כידוע, לעולים חדשים ותושבים חוזרים הקלות מיסוי מהותיות לגבי הכנסות שמקורן מחו"ל, לרבות הכנסות ריבית על פיקדונות בחו"ל. לעולים חדשים ניתנו הקלות מיסוי גם לגבי פיקדונות בנקים בישראל.

על מנת לעודד תושבים חוזרים להפקיד כספים בבנקים בישראל ולא בחו"ל, תוקן ב- 27.10.2003 צו מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוזר על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ) התשס"ד – 2003, הקובע ככלל פטור ממס על ריבית בפיקדון בנקאי בישראל, בידי תושב חוזר, לתקופה של חמש שנים. הצו בתוקף מיום 1.1.2003.

מבנה הצו דומה לצו (צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ) התשס"ג  -2002), שתוקן עבור עולים חדשים. בחינה מעמיקה בין הצווים תאתר מספר אבחנות שהעיקריות ביניהן הינן:

לגבי תושב חוזר ישנה התניה שמקור הכספים איננו במכירת נכסים שבמכירתם היה חייב במס בישראל, גם כשהיה תושב חוץ. כמו כן ישנו סיוג לפטור ממס על הריבית בדרך של מניעת קבלת ריבית מראש לגבי תקופות עתידיות שמחוץ לתקופת הפטור. התניות אלו אינן קיימות בצו לגבי עולה חדש.

לעומת זאת, סיוג הפטור במידה והפיקדון שימש כבטוחה להלוואה שנתן התאגיד הבנקאי לחבר בני אדם שהנישום בעל שליטה בו המופיע בצו לגבי עולים חדשים, נשמט בצו לגבי תושב חוזר.

נציין כי הצו בעניינם של עולים חדשים החליף צו קודם, שתוקפו פג ביום 31.12.2002 (צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון חופשי במטבע חוץ) התש"ל – 1970), אשר העניק פטור למשך 20 שנה, ומס בשיעור של 25% למשך עשר שנים נוספות, הן לגבי עולה חדש והן לגבי תושב חוזר. פיקדון של תושב חוזר, שחלו עליו הוראות הצו הישן, ימשיך לחול בעניינו פטור ממס עד תום שנת 2007, (חמש שנים ממועד ביטולו של הצו), או עשר שנים מן היום שהיה לתושב חוזר, כמוקדם שבהם.