רשות המיסים פרסמה לא מכבר החלטת מיסוי במע"מ הקובעת כי מכירה של "שטר הון" מהווה עסקה חייבת במע"מ, מאחר ושטר הון נחשב ל "נכס" ולא "מסמך סחיר".
מחיר העסקה הוא למעשה הריבית והפרשי הצמדה הצבורים. בהחלטת המיסוי, מאחר ושטר ההון היה בלי ריבית והפרשי הצמדה, מחיר העסקה היה אפס.
אולם, לאור החלטת המיסוי עולה השאלה האם חל מע"מ בהמחאת חוב בין עוסקים?
לדוגמא:
חברת א' נתנה הלוואה לחברה ב' בעקבות שינוי במבנה בקבוצה, חברה א' המחאתה את החוב לחברה ג' – יתרת הלוואה לאותו מועד הינה 150 ₪ (מורכב מקרן הלוואה של 120 ₪ ו – 30 ₪ מרכיב ריבית והפרשי הצמדה). כלומר, חברה ב' חייבת לחברה ג' וחברה ג' חייבת לחברה א'.
לאור האמור בהחלטת המיסוי נראה כי חל מע"מ על מרכיב הריבית והפרשי הצמדה במועד המחאת החוב, שכן, רשות המיסים רואה בזה "פירעון" של הלוואה וזאת למרות שלא היה תזרים כספי.
נציין כי, במידה והעברת ההלוואה / הנכס נעשתה במסגרת הוראות סעיף 104א לפקודה ולאחר העברה העוסק מחזיק מעל 90% מהזכויות בנכס ניתן להפעיל את הוראות סעיף 30א(14) לחוק מע"מ המעניק מע"מ בשיעור אפס להעברה האמורה.
כמובן, שבמידה ומדובר בשני עוסקים, אזי, כפי שלאחד זה מהווה מע"מ עסקאות (לחברה א') העוסק השני (חברה ג') זה מהווה מע"מ תשומות הניתנות לקיזוז. יש לשקול בעניין זה להפעיל את הוראות סעיף 20 המאפשר לחברה ג' (הקונה) להיות החייב במס ובאותה חשבונית לקזז את התשומות בגין העסקה, סעיף זה למעשה פותר את הבעיה "התזרימית" בהעברת מרכיב המע"מ.
יישום האמור לעיל במקרה בו חברה תושבת ישראל תמחה שטר הון מחברה בת תושבת חוץ לחברה אחרת תושבת ישראל עשויה לגרור תקלות מס וחיוב במס ערך מוסף, ראוי לפיכך לבחון כל המחאת חוב כאמור במשנה מחשבה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ענת דואני, ממשרדנו.