לפני כשבוע ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין "פקדונות" בבתי אבות – דיור מוגן (ע"א 6722/99). כידוע בדיור מוגן, נדרש הדייר להפקיד סכום מהותי כ"פיקדון" המוחזר לו בתום התקופה, כאשר מחד סכום זה צמוד לדולר, ומאידך הינו מופחת בשיטה מסוימת, בדרך כלל לפי שיטת הקו הישר, ככל שחולפות השנים בהן התגורר הדייר בדיור המוגן, עד תקרת חילוט מסוימת.

העובדה שלחברה בעלת הדיור המוגן נצמחת הטבה שהינה הריבית הרעיונית על כספי הפיקדון, נקבעה כבר בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין מגדל זהב (יולי 2002), אלא ששם ויתרה המערערת על דיון בשיעור הריבית הרעיונית, והערעור נסב על נקודות אחרות.

בפסק הדין דנן, קבע בית המשפט העליון שתי קביעות מהותיות:

א. יש לראות את הטבת הריבית הרעיונית כבהלוואה שנטלה המערערת מן הדייר ולא כבפיקדון שהפקיד זה אצלה. לפיכך שיעור הריבית הרעיונית שהוטל הינו 3.25% (מעבר לעליית הדולר) ולא 2.35% כפי שהסכימה המערערת, והיה נקבע ככל הנראה על ידי בית המשפט אילו נפסק שיש לראות בכספים כפיקדון.

ב.  יש לראות את מס העסקאות שאותו חייבת המערערת להעביר לרשויות, ככלול בתוך שיעור הריבית האמור, כלומר כמחולץ ממנו, ולא כמתווסף אליו.

למסקנה זו מגיע בית המשפט לאור ניתוחו כי בעצם הייתה כאן החלפת שירות בשירות: בתמורה להשכרה, שילמו הדיירים למערערת דמי שכירות שוטפים, וכן שילמו לה בדרך של "טובת הנאה" – הריבית הרעיונית. מכיוון שלא הייתה לגבי מרכיב שני זה העברת מזומנים, "מתבקש כי לא ישאו (הדיירים) בתשלום נוסף במזומנים. מכאן… מתבקשת המסקנה כי ההטבה בעין שקבלה החברה כוללת בתוכה כבר את המע"מ שיש לשלם לרשויות המס".

בשולי הדברים וכאמרת אגב מעלה בית המשפט תהיות בדבר עצם שיעור הריבית הרעיונית הנהוג: כידוע, הריבית הרעיונית שנקבעה בתקנות מס הכנסה הינה הצמדה למדד ובתוספת ריבית 4% לשנה. בית המשפט מעלה סוגיות (ולא פותרן), כדוגמת מצב שבו הלוואה צמודת $ שניטלה, ושיעור עליית הדולר היה גבוה משיעור עליית המדד בתוספת 4%, שמא יש להתיר הפסד מריבית רעיונית?

מעבר לכך מטיל בית המשפט בספק את הרלוונטיות של שיעור הריבית שנקבע לעניין תקנות מס הכנסה, גם לעניין מע"מ, אשר כידוע אומץ על ידי רשויות מע"מ רק באופן מנהלי, ולא בחקיקה.

לסיכום: מפסק הדין עולה (לעניין "הציבור הרחב") כי יש לבחון חבות בעסקאות שונות שמא יש לראות במחיר שנקבע ככולל בתוכו את מרכיב המע"מ.

כמו כן, ובמיוחד כיום, כאשר שיעור הריבית במשק הולך ויורד, יש לבחון "תקיפה" של קביעת רשויות מע"מ להטיל מע"מ על הכנסות ריבית רעיונית בשיעור של עליית מדד + 4%, לאור העובדה שהדבר לא נקבע בחקיקה.