מבזק מס מספר 56 - 10.2.2004

נציבות מס הכנסה הודיעה ביום 7.1.2004, בחוזר "שינויים במערך הניכויים לסוף שנת המס 2003", כי דיווחים על הקצאות של ניירות ערך לעובדים (על גבי טופס 146), שבוצעו בשנת 2003, יוכלו להתבצע עד ליום 31.3.2004, זאת ביחד עם טופס 156. על פי ההודעה, נציבות מס הכנסה מתעתדת לפרסם פורמט ממוחשב בגיליון אקסל, אשר יכלול את רשימת הדרישות לגבי הדיווחים לפי כלל 5 ו- 8 לכללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס"ג 2003.

נדגיש כי המדובר אך ורק לגבי הקצאות "חדשות" שבוצעו במהלך שנת 2003 בלבד.

לאחרונה פורסמה על ידי אגף המכס והמע"מ הודעה לפיה אין שינוי בעמדת מע"מ לגבי הנושא האמור בנדון, והיא נותרה כדלקמן:

על פי תקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 יש להוסיף על סכום ההוצאות שנפסקו כהחזר הוצאות שכר טרחת עורך דין, את סכום המע"מ שהיה חל על סכום ההוצאות כאמור. לפי הודעת מע"מ (אשר באה לידי ביטוי בהוראת תאמ"ו 62.709), אין הפיצוי מהווה עסקה, ולפיכך סכום הפיצוי, לרבות סכום המע"מ עליו, אינם חייבים במע"מ.

הסבר אגף המכס והמע"מ הינו כי המדובר בפיצוי, לרבות פיצוי על סכום המע"מ ששולם על ידי בעל הדין הזוכה לעורך דינו.

 אין בהודעה התייחסות לגבי דין התשומות אותם ניכה בעל דין, שהינו עוסק מורשה, מחשבונית שהוצאה לו על ידי עורך דינו בגין שכר הטרחה.

לדעתנו, בהתבסס על ההנחה כי ניתן היה לתבוע את מס התשומות בניכוי על פי חוק מס ערך מוסף, הרי שהדבר תואם במדויק את הנחיית אגף המכס והמע"מ בנושא פיצוי מחברת ביטוח על נזקים שנגרמו לנכסי העסק (ראה מבזק מס מספר 52) בהוראת התאמ"ו לפיה "עוסק שניכה מס תשומות כדין בעבור נכסים שניזוקו (כגון שריפה, גניבה, פריצה וכו') נוהג כדין, ואין לדרוש ממנו בחזרה את מס התשומות."

מכאן שבדומה להנחיה האמורה, לפיה על אף שהשיפוי מחברת הביטוח איננו מהווה "עסקה" כהגדרתה בחוק מע"מ, רשאי העוסק לתבוע בניכוי את מס התשומות ששולם בגין הנכס שניזוק, הרי כך גם במקרה של פסיקת הוצאות על ידי בית המשפט, לפיצוי בעל הדין בגין הוצאותיו לעורך דינו, לא תישלל הזכות לניכוי מס התשומות הנובע מתשלום שכר הטרחה בפועל.

נציין באמרת אגב כי בעניין קביעת בית המשפט המחוזי בעמ"ה 141/00 (כמוזכר במבזק מס מספר 52 דלעיל) לפיה תישלל הזכות לניכוי מס תשומות בגין מלאי שנשרף, הרי שמשיחות עם בכירים באגף המכס והמע"מ עולה כי הם אינם מאמצים את תוצאות פסק הדין האמור, וימשיכו לנהוג בהתאם להוראת התאמ"ו בנושא.

לאחרונה הביעה נציבות מס הכנסה את עמדתה, בטיוטת חוזר מקצועי, בדבר הפרשה לירידת ערך מלאי קרקעות ויחידות עבודה בביצוע. עמדת הנציבות מהווה לכאורה פריצת דרך בסוגיית הכרה בהוצאה לירידת ערך של מלאי, אם כי בחינה מעמיקה לפרטי עמדתה העדכנית של הנציבות מעלה מספר קשיים בביצוע ההפרשה, אשר עיקריהם יוצגו להלן:

1. התאמת ערכן של היחידות בביצוע/קרקעות לשוויין בשוק (יישום הכלל "עלות או שוק כנמוך שבהם") תתאפשר רק לגבי יחידות עבודה שבנייתן נסתיימה, קרי לגבי בניין ראוי לשימוש בלבד.
2. מסי רכישה ומסי רכוש לא יחשבו כחלק מעלות הבניין לשם יישום הכלל האמור.
3. התאמת עלות היחידות תלווה בהערכת שמאי אשר תמציתה תיכלל בביאור לדוחות הכספיים של השנה בה יושם הכלל האמור ותעודכן כל שנה שלאחריה.
4. הוצאות הנהלה וכלליות והוצאות מימון אשר הוונו לבניין הראוי לשימוש כמצוות סעיף 18(ד), לא תכללנה כחלק מעלות המלאי הניתנת לבחינה מול שווי השוק, זאת מאחר שהכלל הקבוע בסעיף      18(ד) לפקודה, הקובע את מועד התרתן של ההוצאות האמורות במועד הדיווח על ההכנסה, גובר לדעת הנציבות על הכלל החשבונאי המאפשר את ניכוי ההוצאות האמורות.
5. המקרקעין נרכשו מאז ומעולם כמלאי עסקי ולא בוצע לגביהם שינוי ייעוד.

לדעתנו אין עמדת הנציבות המצוינת בטיוטת חוזר זו בלתי ניתנת לערעור, ובודאי ככל הנוגע לאי הפחתת היווני מימון והנהלה וכלליות. כמו כן למיטב ידיעתנו, על אף עמדת נציבות זו, ישנם מקרים בהם הנציבות התירה בניכוי, במסגרת הסדר פשרה, הפרשה בגין ירידת ערך כאמור.

לאחרונה פורסמה על ידי אגף המכס והמע"מ הודעה לפיה אין שינוי בעמדת מע"מ לגבי הנושא האמור בנדון, והיא נותרה כדלקמן:

על פי תקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 יש להוסיף על סכום ההוצאות שנפסקו כהחזר הוצאות שכר טרחת עורך דין, את סכום המע"מ שהיה חל על סכום ההוצאות כאמור. לפי הודעת מע"מ (אשר באה לידי ביטוי בהוראת תאמ"ו 62.709), אין הפיצוי מהווה עסקה, ולפיכך סכום הפיצוי, לרבות סכום המע"מ עליו, אינם חייבים במע"מ.

הסבר אגף המכס והמע"מ הינו כי המדובר בפיצוי, לרבות פיצוי על סכום המע"מ ששולם על ידי בעל הדין הזוכה לעורך דינו.

 אין בהודעה התייחסות לגבי דין התשומות אותם ניכה בעל דין, שהינו עוסק מורשה, מחשבונית שהוצאה לו על ידי עורך דינו בגין שכר הטרחה.

לדעתנו, בהתבסס על ההנחה כי ניתן היה לתבוע את מס התשומות בניכוי על פי חוק מס ערך מוסף, הרי שהדבר תואם במדויק את הנחיית אגף המכס והמע"מ בנושא פיצוי מחברת ביטוח על נזקים שנגרמו לנכסי העסק (ראה מבזק מס מספר 52) בהוראת התאמ"ו לפיה "עוסק שניכה מס תשומות כדין בעבור נכסים שניזוקו (כגון שריפה, גניבה, פריצה וכו') נוהג כדין, ואין לדרוש ממנו בחזרה את מס התשומות."

מכאן שבדומה להנחיה האמורה, לפיה על אף שהשיפוי מחברת הביטוח איננו מהווה "עסקה" כהגדרתה בחוק מע"מ, רשאי העוסק לתבוע בניכוי את מס התשומות ששולם בגין הנכס שניזוק, הרי כך גם במקרה של פסיקת הוצאות על ידי בית המשפט, לפיצוי בעל הדין בגין הוצאותיו לעורך דינו, לא תישלל הזכות לניכוי מס התשומות הנובע מתשלום שכר הטרחה בפועל.

נציין באמרת אגב כי בעניין קביעת בית המשפט המחוזי בעמ"ה 141/00 (כמוזכר במבזק מס מספר 52 דלעיל) לפיה תישלל הזכות לניכוי מס תשומות בגין מלאי שנשרף, הרי שמשיחות עם בכירים באגף המכס והמע"מ עולה כי הם אינם מאמצים את תוצאות פסק הדין האמור, וימשיכו לנהוג בהתאם להוראת התאמ"ו בנושא.

לאחר צמיחה מוצלחת משש חברות לחמש עשרה חברות, הודיע האיחוד האירופי לאחרונה על צירופן של עשר מדינות חדשות כחברות באיחוד האירופאי החל מ 1 במאי 2004, והן:

קפריסין, צ'כיה, אסטוניה, הונגריה, לטביה ,ליטואניה, מלטה, פולין, סלובקיה וסלובניה.

כמו כן הודיע האיחוד האירופאי על כוונתו לצרף החל משנת 2007 את רומניה ובולגריה.

צירופן של המדינות האמורות לעיל בשנת 2004 לאיחוד האירופאי טומן בחובו היבטי מיסוי בינלאומיים רבים, לרבות ביצוע השקעות מישראל זאת כמובן בהתקיים תנאים מסוימים. מקצת ההקלות, בהתקיים הוראות המס בהקשר למיסוי מדינות באיחוד, הינן אי חיוב בניכוי מס במקור בעת חלוקת דיבידנדים והכנסות פסיביות אחרות בין מדינות החברות באיחוד, פטור ממס רווחי הון והיבטי מס ערך מוסף בהתקשרויות בין חברות ויחידים תושבי מדינות האיחוד.

אנו לרשותכם בבחינת השלכות כאמור על לקוחותיכם הפועלים בחו"ל.