ביום 30 ביוני 2014 ניתן בביהמ"ש המחוזי בחיפה פס"ד בעניין הרמן – זמל פרויקטים (ע"מ 31912-12-11).
המערערת הינה חברה הרשומה בישראל אשר עסקה בעבודות תכנון ובניית מבנים חקלאיים ותעשייתיים, בין היתר בחו"ל. המערערת העסיקה בחו"ל גם עובדים תושבי ישראל (להלן – "העובדים"), שיצאו לחו"ל לתקופות שונות לצרכי עבודתם וקיבלו שכר מהמערערת.
המחלוקת בפסק הדין הינה לגבי עובדים שיצאו לחו"ל לתקופות עבודה של מעל 4 חודשים. ככלל היה מקובל שהעובדים מגיעים לארץ לחופשה של שבועיים לאחר כל 50 ימי שהיה בחו"ל.
המחלוקת העיקרית שנדונה בפסק הדין: בהתחשב בתקופת עבודתם של העובדים, האם יש לחשב את המס בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) התשל"ב – 1972 (להלן – "התקנות), כטענת המערערת, שמא ע"פ כללי מ"ה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב – 1982 (להלן – "הכללים"), כטענת פקיד השומה.
סיבת המחלוקת הינה טענת פקיד השומה מדובר בעובדים ישראלים העובדים בחו"ל מעל 4 חודשים וכי יציאת העובדים לחופשת מולדת אינה קוטעת את רצף העבודה בחו"ל לעניין הכללים.
ביהמ"ש קובע, בהסתמך על לשון הגדרת "עובד", על התכלית ועל תקנה 5ב להוראות, הרואה בנסיעת מולדת חלק מעבודת העובד, כי תקופת השהיה נקבעת ע"פ רציפות העבודה ולא ע"פ רציפות השהיה וכי חזרתו של העובד לישראל לחופשה אינה קוטעת את רציפות עבודתו בחו"ל, לעניין בדיקת תקופת ארבעת החודשים הנדרשת בתקנות. אי לכך נקבע כי יש להחיל את הכללים ולא את התקנות.
נקודה נוספת שטרח ביהמ"ש לקבוע, אף שהפסק נקבע כבר קודם, הינה סוגיית הוצאות האש"ל הפטורות ממס:
"המערערת פיצלה את שכרם של העובדים, כך שכללו שני מרכיבים; שכר בגין עבודה, ותשלום הוצאות שהייה בחו"ל – אש"ל. דרך זו אינה תואמת את הדין… המערערת לא הציגה ולו ראיה אחת על הוצאות שהוצאו בפועל… גם אם היה מקום להכיר בהוצאות כלשהן, הרי שבהעדר ראיה על ההוצאות דין הטענה להידחות."
מן הידועות הוא כי רשות המיסים מאפשרת לנישום על פי התקנות (בגבולות הסכומים הנקובים שם), לדרוש הוצאות שהיה אחרות (לא לינה) שהוצאו לצורך יצור הכנסה בלא הצורך בהצגת קבלות. וכך קובע קובץ הפרשנות של מס הכנסה:
"הוצאות שהייה אחרות נוסף להוצאות הלינה על סמך קבלות, יותרו, כבעבר, הוצאות שהייה אחרות בסכום של 45 דולר ליממה. לגבי הוצאות אלה אין צורך בקבלות. אם לא נדרשו הוצאות לינה על סמך קבלות, יותרו הוצאות שהייה בסכום של 75 דולר ליום, בלא צורך בקבלות". (הסכומים מתעדכנים מדי שנה) (ההדגשות שלנו – א.ח.א).
יצויין, כי סוגיה דומה נדונה בפס"ד גריידי בעניין אש"ל לשוחטים (עמ"ה 9048/05, מיום 8/1/2012) שם נקבעה עמדה דומה.
אמנם, נציגי רשות המיסים העידו באותו פס"ד כי אינם דורשים קבלות לצורך התרת ניכוי אש"ל, וכן כי בעניין שוחטים בחו"ל הינם מאשרים 114 דולר ליום ללא קבלות, ואולם במקרה שנדון שם, הנישום הצהיר במפורש כי לא הוציא כלל הוצאות אלו, ועל כן ערעורו נדחה.
ביהמ"ש קבע שם במפורש כי: "אילו הצהיר הנישום כי שילם עבור צורכי מחיה המצב היה אחר".
כן קבע כי הניכוי היה מתאפשר על סמך הצהרת הנישום כי הוציא ההוצאות בפועל.
עוד נפנה את קוראנו למבזק מס' 549 מיום 11/6/2014, שם תואר חוזר חדש של המוסד לביטוח לאומי הדן באופן הטיפול בהוצאות אש"ל הפטורות ממס, תוך בחינתו כשכר מוסווה.
בכל אופן, נראה כי בפס"ד דנן, נוקט ביהמ"ש עמדה מחמירה יותר ודורש כי תהא ראיה על כי ההוצאות שהוצאו בפועל.
בסיכום סוגיה זו נבהיר, כי נראה שבשנים האחרונות ישנו כרסום מתמיד בגישת פקידי השומה וביהמ"ש לנושא אש"ל חו"ל ועל המעסיקים והעובדים להיות מודעים לתמורות אלו.
אמנם לדעתנו, ככל שרשות המיסים לא תצא בהוראה מפורשת בדרישה להמצאת תיעוד מלא בעניין אש"ל חו"ל, והוראת החב"ק תישאר על כנה, ניתן לדעתנו לטעון "טענת הסתמכות", ועל כן מתוך זהירות מפוכחת וככל שאין מדובר במקרי קיצון, ותינתן הצהרה כי העובד עמד בהוצאות בפועל, יש לדעתנו להתיר הוצאות האש"ל גם ללא קבלות.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
