ביום 22 במאי 2016 פירסם המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל) חוזר המבהיר את הוראות החוק לאחר תיקונו בתיקון 159 בו נוסף סעיף 363א – שקובע התיישנות על חיוב דמי ביטוח.
(ראה הרחבה בעניין הסעיף האמור במבזקנו מספר 558 מיום 14.8.2014).
בחוזר הנוכחי מפורטת עמדת המל"ל בעניין התיישנות החיובים והתיישנות דרישת החזרי דמי ביטוח.
רקע חוקי שעליו מבוסס החוזר
- סעיף 363א לחוק הביטוח הלאומי נכנס לתוקף ביום 1.1.2015. ככלל, הסעיף הגביל החל מיום 1.7.2016 את התקופה שבה רשאי המל"ל לדרוש לראשונה חוב בדמי ביטוח וקבע את המועד שממנו מונים את שבע השנים לעניין ההתיישנות.
- עד 30.6.2016 המל"ל רשאי לגבות חוב בדמי ביטוח משנת 1999 במגבלות התיקון.
אך בפועל המל"ל גובה רק שבע שנים רטרואקטיבית. - תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ"ז-1997 (להלן: "התקנה") מגבילה החזר דמי ביטוח שנוכו ביתר לעובד אצל מעסיקים שונים, שבע שנים ממועד הדרישה.
להלן תמצית החוזר
התיישנות חוב דמי ביטוח
- לפי האמור בסעיף 363א, מועד תחילת תקופת התיישנות חוב בדמי ביטוח – מהיום שבו קויימה חובת דיווח או חובת רישום או מיום שנודע למל"ל על קיומו של החוב. הכלל שנקבע בחוק להתיישנות כולל שני תנאים:
1. משלוח דרישה לתשלום חוב בתוך שבע שנים מהמועד החוקי לתשלום חוב בדמי ביטוח.
2. ביצוע הליכי גביה אקטיביים במסגרת תקופה זו או קיזוז.
רק בהתקיים שני התנאים המצטברים האמורים, המל"ל רשאי לגבות חוב בדמי ביטוח לתקופה שעולה על שבע שנים. - כאשר לא מתקיימים שני התנאים גם יחד – המל"ל אינו רשאי לגבות את דמי הביטוח וכל תוספת קנסות, פיגורים וכו'. במצב זה אי התשלום לא יפגע בזכויות המבוטח על פי החוק.
- כל פנייה של המל"ל שבה נדרש החוב נחשבת דרישה לפי החוק, וכל עוד היא נשלחה לפי פרטי מען תקינים (כתובת שמעודכנת ממשרד הפנים או שנמסרה למל"ל), קיימת חזקה עובדתית כי הדואר הגיע למענו תוך פרק זמן סביר (גם אם חזר למל"ל).
החזקה ניתנת לסתירה כך שניתנת לחייב אפשרות להוכיח כי היתה סיבה אובייקטיבית שמנעה ממנו קבלת הדואר (תקלה בחלוקת הדואר באזור מגוריו וכו'). - התיישנות שעולה על שבע שנים – אם נודע למל"ל על חוב ישן גם מעבר לשבע שנים, ייספרו שנות ההתיישנות מיום שבו נודע על דבר החוב. כך שבמקרים מסוג זה תקופת ההתיישנות יכולה להיות ארוכה משבע שנים. כגון: חובות שהתקבל לגביהם מידע מרשות המיסים וחובות שנקבעה לגביהם שומה סופית.
התיישנות חוב דמי ביטוח – דוגמאות
- בתיק "לא פעיל" קיים חוב ולא נשלחו כלל הודעות חוב מפאת חוסר כתובת למשלוח דואר – תחול התיישנות לחוב לתקופה מעל שבע שנים.
- הודעות שנשלחו אך חזרו ובתנאי שהכתובת תקינה, אם בוצעו הליכי גביה אקטיביים – החוב לא יתיישן.
- חיוב במשק בית (שהמל"ל יודע עליו) שטרם שולם: תחול התיישנות חוב לתקופה של מעל לשבע שנים שבהן המעסיק לא קיבל הודעות חוב.
התיישנות החזר דמי ביטוח
- מועד התחלת תקופת ההתיישנות להחזר דמי ביטוח הוא ביום שבו נולדה עילת התובענה. כלומר, שבע שנים אחורנית מהיום שבו הוגשה התביעה להחזר דמי ביטוח.
התיישנות דרישת החזר דמי ביטוח – דוגמאות
- ניכוי ותשלום דמי ביטוח כעובד רגיל למקבלי קצבת זקנה או קצבת נכות – שבע שנות ההחזר ייספרו מיום הגשת בקשת ההחזר.
- ביטול תושבות אחורנית (ובקשת החזר דמי הביטוח ששולמו) – יש למנות את שבע השנים מיום בקשת ההחזר.
בעד תקופה שעבורה המבוטח היה רשום בקופת חולים לא יוחזרו דמי ביטוח בריאות, אלא דמי ביטוח לאומי בלבד, לתקופה של שבע שנים. - החזר דמי ביטוח משני מעסיקים – שבע שנים מהיום שניתן היה להגיש בקשת החזר לראשונה, מכאן כי במקרה זה ההתיישנות נספרת מהשנה הקודמת לשנה הנוכחית.
- עובד או פנסיונר נכים, אשה נשואה המקבלת פנסיה, מקבל פנסיה בגיל המותנה, ידועה בציבור המקבלת פנסיה מוקדמת, עובד שמקבל קצבת זקנה, תושב חוץ שדווח כישראלי, תושב באיזור – לגבי כל הללו החזר דמי ביטוח יהיה עד שבע שנות מס שקדמו לשנה השוטפת.
לגבי שומות ניכויים למעסיק בגין דמי ביטוח והתיישנותם – הוצא חוזר נפרד, והוא ידון בפעם אחרת
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.
שיתוף:
