מבזק מס מספר 55 - 3.2.2004

שאלה:

מהו המועד החוקי להשגה על שומת ניכויים?

תשובה:

סעיף 168 לפקודת מס הכנסה קובע כי המועד החוקי להשגה בגין שומת ניכויים משכר, שהוצאה מכוח סעיף 167 לפקודה הנו שבועיים ממועד קבלת השומה, זאת בשונה מהשגה על שומת ההכנסות (חברה או יחיד) לפי סעיף 145 לפקודה, לגביה ניתן להגיש השגה כידוע תוך 30 יום מיום שהתקבלה השומה לפי מיטב השפיטה.

בשולי הדברים נציין ונחדש כי הוראות סעיף 152 לפקודה תוקנו במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, כך שתקופת הדיון בהשגה הוארכה מתקופה בת שנה מיום שהוגשה הודעת ההשגה (כפי שנקבע בתיקון 114 לפקודה משנת 1997) לתקופה בת שלוש שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדו"ח או ארבע שנים באישור נציב או בתום שנה מיום שהוגשה ההשגה לפי המאוחר שביניהם, זאת בהקשר לשומות משנת המס 2002.

נציין כי השגה תחשב כאלו נתקבלה במועד בו הגיע לפקיד השומה הרלבנטי ולאו דווקא מועד מסירת ההשגה בפקיד שומה כלשהו, זאת בהתאם לפסיקה שיצאה לאחרונה תחת ידו של בית המשפט המחוזי.

ביום 2.2.2004 ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין בעניין שלושה ערעורים (חוף הכרמל, "גן" וב.ס. השקעות) של קבלנים, אשר ביצעו עבודות פיתוח בפרוייקטים לבניה.

לטענת המשיב (מע"מ) מדובר בעסקה שביצעו הקבלנים עבור העיריה, ובתמורה ויתרה העיריה על תשלומי חובה שונים בגין עבודות הפיתוח, שהיו מוטלים על הקבלנים.

לגישת המעמערים (הקבלנים), עבודות הפיתוח נעשו עבור עצמם בלבד, ומשום כך לא קמה חובה לתשלום ההיטלים לעיריה. מכיוון שכך, אין המדובר בעסקה בין העיריה לבין הקבלנים.

בית המשפט קבע, בהסתמך על הסכמים ועדויות, כי חובת הפיתוח מוטלת על העיריה, וחובתו של הקבלן לשלם היטלים שונים בעד עבודות אלו. לגישת בית המשפט העליון, המאמצת את פסיקת בתי המשפט המחוזיים, האופן בו בוצעה העסקה הייתה "קיצור דרך", ולמעשה מדובר ב"עסקת ברטר" – שכירת הקבלן כקבלן משנה לעבודות הפיתוח, בתמורה להנחות בתשלומי החובה. כתוצאה מסיווג זה נקבע כי כי יש לשלם מע"מ עסקאות, על ידי הקבלן, בגין העסקה.

נציין כי אחת הטענות שהועלו בפסק הדין על ידי אחד המערערים הייתה כי אין לחייב במס עסקאות שכן הוא לא קיזז מס תשומות בהקשר לעבודות הפיתוח. לטענה זו הודיע מע"מ כי אין לו התנגדות להתיר בקיזוז מס תשומות בעסקה האמורה. בשולי הדברים נציין כי הסוגיה נדונה בעבר במספר פסקי דין בהקשר לניכוי מס תשומות על ידי הקבלן מחשבונית שהוגשה לו על ידי חברת הפיתוח העירונית, בהם נקבע כי על אף הסדר בין מנהל מע"מ להתאחדות הקבלנים התשומות יותרו בקיזוז (ראה לעניין זה פס"ד יהלומית פרץ – מבזק מס מספר 11).

ביום 19.1.2004 פורסמה הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה. בהצעת החוק נכללו שתי הצעות חוק אשר לגביהן תתכנה השלכות נרחבות ואלו הן:

א. מוצע להוסיף להכנסתו של עובד זר החייבת בהיטל העסקת עובד זר בשיעור של 8%, גם את הכנסותיו של עובד זר שהופקו או נצמחו בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה – ה"אזור" כמשמעות מונח זה בפקודת מס הכנסה.

ב.  מוצע לקבוע כי חייל הזכאי לתוספת עקב שירות במערך הלוחם המקנה הטבות מס, ואותו חייל הוא גם תושב יישוב שהתושבות בו מזכה בהטבות מס, יהיה החייל זכאי להטבת מס אחת  בלבד, לפי בחירתו. נציין הוראה כאמור הייתה קיימת בעבר בתקנות שלפי סעיף 11 לפקודה .

ביום 2.2.2004 ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין בעניין שלושה ערעורים (חוף הכרמל, "גן" וב.ס. השקעות) של קבלנים, אשר ביצעו עבודות פיתוח בפרוייקטים לבניה.

לטענת המשיב (מע"מ) מדובר בעסקה שביצעו הקבלנים עבור העיריה, ובתמורה ויתרה העיריה על תשלומי חובה שונים בגין עבודות הפיתוח, שהיו מוטלים על הקבלנים.

לגישת המעמערים (הקבלנים), עבודות הפיתוח נעשו עבור עצמם בלבד, ומשום כך לא קמה חובה לתשלום ההיטלים לעיריה. מכיוון שכך, אין המדובר בעסקה בין העיריה לבין הקבלנים.

בית המשפט קבע, בהסתמך על הסכמים ועדויות, כי חובת הפיתוח מוטלת על העיריה, וחובתו של הקבלן לשלם היטלים שונים בעד עבודות אלו. לגישת בית המשפט העליון, המאמצת את פסיקת בתי המשפט המחוזיים, האופן בו בוצעה העסקה הייתה "קיצור דרך", ולמעשה מדובר ב"עסקת ברטר" – שכירת הקבלן כקבלן משנה לעבודות הפיתוח, בתמורה להנחות בתשלומי החובה. כתוצאה מסיווג זה נקבע כי כי יש לשלם מע"מ עסקאות, על ידי הקבלן, בגין העסקה.

נציין כי אחת הטענות שהועלו בפסק הדין על ידי אחד המערערים הייתה כי אין לחייב במס עסקאות שכן הוא לא קיזז מס תשומות בהקשר לעבודות הפיתוח. לטענה זו הודיע מע"מ כי אין לו התנגדות להתיר בקיזוז מס תשומות בעסקה האמורה. בשולי הדברים נציין כי הסוגיה נדונה בעבר במספר פסקי דין בהקשר לניכוי מס תשומות על ידי הקבלן מחשבונית שהוגשה לו על ידי חברת הפיתוח העירונית, בהם נקבע כי על אף הסדר בין מנהל מע"מ להתאחדות הקבלנים התשומות יותרו בקיזוז (ראה לעניין זה פס"ד יהלומית פרץ – מבזק מס מספר 11).

ביום 19.1.2004 פורסמה הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה. בהצעת החוק נכללו שתי הצעות חוק אשר לגביהן תתכנה השלכות נרחבות ואלו הן:

א. מוצע להוסיף להכנסתו של עובד זר החייבת בהיטל העסקת עובד זר בשיעור של 8%, גם את הכנסותיו של עובד זר שהופקו או נצמחו בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה – ה"אזור" כמשמעות מונח זה בפקודת מס הכנסה.

ב.  מוצע לקבוע כי חייל הזכאי לתוספת עקב שירות במערך הלוחם המקנה הטבות מס, ואותו חייל הוא גם תושב יישוב שהתושבות בו מזכה בהטבות מס, יהיה החייל זכאי להטבת מס אחת  בלבד, לפי בחירתו. נציין הוראה כאמור הייתה קיימת בעבר בתקנות שלפי סעיף 11 לפקודה .

החל מאחד בינואר 1998, רווחי הון שמקורם בהעברת השקעות מסוימות של חברה תושבת שוויץ לצד קשור לה (ללא קשר לתושבותו), פטורים ממס בשוויץ, זאת בהתקיים תנאים מסוימים, ובמסגרת פטור השתתפות.

לגבי השקעות שנרכשו ע"י החברה השוויצרית לפני 1 בינואר 1997, (להלן: "השקעות ותיקות"), הפרשנות המקובלת על ידי רשויות המס בשוויץ הייתה כי יינתן פטור ממס על העברת השקעות לחו"ל, רק אם החברה המקבלת היא חברה בשליטתה של החברה השוויצרית המעבירה, או לחילופין חברה קשורה אחרת תושבת שוויץ. בכל מצב אחר תהווה העברת ההשקעה הותיקה לחברה זרה אירוע מס בשוויץ.

בית המשפט העליון בשוויץ קבע בימים אלו כי אין לקבל את פרשנות רשויות המס כמתואר לעיל, בין היתר מאחר שהיא עלולה לבוא בסתירה לסעיפי "אי אפליה"  בהתאם לאמנת המודל של ה-OECD.

כתוצאה מהאמור ניתן להעביר נכסים ותיקים בפטור ממס לחברה אם שאיננה תושבת שוויץ ("קיפול מבנה") ובתנאים מסוימים אף לכל חברה זרה אחרת בקבוצה.

לפיכך, מומלץ כי חברות שוויצריות, אשר העבירו השקעה ותיקה לחברה זרה אשר אינה נשלטת ע"י החברה המעבירה ואינה חברה שוויצרית, ואשר השומה בשוויץ בגין העברת ההשקעה אינה "סגורה", יבחנו את יכולתן ליהנות מפסק הדין שתואר לעיל.

במחצית השניה של חודש ינואר 2004 חתם שר האוצר על צו מס הכנסה בדבר מניעת מיסי כפל עם המדינות הבאות :

שוויץ – בתוקף מיום 1 בינואר 2002 .

בלרוס – בתוקף מיום 1 בינואר 2004 .

 משמעות הקביעה כי האמנה בין ישראל לשוויץ תכנס לתוקפה באופן רטרואקטיבי, ביום 1.1.2002, בהקשר לתושבי שוויץ, הינה כי תושב שוויץ אשר חולק לו דיבידנד בתקופה שלאחר מועד זה (1.1.2002), ממנו נוכה מס במקור בשיעור הגבוה מהשיעור הקבוע באמנה שאושררה (בין 5% ל- 15%, בכפוף לתנאים שבאמנה)  יהא זכאי לפנות לפקיד השומה / ליחידה למיסוי בינלאומי ולבקש החזר בגין המס שנוכה ביתר.

נציין כי יתכנו מקרים בהם נוכה מס ביתר מתושבי שוויץ אף מסוגי הכנסות אחרים. מן הראוי כי מי שנוכה לו מס במקור בעניין האמור יבחן עתה את מצבו בשנית. אנו לרשותכם בסיוע בהחזרי מס כאמור.