ולנמק קביעתו. פרוטוקול הדיון משמש לפיכך, כלי רב חשיבות לבחינת שיקול הדעת במתן ההחלטה."
- ניהול פרוטוקולים של דיוני שומה או תרשומות של שיחות טלפוניות המתקיימות בעניינו של הנישום אינם עניין אופציונאלי, אלא מחובתו של פקיד השומה.
- מפקח הדן בעניינו של נישום המצוי בהליך שומתי חייב לתעד את עיקרי מהלך הדיון, הטענות המועלות, המחלוקות והמסמכים המוגשים. כנ"ל לגבי הידברות טלפונית או פגישות "חטופות".
- יש להחתים את המייצג ו/או הנישום הנוכחים בדיון על הפרוטוקול, על מנת שלא תהא מחלוקת כי הפרוטוקול משקף נאמנה את תוכן הדיון.
סוף דבר: ביהמ"ש מנתח כל הסבר שניתן ע"י המערער וקובע כי המערער עמד במרבית נטל הראיה להסברי ההון שנדרשו, ומקבל את רוב הסבריו של הנישום, והערעור התקבל ברובו.
יש להניח כי מפקחי המס יונחו להתאים עצמם לדרישות ההתנהלות בדיוני השומות ובעיקר בשלב ההשגה, כפי שפרטה השופטת בפסק דין זה. כך ייטב לכל הצדדים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
