לאחרונה הביעה נציבות מס הכנסה את עמדתה, בטיוטת חוזר מקצועי, בדבר הפרשה לירידת ערך מלאי קרקעות ויחידות עבודה בביצוע. עמדת הנציבות מהווה לכאורה פריצת דרך בסוגיית הכרה בהוצאה לירידת ערך של מלאי, אם כי בחינה מעמיקה לפרטי עמדתה העדכנית של הנציבות מעלה מספר קשיים בביצוע ההפרשה, אשר עיקריהם יוצגו להלן:

1. התאמת ערכן של היחידות בביצוע/קרקעות לשוויין בשוק (יישום הכלל "עלות או שוק כנמוך שבהם") תתאפשר רק לגבי יחידות עבודה שבנייתן נסתיימה, קרי לגבי בניין ראוי לשימוש בלבד.
2. מסי רכישה ומסי רכוש לא יחשבו כחלק מעלות הבניין לשם יישום הכלל האמור.
3. התאמת עלות היחידות תלווה בהערכת שמאי אשר תמציתה תיכלל בביאור לדוחות הכספיים של השנה בה יושם הכלל האמור ותעודכן כל שנה שלאחריה.
4. הוצאות הנהלה וכלליות והוצאות מימון אשר הוונו לבניין הראוי לשימוש כמצוות סעיף 18(ד), לא תכללנה כחלק מעלות המלאי הניתנת לבחינה מול שווי השוק, זאת מאחר שהכלל הקבוע בסעיף      18(ד) לפקודה, הקובע את מועד התרתן של ההוצאות האמורות במועד הדיווח על ההכנסה, גובר לדעת הנציבות על הכלל החשבונאי המאפשר את ניכוי ההוצאות האמורות.
5. המקרקעין נרכשו מאז ומעולם כמלאי עסקי ולא בוצע לגביהם שינוי ייעוד.

לדעתנו אין עמדת הנציבות המצוינת בטיוטת חוזר זו בלתי ניתנת לערעור, ובודאי ככל הנוגע לאי הפחתת היווני מימון והנהלה וכלליות. כמו כן למיטב ידיעתנו, על אף עמדת נציבות זו, ישנם מקרים בהם הנציבות התירה בניכוי, במסגרת הסדר פשרה, הפרשה בגין ירידת ערך כאמור.