מבזק מס מספר 647 - 22.6.2016

ביום 15 ביוני 2016 פורסם פס"ד בעניין אמית אמשיקשוילי (ע"מ 1989-03-13). פסק הדין דן בשתי סוגיות עיקריות: תושבות וסיווג הכנסה.
בסוגיית התושבות נדון בהרחבה במבזקנו הבא.

תמצית העובדות:
המערער בחור צעיר כבן 23 החל משנת 2002 לשהות פרקי זמן ממושכים מחוץ לישראל. בעת שהותו מחוץ לישראל השתתף במשחקי פוקר שונים בבתי קזינו, משחקים מקוונים באינטרנט וכן טורנירים מקצועיים.
זכיותיו במשחקים אלו הניבו לו רווחים משמעותיים – סך של כ-1 מ' דולר מהשתתפות בטורנירים וסך מוערך בכ-5 מ' דולר לכל הפחות מהשתתפות במשחקים מקוונים באינטרנט והימורים בבתי הקזינו (הערכה על פי העברות בנקאיות לחשבון בישראל) (להלן: "ההכנסות ממשחקי פוקר").
המערער טען כי אינו תושב ישראל באותם שנים וככל שיקבע שהכנסות ממשחקי הפוקר חייבות במס בישראל יחולו הוראות סעיף 2א לפקודה החל על זכיות מהגרלה: הימורים ופעילות נושאת פרסים בשיעור מס מוגבל של 25% (כיום 30%).
לטענתו של פקיד השומה נותר המערער תושב ישראל במהלך השנים חרף ההיעדרויות הרבות מישראל, וכי יש לסווג את ההכנסה ממשחקי הפוקר, כהכנסה מעסק או משלח יד וכן להגדיל את שיעור המס ב-10% מכוח סעיף 191ב, וזאת לאור העובדה שהמערער לא ניהל פנקסי חשבונות.
נציין כי פקיד השומה הוציא שומה לשנת המס 2007 כאשר השומה התבססה על הפרשי הון בין הצהרת ההון של הנישום ליום 31.12.2002 לבין הצהרת ההון ליום 31.12.2007, ומכיוון ששומות המערער עד וכולל שנת המס 2006 היו סופיות ייחס פקיד השומה את כל הפרש ההון לשומה הפתוחה – שנת 2007.
ראשית בניתוח ארוך קבע ביהמ"ש כי משקילת כל העובדות והעדויות התרשם כי המערער היה ונותר תושב ישראל.
על הניתוח והמסקנות, במבזק הבינלאומי הבא.
בעניין הפרשי ההון ויחוסם קבע כבוד השופט קירש, כי משום שהמערער עמד בנטל הראיה כי הפיק הכנסות מהותיות בשנים סגורות (לפני שנת 2007) אין לייחס את כל הפרשי ההון לשנת 2007 (השנה הפתוחה) ורק אותן הכנסות בגינן לא הציג המערער ראיות, יוחסו לשנה הפתוחה כ- 1.4 מ' ₪ בלבד מתוך 4.2 מ' ₪ !
שנית קבע ביהמ"ש לאחר ניתוח מעמיק של חוקי משחקי הפוקר לרבות התייחסות בפסיקה הפלילית, כי מדובר בהכנסה ממשלח יד ולא כתוצאה ממזל "טהור" כלשונו, שאז הכנסה כזו היתה מסווגת כהכנסה מהימורים. לדברי ביהמ"ש מיומנותו, בקיאותו והניסיון של המערער הם שהובילו אותו לזכיות הרבות, על אף מרכיב המזל שקיים במשחק הפוקר.
כב' השופט מציין שלושה יסודות עיקריים הדרושים לכינון משלח-יד והם :
"א. קיום כישורים או מיומנות בידי אדם, שאינם נחלת הכלל;
ב. הפעלה תדירה של כישורים אלה מתוך כוונה להפיק תועלת כלכלית;
ג. העדר מרכיב ממשי של מכירת מלאי".
בסיכום קובע השופט כי המערער רכש מיומנות בענף הפוקר שאינה נחלת הכלל, וכי התמקצעות המערער במשחק הפוקר באמצעות לימוד, תכנון ואימון השפיעו על תוצאות המשחקים, וכן כי השתתפותו במשחקים רבים במקומות השונים וההשקעה הכספית הרבה בדמי השתתפות, יש בהם כדי לקבוע כי הכנסתו של המערער נבעה ממשלח יד.
עם זאת פסק השופט כי בשל סימני השאלה הרבים הן לגבי תושבות המערער והן לגבי סיווג ההכנסה אין להגדיל את שיעור המס ב-10% על פי סעיף 191ב .
סוגיה שעלתה במפורש בפסה"ד היא האם וככל שנוצר הפסד ממשחקי פוקר, מה יעלה בדבר הפסדים במידה שכאלה נוצרו לנישום ? האם יהיו בני קיזוז? ביהמ"ש ער לסוגיה, ובהחלט לא חושש להתיר הפסדים במקרה המתאים. מאידך ביהמ"ש אינו חושש מהשלכות רוחב: "לא כל שחקן פוקר חובבן המשתתף במשחק שבועי עם ידידיו יוכל לטעון כי המשחק הפך אצלו למשלח יד. המקרים בהם הטענה תצלח יהיו מעטים ויוצאי דופן".

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ולרו"ח ענת דואני, ממשרדנו.

ביום 15 ביוני 2016 פורסם פס"ד בעניין אמית אמשיקשוילי (ע"מ 1989-03-13). פסק הדין דן בשתי סוגיות עיקריות: תושבות וסיווג הכנסה.
בסוגיית התושבות נדון בהרחבה במבזקנו הבא.

תמצית העובדות:
המערער בחור צעיר כבן 23 החל משנת 2002 לשהות פרקי זמן ממושכים מחוץ לישראל. בעת שהותו מחוץ לישראל השתתף במשחקי פוקר שונים בבתי קזינו, משחקים מקוונים באינטרנט וכן טורנירים מקצועיים.
זכיותיו במשחקים אלו הניבו לו רווחים משמעותיים – סך של כ-1 מ' דולר מהשתתפות בטורנירים וסך מוערך בכ-5 מ' דולר לכל הפחות מהשתתפות במשחקים מקוונים באינטרנט והימורים בבתי הקזינו (הערכה על פי העברות בנקאיות לחשבון בישראל) (להלן: "ההכנסות ממשחקי פוקר").
המערער טען כי אינו תושב ישראל באותם שנים וככל שיקבע שהכנסות ממשחקי הפוקר חייבות במס בישראל יחולו הוראות סעיף 2א לפקודה החל על זכיות מהגרלה: הימורים ופעילות נושאת פרסים בשיעור מס מוגבל של 25% (כיום 30%).
לטענתו של פקיד השומה נותר המערער תושב ישראל במהלך השנים חרף ההיעדרויות הרבות מישראל, וכי יש לסווג את ההכנסה ממשחקי הפוקר, כהכנסה מעסק או משלח יד וכן להגדיל את שיעור המס ב-10% מכוח סעיף 191ב, וזאת לאור העובדה שהמערער לא ניהל פנקסי חשבונות.
נציין כי פקיד השומה הוציא שומה לשנת המס 2007 כאשר השומה התבססה על הפרשי הון בין הצהרת ההון של הנישום ליום 31.12.2002 לבין הצהרת ההון ליום 31.12.2007, ומכיוון ששומות המערער עד וכולל שנת המס 2006 היו סופיות ייחס פקיד השומה את כל הפרש ההון לשומה הפתוחה – שנת 2007.
ראשית בניתוח ארוך קבע ביהמ"ש כי משקילת כל העובדות והעדויות התרשם כי המערער היה ונותר תושב ישראל.
על הניתוח והמסקנות, במבזק הבינלאומי הבא.
בעניין הפרשי ההון ויחוסם קבע כבוד השופט קירש, כי משום שהמערער עמד בנטל הראיה כי הפיק הכנסות מהותיות בשנים סגורות (לפני שנת 2007) אין לייחס את כל הפרשי ההון לשנת 2007 (השנה הפתוחה) ורק אותן הכנסות בגינן לא הציג המערער ראיות, יוחסו לשנה הפתוחה כ- 1.4 מ' ₪ בלבד מתוך 4.2 מ' ₪ !
שנית קבע ביהמ"ש לאחר ניתוח מעמיק של חוקי משחקי הפוקר לרבות התייחסות בפסיקה הפלילית, כי מדובר בהכנסה ממשלח יד ולא כתוצאה ממזל "טהור" כלשונו, שאז הכנסה כזו היתה מסווגת כהכנסה מהימורים. לדברי ביהמ"ש מיומנותו, בקיאותו והניסיון של המערער הם שהובילו אותו לזכיות הרבות, על אף מרכיב המזל שקיים במשחק הפוקר.
כב' השופט מציין שלושה יסודות עיקריים הדרושים לכינון משלח-יד והם :
"א. קיום כישורים או מיומנות בידי אדם, שאינם נחלת הכלל;
ב. הפעלה תדירה של כישורים אלה מתוך כוונה להפיק תועלת כלכלית;
ג. העדר מרכיב ממשי של מכירת מלאי".
בסיכום קובע השופט כי המערער רכש מיומנות בענף הפוקר שאינה נחלת הכלל, וכי התמקצעות המערער במשחק הפוקר באמצעות לימוד, תכנון ואימון השפיעו על תוצאות המשחקים, וכן כי השתתפותו במשחקים רבים במקומות השונים וההשקעה הכספית הרבה בדמי השתתפות, יש בהם כדי לקבוע כי הכנסתו של המערער נבעה ממשלח יד.
עם זאת פסק השופט כי בשל סימני השאלה הרבים הן לגבי תושבות המערער והן לגבי סיווג ההכנסה אין להגדיל את שיעור המס ב-10% על פי סעיף 191ב .
סוגיה שעלתה במפורש בפסה"ד היא האם וככל שנוצר הפסד ממשחקי פוקר, מה יעלה בדבר הפסדים במידה שכאלה נוצרו לנישום ? האם יהיו בני קיזוז? ביהמ"ש ער לסוגיה, ובהחלט לא חושש להתיר הפסדים במקרה המתאים. מאידך ביהמ"ש אינו חושש מהשלכות רוחב: "לא כל שחקן פוקר חובבן המשתתף במשחק שבועי עם ידידיו יוכל לטעון כי המשחק הפך אצלו למשלח יד. המקרים בהם הטענה תצלח יהיו מעטים ויוצאי דופן".

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ולרו"ח ענת דואני, ממשרדנו.

במבזקנו מספר 577 מיום 31/12/2014 פרסמנו הצעה של רשות המיסים בבריטניה להטיל מס הסטת רווחים על מנת להתמודד עם נישומים המסיטים רווחים מבסיס המס הבריטי.

במבזקנו מספר 636 מיום 23/3/2016 דיווחנו על כניסתן לתוקף של תקנות בבריטניה, לפיהן חברה תושבת בריטניה, תידרש לדווח בדוח מפורט Country-by-Country Report את ההכנסות, הרווחים, המיסים ונתונים נוספים בכל מדינה ומדינה שבה היא פועלת במסגרת התאגיד הרב לאומי ("דוח על פי מדינה") על מנת שישמש את רשות המיסים בבריטניה, לבחון האם תאגידים רב לאומיים מבצעים פעולות שמטרתן לשחוק את בסיס המס, להעביר רווחים למדינות שבהן שיעורי המס נמוכים יותר או להתחמק מתשלום מס.

ברצוננו להביא לידיעתכם, שבאוסטרליה נכנסה לתוקף חקיקה דומה לגבי הנושאים לעיל החל מה- 1/1/2016 – חוק למניעת התחמקות ממיסים בפעילות רב-לאומית Multinational anti-avoidance Law (להלן: "החוק"). עיקרי החוק הינם:

1.  הפקת הכנסות באוסטרליה שלא באמצעות מוסד קבע:
   החוק נועד להתמודד עם מצב שבו חברה זרה מפיקה הכנסות באוסטרליה באמצעות מתן שירותים או הספקת מוצרים ללקוחותיה באוסטרליה, וההכרה בהכנסה ממכירת מוצרים או שירותים אלו תעשה בחברה זרה ללא מוסד קבע באוסטרליה, ויחד עם זאת תמיכה במתן השירותים או המוצרים תבוצע באמצעות חברה מקומית או שותף עסקי מקומי באוסטרליה. לטענת רשויות המס באוסטרליה, החברה הזרה נמנעה מהקמת מוסד קבע שאליו ייחוסו הכנסות ממכירת המוצרים או הספקת השירותים, ועל כן ייוחסו הכנסות כאמור למוסד קבע רעיוני באוסטרליה של החברה הזרה.
   יחוס כאמור יחול רק לגבי חברה בעלת מחזור של לפחות 1 מיליארד דולר אוסטרלי או חברה בתאגיד רב לאומי בעל מחזור כאמור.
2.  דוח על פי מדינה (יישום פעולה מספר 13 של פרויקט ה- BEPS):
   תאגיד רב-לאומי בעל מחזור של 1 מיליארד דולר אוסטרלי עם נוכחות באוסטרליה, יידרש להגיש לרשות המיסים באוסטרליה דוח על פי מדינה, הכולל פירוט לגבי הפעילות הכלכליות של התאגיד לרבות: הכנסות, מספר מועסקים, תיאור פעילות עסקית, הכנסה חייבת והמיסים ששולמו בגינה בכל מדינה ומדינה שבה התאגיד פועל, וכן פירוט לגבי הפעילות של הישות המהווה חלק מהתאגיד הרב לאומי המצויה באוסטרליה והעסקאות שלה עם צדדים קשורים.
3.  הטלת קנסות מוגדלים על עסקאות בהיקפים גדולים של חברות:
   חברות המבצעות עסקאות במטרה להסיט רווחים או להתחמק מתשלום מיסים באוסטרליה עלולות להידרש לשלם קנסות בשל יתרון המס הנובע מפעילות זו.
   הואיל ותאגידים רב לאומיים זרים עשויים להתנגד למסירת פרטים לרשויות המס באוסטרליה לגבי פעילותן מחוץ למדינה, מבנה החברות הרב לאומי שלהן ועסקאותיהן באוסטרליה, מתכננת רשות המסים באוסטרליה לקדם חקיקה לפיה יוטל מס בשיעור של 40% על עסקאות בחברות אוסטרליות שבהן הוסטו רווחים מחוץ לאוסטרליה לישויות זרות שאין בהן תוכן כלכלי מספק Insufficiente conomic substance, כאשר הופחתו הרווחים באוסטרליה ביותר מ – 20%, וכאשר לא קיים שוויון מיסויי בין ההוצאה שדווחה באוסטרליה והמס המוטל עליה לבין ההכנסה שתדווח במדינה הזרה והמס שיוטל עליה. על פי הצעת החקיקה, חברה תוכל להשיג על המס שיוטל שיוטל עליה בתוך 12 חודשים, אגב המצאת המסמכים המתאימים.
   נזכיר כי ישראל הצטרפה להסכם ליישום הדוח על פי מדינה (ראה מבזקנו מספר 643 מיום 19/5/2016), וכי לצורך החלתה ובכלל לאור חברותה של ישראל בארגון ה-OECD, צפוי שגם בישראל תקודם חקיקה בעניין חובת הגשת הדוח על פי מדינה או בעניינים אחרים הנובעים מיישום המלצות דוחות ה-BEPS.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.

ביום 6/6/2016 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 5328-06-14) את תביעתה של יהודית רבס (להלן: המבוטחת) וקבע כי תאונה שקרתה לה עת צעדה לכיוון בניין רשות המיסים לצורך קבלת אישור דחוף על תיאום מס לבקשת המעסיק, תוכר כתאונת עבודה.

רקע חוקי
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי:

• תאונת עבודה של עובד שכיר – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.
• רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו, או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
• הפסקה וסטיה – תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות לעיל אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעסיקו.

תמצית עובדתית

• המבוטחת מועסקת כמורה בבית ספר השייך לרשת עמל ביישוב רהט, ובמקביל מקבלת פנסיה מוקדמת.
• באותו היום התבקשה המבוטחת מנציג ביה"ס לצאת שעה מוקדם יותר מהעבודה כדי להביא אישור דחוף של תיאום מס. היא בקשה מבעלה שיסיע אותה לבניין המס.
• המבוטחת נפגעה כאשר צעדה לכיוון בניין רשות המיסים בבאר שבע.
• תביעת המבוטחת להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל).
• כנגד דחיית התביעה הוגשה תביעה לביה"ד.

טענות הצדדים
טענות המבוטחת:
בתצהיר שצורף לביה"ד, טענה המבוטחת שבאותו בוקר נציג ביה"ס ביקש שתדאג להמציא בדחיפות אישור בדבר תיאום מס. לטענתה, תכלית הנסיעה ממקום עבודתה לרשות המיסים לפני סיום העבודה, היתה למטרה הקשורה לעבודתה וגם למילוי חובותיה כלפי המעסיק ולא לענייניה הפרטיים. השגת האישור לטענתה, היא פעולה הנלווית לעבודה לצרכי עבודתה. לולא עבדה ברשת עמל לא הייתה נדרשת להמציא אישור תיאום מס.

טענות המל"ל:
יש לדחות את התביעה מאחר ונסיעת המבוטחת היתה לאחר סיום עבודתה, ולא אירעה תוך כדי נסיעתה ממקום עבודתה לביתה, אלא מדובר בהפסקה לצורך סידורים אישיים. מאחר ויציאתה למס הכנסה נעשתה במטרה למלא דו"ח של תיאום מס, האינטרס הוא אך לטובתה ולרווחתה של המבוטחת, ולא מדובר במילוי התחייבות כלפי המעסיק.
לטענת המל"ל המבוטחת היתה יכולה לבצע את תיאום המס בכל מועד אחר בזמנה החופשי. המחוקק התכוון לבטח את העובד בפני סיכוני הדרך הטמונים בדרכו לעבודה ומהעבודה ולא את כל הסיכונים הכרוכים בכך.

דיון והחלטה
ביה"ד קיבל את טענות המבוטחת והגיע למסקנה כי התאונה קרתה לאחר שביצעה את המטלה שנדרשה ממנה ע"י המעסיק. המבוטחת העידה, ועדותה נתמכה ע"י מנהל בית הספר, שהיא נדרשה ע"י הנהלת ביה"ס להמציא אישור תיאום מס ואף נדרשה לעשות זאת באותו יום.
גם אם מדובר באינטרס של המבוטחת לבצע תיאום מס, הרי שמנהל ביה"ס העיד שמדובר בדרישה של רשת עמל שתיאום המס יומצא באותו יום, לרבות יציאה מהעבודה שעה מוקדם יותר, כדי שתספיק להגיע למס הכנסה.
ביה"ד מזכיר שיש פסיקה שהכירה בפגיעות של עובדים עצמאים כתוצאה ממגעים מול רשויות המס.
ביה"ד קבע שמדובר בפגיעה בעבודה מאחר והפנייה למס הכנסה היתה על פי דרישת המעסיק, ולכן אין צורך להכריע בסוגיה אם מדובר בסטייה של ממש מהדרך המקובלת.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה.