ביום 15 ביולי ניתן פס"ד של כבוד השופט המחוזי הרי קירש בעניין כתר אחזקות בע"מ (ע"מ 56717-01-14). פסק דין זה הינו לדעתנו, אור גדול לניזוקים שונים שנפגעו במלחמות ישראל האחרונות בהתדיינויות מול רשות המיסים, בבואם לדרוש פיצוי על ניזקיהם.
להלן בקליפת האגוז פרטי הערר: החברה אשר עוסקת ביצור ריהוט וציוד מפלסטיק תבעה פיצוי בגין נזק עקיף (אובדן רווח) שנגרם לה בשל מיקום המפעל. בנוסף, בשל העובדה שמפעלו של אחד מספקי חומרי הגלם נפגע, ובכך נגרמה לחברת כתר פגיעה נוספת, היא ביקשה לראות בה "ניזוק מיוחד" (לא נכנס לעובי הקורה בנושא, רק נזכיר כי "ניזוק מיוחד" במהלך מלחמת לבנון השניה היה זכאי לחישוב שונה של נזקיו המצטברים).
בתחילה קבעה רשות המיסים ולאחריה ועדת הערר, כי כתר אינה כלל "ניזוק מיוחד". בערעור ראשון לביהמ"ש המחוזי הורה כבוד השופט אורנשטיין לועדת הערר לשוב ולכמת את הנזק הראוי לפיצוי, תוך שהוא מורה לה כי תתחשב בקביעה לפיה כתר היא כן ניזוק מיוחד.
מתוך קבלת הנחיה זו, חזרה הועדה וקבעה לכתר שיפוי נמוך ביחס למבוקש, והעניין הגיע לערעור בשנית והפעם אצל כבוד השופט קירש, לאחר שהתעוררה בעיה משפטית בדרך היישום של וועדת הערר את החלטת כבוד השופט אורנשטיין.
כבוד השופט קירש קובע: "שוכנעתי ששיטת החישוב שהוצעה על ידי המשיב (מס רכוש) ואשר אומצה על ידי הוועדה איננה מוצדקת".
כאן מנתח כבוד השופט קירש את המהות המשפטית של "המסלולים הירוקים", מצאנו לנכון להביא דברים בשם אומרם (אולי נביא גאולה לעולם – כמאמר חז"ל).
כל ההדגשות במקור:

1. "יתרה מזאת, אינני שותף לגישתו הכללית של המשיב להוראות מסלול המחזורים ומסלול המחזורים המורחב: "חוק מס רכוש… מציב תנאי מקדמי לזכאות לפיצוי – והנו בדבר קשר סיבתי בין המלחמה לנזק הנתבע" (סעיף 40 לסיכומי המשיב), ובהמשך "… על המערערת להוכיח מהו רכיב הנזק שאותו ניתן לחלץ מתוך פערי המחזורים, ואין לקבל את טענותיה בדבר בלעדיות שיטת החישוב של מסלול המחזורים המורחב" (סעיף 62 לסיכומי המשיב)".
2. "הוראת השעה הותקנה בעוד תותחי המלחמה רועמים ותכליתה הייתה לתת מענה פיצוי מהיר ופשוט לתושבי המדינה שסבלו מפגעי המלחמה. לגבי תושבי "אזור ההגבלה" לא הייתה אפשרות לתבוע נזק עקיף (כלכלי) ב"מסלול האדום" ולהוכיח את סכום הנזק המדויק".
   "חלף זאת, נקבעו מסלול המחזורים ומסלול המחזורים המורחב אשר מצד אחד מניחים כי הירידה במחזורי 2006 לעומת התקופה המקבילה בשנת 2005 נבעה מקרות המלחמה, ללא הוכחה מיוחדת של קשר סיבתי, אולם מאידך מגבילים בתקרה את סכום הפיצויים שניתן לקבל, ואף מניחים הנחה גורפת לגבי רמת רווחיות הפירמות בקובעם את מדרג "משלימי שיעור ההפחתה". אימוץ נוסחה כאמור בדבר חקיקה נעשה תוך איזון בין אינטרסים שונים ומנוגדים, וקשיחות השיטה עשויה לפעול פעם לטובת האזרח ופעם לטובת אוצר המדינה".
3. "כאן נזכיר כי הוראת השעה (כחקיקת משנה) הביאה להחלפתה של הגדרת המונח "שווי של נזק עקיף" המופיע בתקנות הקבע (שגם הן בדרגת חקיקה משנה), ובמקום ההגדרה הרגילה (שעיקרה מדידת "הנזק הממשי") הונהגה מערכת שלמה ומורכבת של הוראות כמתואר לעיל".
4. "לפיכך, לטעמי, חייבות להתקיים נסיבות יוצאות דופן ממש על מנת להצדיק סטייה מנוסחת מסלול המחזורים המורחב, אחרת השיטה כולה תיפרץ (ושוב יצוין כי בפני עסק באזור ההגבלה אין כל אפשרות ליישם את "המסלול האדום" אם לדעתו מוצדקת סטייה הפוכה מתוצאות הנוסחה)".

לדעתנו, הדברים מדברים בבהירות בעד עצמם, וביהמ"ש שולל את אפשרות רשות המיסים וועדת הערר להטיל סייגים וקשיים על ישום טכני של "מסלול ירוק".
אין לנו אלא לברך על ניתוח זה אשר מיטב להבהיר את לשון החוק וכוונת המחוקק תוך שמירה על הזכויות החוקתיות של כל אזרח ובוודאי בעת מלחמה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לצחי שביט – אבוהב, לשעבר מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים, ממשרדנו.