לאחרונה פורסם צו מס הכנסה המעניק תוקף לאמנת המס שנחתמה עם פנמה בנובמבר 2012, לאחר שזו אושררה על ידי הפנמים כבר בפברואר 2013 ועל ידי ישראל רק במאי 2014. הוראות האמנה תיכנסנה לתוקף משנת המס 2015.
נציין כי שיטת המס בפנמה הינה טריטוריאלית בעיקרה, הן כלפי יחידים והן כלפי חברות (הייתה כוונה לשנות את החוק ולהשית שיטת מיסוי כלל עולמית, אך היא בוטלה).
באופן עקרוני, האמנה מבוססת על מודל ה- OECD והוראותיה העיקריות הינן:
– בסעיף התושבות, מבחן שובר השוויון הראשון לגבי יחידים הוא מבחן בית הקבע (בדומה למודל ה- OECD). לגבי מי שאינו יחיד (לרבות חברה ונאמנות) כפל תושבות ישתדל להיות מוכרע בהליכי הסכמה הדדית, ולגבי חבר בני אדם- גם בהתבסס על מקום הניהול הממשי. כבאמנות רבות אחרות, סעיף התושבות קובע סייג להגדרת "תושב", לפיו מונח זה אינו כולל אדם החייב במס באותה מדינה רק בזיקה להכנסה ממקורות שבאותה מדינה. בהתאם לכך, הוראות האמנה עשויות שלא לחול על חברות ויחידים תושבי פנמה, לרבות שיעורי המס המופחתים המופרטים להלן עת תשלום דיבידנד, ריבית ותמלוגים ע"י תושבי ישראל. סעיף התושבות והפרוטוקול לאמנה כוללים התייחסות ספציפית לנאמנויות. בפרוטוקול נקבע כי בהשתדלן לקבוע את מקום המושב של נאמנות לפרק זמן מסוים, הרשויות המוסמכות יביאו בחשבון את כל הגורמים הנוגעים בדבר (דין הנאמנות, מיקום נכסיה ותושבות ה"שחקנים" בנאמנות).
– שיעור הניכוי במקור על דיבידנד הינו ככלל 15%. כמו כן, מותרת הטלת מס סניף עד לשיעור של 5%. נציין שלפי הדין הפנימי בפנמה, חל מס סניף בשיעור של 10%. הסעיף אינו רלוונטי לגבי ישראל נכון להיום.
– שיעור הניכוי על ריבית ותמלוגים הינו ככלל, 15%.
– רווח הון ממכירת מניות: זכות מיסוי ראשונה למדינת המקור נשמרת במקרים של בעלות של למעלה מ- 50% בחברה הנמכרת (במקרה כאמור המס מוגבל לשיעור של עד 5%); במקרים אחרים, ככלל, שמורה זכות המיסוי למדינת התושבות בלבד. נזכיר כי ככל שהדבר נוגע לרווח הון שנצמח לתושב פנמה ממכירת מניות של חברה ישראלית, גוברות הוראות סעיף 97(ב3) לפקודה, המעניקות פטור מלא אם מתקיימים תנאי הסעיף.
– ביחס להכנסה אחרת (שאינה נדונה בסעיפים אחרים באמנה), קיימת זכות מיסוי בלעדית במדינת המושב ובתנאי שמפיק ההכנסה חייב עליה במס שם.
השפעת האמנה על הוראות הקיימות בדין הישראלי:
- האמנה כוללת סעיף חילופי מידע, כפי שקיים באמנות אחרות. כך יתאפשר למדינת ישראל לקבל מידע הקיים ביחס לחברות פנמיות (ולהיפך). נציין כי לפי האמנה, ניתן לבקש מידע באופן רטרואקטיבי עד שלוש שנים ממועד הכניסה לתוקף, מידע שהיה קיים ביחס לאותה תקופה, קרי – מתחילת שנת 2012. מעבר לאמור נזכיר, כי נושא חילופי המידע הינו דינאמי בשנים האחרונות וכללי חילופי המידע עומדים להשתנות בשנים הקרובות, בין היתר לאור האמנה המולטי ליטראלית לחילופי מידע אליה ישראל עשויה להצטרף בקרוב (ראה מבזקנו מספר 542).
- בעלי מניות המחזיקים או הרוכשים מניות בחברות פנמיות בשיעור של 25% או יותר, לא יהיו חייבים בהגשת טופס מספר 1213, בדבר תכנון מס החייב בדיווח.
- בחישוב הכנסתה החייבת של חברה פנמית, בבואנו ליישם את הוראות סעיף 75ב לפקודה (חנ"ז), או סעיף 75ב1 לפקודה (חמי"ז), יש להתחשב בדיני המס בפנמה ולא בהוראות הפקודה, כפי שהיה עד היום, ובכפוף להחרגות שצוינו בפקודה.
לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.
