מבזק מס מספר 58 - 25.2.2004

לאחרונה, ובהמשך לכוונת משרד האוצר לפרסם תקנות אשר עיקרן הטלת מקדמות שוטפות על פי מחזור בגין ההכנסות אשר הינן מהמקורות המנויים בסעיפים 2 , 2א ו- 3 לפקודה, פרסמה נציבות מס הכנסה הודעה המפרטת את השינויים בדיווח ובתשלום מקדמות מס הכנסה לשנת 2004. על פי ההודעה, יכללו במחזור למקדמות בין היתר:

1.  הכנסה מחברה נשלטת זרה – רווחים שלא חולקו – דיבידנד רעיוני.
2. הכנסה משכ"ד מחוץ לישראל החייב במס בשיעור של 15%.
3. שכ"ד בישראל החייב במס בשיעור של 10%.
4. הכנסה מהגרלות ופרסים החייבת במס.
5. הכנסה שהיא דיבידנד או ריבית מניירות ערך זרים.
6. הכנסות משוק ההון המנויות בסעיף 125ג(ב), (ג) ו- (ד) לפקודה.
7.  רווחי הון לפי חלק ה3 לפקודה, לגביהם לא נוכה מס במקור.

נישום אשר לא הייתה לו הכנסה מעסק או ממשלח יד בשנת המס ישלם שתי מקדמות חצי שנתיות בלבד במהלך השנה.

נציין כי בדיון שנערך שלשום בועדת הכספים לא הושגה הסכמה להצעת הנציבות, וזו נשלחה לבצע שיפורים בעניין.

ניתן לקבל ייעוץ או מידע נוסף בנושא, באמצעות רו"ח אלה בניטה ממשרדנו בכתובת דואר אלקטרוני:  benita@ahec-tax.co.il

שאלה:

מהו סכום הניכוי המותר לשכיר מהכנסת עבודה בשל הפקדות לביטוח "אובדן כושר עבודה"?

תשובה:

הפקדות לקופות גמל וחברות ביטוח למיניהן מותרות בדרך כלל בניכוי כהוצאה או כזיכוי ממס, בהתאם לכללים שנקבעו בפקודה ובתקנות.

לדוגמא – הפקדה לקופת גמל לתגמולים על ידי עמית עצמאי תותר בניכוי מהכנסת המפקיד, כפוף לתקרות ולשיעורים שנקבעו בסעיף 47 לפקודה.

לגבי הפקדה לביטוח "אובדן כושר עבודה" לא נקבעו כללים בפקודה או בתקנות, אף שנטען כי תקבולים המתקבלים מביטוח כאמור מהווים הכנסה החייבת במס.

על אף שלא נקבעו כללים כאמור, הִנחתה הנציבות את ציבור הנישומים כבר בשנות השבעים, במכתב בנושא, אשר בו הביעה הנציבות את עמדתה, כי תותר בניכוי הוצאה בגין ביטוח לאובדן כושר עבודה לשכיר בסכום שלא יעלה על 2.5% מהכנסתו החייבת של הנישום.

ביום 20.12.1998 יצאה הבהרה נוספת מטעם נציב מס הכנסה, לפיה ההכנסה שלגביה יותר הניכוי בגובה 2.5% לשכיר, אשר מעבידו אינו מפריש עבורו סכומים כאמור, לא תעלה על סכום ההכנסה הקבוע בסעיף 47 לפקודה, קרי 121,200 ₪ בשנת 2003. מכאן שהסכום המקסימלי שיותר בניכוי בשנת 2003 יהא:

2.5%*121,200 = 3,030 ₪.

סעיף 9(7א)(ז) לפקודה קובע כי כספים שנותרו בקופת גמל לפיצויים לאחר פרישת עובד, ולגביהם לא ביקש העובד רצף פיצויים או קצבה, ייראו כאילו שולמו לעובד במועד הפרישה. תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג – 1993, קובעות כי במקרה שפיצויי פרישה משולמים הן על ידי המעביד והן על ידי קופת גמל, לרבות כספים שנותרו בקופת הגמל כדלעיל, על המעביד לנכות מחלקו את מלוא המס, כאילו היו הפיצויים "משכורת בלתי קבועה", כלומר מס בשיעור מרבי, (למעט אם ניתן אישור אחר מפקיד השומה). בכל מקרה, כאשר חלקו של המענק חייב במס, חייב המעביד לנכות מס בהתאם להנחיות ספציפיות של פקיד השומה, זאת על פי תקנה 7(א)(2) לתקנות.

בימים אלו, ובעקבות העובדה הרווחת כי כספים מופקדים בקופת גמל שנים ארוכות לאחר הפרישה, ואשר לגביהם לא ביקש העובד רצף פיצויים או קצבה, הודיעה נציבות מס הכנסה לציבור המעבידים, כי חלה על המעבידים חובה, החל משנת 2004, להעביר העתק מטופס 161 גם לקופת הגמל, בתוך שבוע ימים ממועד הפרישה. 

נציין כי אף שעל פניו נראה שהוראת הנציבות כאמור ניתנה בחוסר סמכות, הרי שמכל מקום ראוי למעבידים השונים לידע את העובדים על ההכרח לבצע רצף קצבה או רצף פיצויים בגין כספים שנותרו בקופת הגמל, שאם לא כן יוטל עליהם מיסוי בעת הפרישה.

מבדיקות שערכנו עם עמיתנו ברומניה עולה כי ממשלת רומניה מתכננת מספר שינויים במערכת המס ברומניה אשר יושלמו עד תחילת שנת 2006. רומניה מצפה להצטרף לאיחוד האירופי עד שנת 2007 ולכן מבצעת שינויים הנדרשים לצורך התאמת המערכת המיסויית שלה עם דרישות האיחוד האירופי, ביניהם הפחתת שיעורי מס החברות והעלאת שיעור המס במקור על דיבידנדים.

להלן תמצית השינויים המוצעים:

1. הפחתה הדרגתית של שיעורי מס החברות במהלך השנים 2005-2006 מ-25% ל-20% מההכנסה החייבת.
2. העלאת שיעור ניכוי המס במקור על תשלומי דיבידנד מ-10% ל-20%.
3. הפחתת שיעורי המע"מ מ-19% ל-9%.
4. ניכוי הוצאות שלא הותרו בעבר, כגון חובות אבודים, לגביהם יותרו בניכוי בשנת 2004 20% מן החובות האבודים, והשיעור המותר בניכוי יעלה מידי שנה.

אנו נמשיך ונעדכן אתכם בשינויי חקיקה צפויים במדינות בהם פועלים לקוחות משרדינו.

לקבלת ייעוץ ומידע ניתן לפנות לרו"ח רונית בלומקין ממשרדנו בדואר אלקטרוני  שכתובתו:

blumkine@ahec-tax.co.il