בתזכיר הצעת החוק (להלן – התזכיר) שפורסם להערות הציבור ביום 15.6.14 ישנן מס' סוגיות. נדון ונסביר את העיקריות שבהן:

הרחבת חבות במע"מ על בסיס מזומן

כזכור תיקונים 41 ו-42 הרחיבו מאוד את אוכלוסיית הזכאים להוצאת חשבונית ותשלום מע"מ על בסיס מזומן (קרי – רק לאחר שנתקבלה התמורה), לא רק לסוגי עסקאות כגון אלו של מקצועות חופשיים, שכירות או עסקאות מימון ודומיהן, אלא אף לכלל נותני השירותים שמחזור עסקיהם השנתי עד 15 מליון ₪ (סעיף 29(1א) לחוק). כמו כן ניתנה הקלה דומה בהוראת שעה זמנית (סעיף 29(1ב לחוק) לדיווח על בסיס מזומן, ליצרנים קטנים (סעיף 2(ד) לתוספת א', להוראות ניהול ספרים – מחזור עד כ-2 מליון ₪ ובעסקם לא יותר מ-6 עובדים).

התזכיר מבקש להרחיב את אוכלוסיית הזכאים לדיווח למע"מ על בסיס מזומן, בעסקאות של מכר טובין כך:

סעיף 22 שהוא סעיף המקור הבסיסי לקביעת מועד החבות במע"מ יתוקן כך שבעסקאות מכר של עד 2 מליון ₪ יחול החיוב במע"מ בקבלת התמורה בלבד.

שילוב כל סעיפי החקיקה הרלוונטיים, מעלה כי כלל העוסקים שמחזור עסקיהם משרותים ו/או מכר טובין אינו עולה על 2 מליון ₪ בשנה, ידווחו למע"מ על בסיס מזומן בלבד.

בנוסף לאמור לעיל מוצע גם כי שיטת הדווח על בסיס מזומן תורחב לגבי יצרנים ותחול על  יצרנים גדולים יותר (סעיף 2(ג) לתוספת א' להוראות ניהול ספרים – מחזור עסקאות של עד כ-3.5 מליוני ₪ בשנה, במקום סעיף 2(ד) כדלעיל). 

לא למותר להעיר כי בעוד שהמחוקק עצמו הולך ומרחיב את האפשרות לדיווח ותשלום על בסיס מזומן, בנושא מע"מ, הרי שבעניין מס הכנסה רשות המיסים דווקא מנסה לצמצם ישום הדיווח על בסיס מזומן. ראה מחד הוראת ביצוע 8/2012 של רשות המיסים המגביל ושולל אפשרות דיווח זו, ומאידך תקן חשבונאי מס' 34 של לשכת רו"ח מחודש 1.2014, המאפשר עריכת דוחות כספיים בשיטת מזומן או שיטה מעורבת.

הקלות ותיקוני לקונות בתמ"א 38 ופינוי בינוי

בעניין זה ראה מאמר מקביל בנושא מיסוי מקרקעין במבזק זה.

חשבונית זיכוי בשל חוב אבוד

כיום העניין מוסדר בתקנה 24א, לתקנות מע"מ כך שנקבעה תחום זמנים מסויים בו ניתן להוציא ח-ן זיכוי כאמור, נדרשת הודעה מנומקת למנהל ועוד. העדר עמידה בכל התנאים שולל הוצאת ח-ן זיכוי.

ככל הנראה, מסיבה של חוסר סמכות חוקית להתקנת התנאים הדווקניים המופיעים בתקנה זו, מוצע בתזכיר להכניס את הסוגיה מפורשות בחקיקה ראשית על ידי התקנת סעיף 43ג לחוק תוך שסעיף זה יסמיך את שר האוצר לקבוע תקנות בעניין. מבחינה מהותית נראה שלא מדובר על שינוי המצב הקיים כיום בנושא זה.   

יצויין כי אף שלפי הוראת פרשנות 2/2012 מתאפשרת תביעת ריבית והצמדה, הרי פשרנות זו תלויה בהגשת בקשה ספציפית וכפופה למגבלת תקופה של שנתיים, הקצרה מהתקופה הניתנת לדרישת הוצאת חשבונית זיכוי בגין חוב אבוד.

בתזכיר מוצע להכניס הסוגיה לחוק עצמו ולתקן את סעיף 105 הדן בתוספת ריבית והצמדה בגין החזרי מע"מ. בין השאר נקבע בתזכיר בעניין סעיף זה כי תבוצע השבת מע"מ עסקאות בגין חוב אבוד כשהיא משוערכת, באופן מלא. מגבלת התקופה לדרישת השבה משוערכת, תבוטל.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.