מבזק מס מספר 424 - 17.11.2011

בתאריך 15.11.11 פרסמה רשות המיסים "נוהל גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחוץ לישראל לתקופה שבין 15.11.2011 ועד 30.6.2012." (להלן : "הוראת השעה").הוראת שעה זו הינה בנוסף לנוהל גילוי מרצון משנת 2005, שפרסמה בעבר רשות המיסים (להלן- "הנוהל הרגיל").

במסגרת הוראת השעה תינתן אפשרות לתושבי ישראל, המחזיקים מחוץ לישראל כספים, רכוש, הון וכו' (להלן :"נכסי חוץ"), לבצע הליך של גילוי מרצון אשר יקנה באותם מקרים חסינות מנקיטה בהליך פלילי (בהיבטי המיסים בלבד), וכן יעניק הקלות במישור הגביה.

הוראת השעה חלה על תושב ישראל המחזיק נכסי חוץ. הוראת השעה לא תחול אם הגילוי עניינו כספים, הון, רכוש וכו' הנמצאים בישראל (שאז יש לפעול עפ"י הנוהל הרגיל).

ההטבה שבהוראת השעה (להבדיל מהנוהל הרגיל) הינה שהמס המחויב בהתאם לשומה האזרחית שתיערך לא יצבור ריבית וקנסות. לעניין הפרשי הצמדה על המס המחויב – קיימת אפשרות שיינתנו הקלות עד לביטולם המוחלט.

נציין כי בשנה האחרונה, במסגרת הטיפול האזרחי, במקביל לנוהל הרגיל, הוטל קנס גירעון בשיעורים של 15% עד 30% מהמס החל על מרבית הפניות ל"גילוי מרצון"!  למיטב הבנתנו גם קנס זה יבוטל במסגרת הוראת השעה.

מטרת הוראת השעה הינה להביא לידיעת רשות המיסים על הכנסות מנכסי חוץ בידי תושבי ישראל, אשר טרם דיווחו עליהן עד כה בישראל ובעיקר נוכח "קיומם של סממנים להתערערות מעטה החיסיון הבנקאי הנהוג במדינות שונות".

בקשות להפעלת הוראת השעה ייבחנו ע"י וועדה בראשות: היועץ המשפטי, סמנכ"ל לחקירות ומודיעין, סמנכ"ל לעניינים מקצועיים וסמנכ"ל לשומה וביקורת. הוועדה תטפל תחת קורת גג אחת הן בהיבטים הפליליים והן בהיבטים האזרחיים (להבדיל מהנוהל הרגיל לפיו כל חטיבה מטפלת בבקשה בנפרד).

חשוב לציין כי מפורש בנוהל הוראת השעה כי:

"בקשה שאינה עומדת בקריטריונים … לא תטופל במסגרת הוראת השעה. יחד עם זאת, לא יעשה שימוש במישור הפלילי והאזרחי, באותו מידע שנמסר בבקשה."

נעלה כאן מספר חסרונות ושאלות המתעוררות בפרסום הוראת שעה זו:

• כידוע, אדם המבצע הליך של גילוי מרצון חייב לדווח על כל מחדליו ומעלליו שהינם בניגוד לדיני המיסים. עולה השאלה, מה דין בקשה מעורבת ?! כלומר, אדם שלא דיווח על הכנסותיו הנובעים מנכסי חוץ ועל הכנסותיו הנובעים מכספים, רכוש, הון וכו' המוחזקים בישראל?
• הקלות הוראת השעה יינתנו רק לתושבי ישראל – לפיכך מתעוררת שאלה לגבי אופן פעולה במקרה שבו לתושב חוץ הכנסות שלא דווחו בישראל.
  כפי הנראה ולטעמנו – יחולו הוראות הנוהל הרגיל ולפיכך תושב חוץ לא יזכה להקלות האמורות בהוראת השעה.
• ההוראה קובעת כי ההקלה תחול על הכנסות לא מדווחות מנכסי חוץ שהתקבלו בירושה או במתנה מתושב חוץ –  מה דין ירושה או מתנה מתושב ישראל ?
• אי תחולת הנוהל במקרה שהחלה "חקירה או בדיקה" – מהי "בדיקה"? האם כל פנייה של הרשות לאזרח נחשבת "בדיקה" ?
• בבקשה שאינה עומדת בתנאי הנוהל , לא ייעשה שימוש במישור הפלילי והאזרחי – זוהי  הבטחה שלטונית משמעותית העשויה להסיר חששות רבים.

למשרדנו ניסיון עשיר בטיפול בסוגיות הגילוי מרצון.

אנו ממליצים לכל מי שנושא זה רלוונטי לגביו לנצל את "חלון ההזדמנויות" וליהנות מהקלות משמעותיות במיסוי ההכנסות שטרם דווחו.

 לשאלות, הבהרות וטיפול בנושא ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח אברהם שהבזי או לרו"ח ועו"ד חגי אלמקייס ממשרדנו.

לקראת סיומה של שנת המס 2011 ריכזנו עבורכם טיפים מתחום הביטוח הלאומי:

קביעת מעמד המבוטח

מעמד מבוטח במוסד לביטוח לאומי (להלן:"מל"ל") נקבע בדרך כלל על פי הצהרתו, בהתאם לחוק ולתקנות. מומלץ לבחון את ההתאמה בין המעמד האמיתי למעמד המוצהר, כדי למנוע שלילת גמלאות, ולחילופין- כדי למנוע תשלום מיותר.

לדוגמה: מבוטח העסיק את בתו בעסקו כשכירה, ושילם דמי ביטוח כחוק לאורך שנים . הבת ילדה ותבעה דמי לידה מן המל"ל. שם טענו כי התקיימה "עזרה משפחתית" בלבד (ולא יחסי עובד ומעביד) שאינה מזכה בדמי לידה.

נציין כי על אף שלילת מתן דמי הלידה כאמור, החזר דמי הביטוח ששולמו לאורך שנים לעובדת ו/או למעבידה, אינו וודאי.

רישום "עובד עצמאי"

מומלץ להרשם כ"עובד עצמאי" במל"ל מיד עם תחילת העיסוק ולא להמתין 90 יום כמו שמאפשרות תקנות הרישום, זאת שמא המבוטח יפגע תוך כדי ועקב העבודה ולא יהיה מבוטח !!

לדוגמה: בהלכת הורביץ בביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 430/07): המערער נפצע פציעה קשה בתאונת דרכים בדרכו לביתו מהעבודה. האירוע הוכר כ"תאונת עבודה" אולם תביעתו לדמי פגיעה נדחתה משום שהמבוטח לא היה רשום כ "עובד עצמאי" בעת הפגיעה.

נציין כי תקנות הרישום המאפשרות דחיית רישום ב-90 יום מתחילת העיסוק אינן חלות על גמלאות בשל פגיעה בעבודה.

כמו כן נציין כי ההלכה הפסוקה הינה כי אי ידיעת החוק לרבות "התרשלות "המייצג – אינה מועילה !

בחינת הסיווג הביטוחי של המבוטח:

גברת נשואה פרשה מעבודתה כשכירה ופתחה תיק עצמאי במס הכנסה ובמע"מ.

למל"ל הודיעה על הכנסה חודשית של כ-3,500 ₪ ו-5 שעות עיסוק שבועיות. המל"ל שלח לה פנקס מקדמות. המייצג והמבוטחת סברו כי בשל הטלת המקדמות, סווגה המבוטחת כ"עובדת עצמאית".  הגברת ילדה ותבעה דמי לידה. המל"ל דחה את התביעה בטענת "עצמאי שאינו עונה להגדרה".

מסתבר כי במל"ל (בטעות) כלל לא נרשמה הפסקת העיסוק כעובדת שכירה, ולכן נותר הסיווג כשכירה עם הכנסה נוספת, המחוייבת בדמי בט"ל כהכנסה פסיבית – שאינה מזכה כלל בדמי לידה (על אף החבות בדמי הביטוח!).

לו בדקו המייצג ו/או המבוטחת את המופיע בפנקס  המקדמות,  היו רואים מיד כי הגברת נותרה מסווגת כשכירה וזו היתה סיבת הטלת המקדמות. לו בוטל סיווג ה"שכירה", היה נותר רק עניין העיסוק – וזה היה מתברר מיד אם הינו "עצמאי שאינו עונה להגדרה" (שאצל אישה נשואה למבוטח כלל אינו חייב בדמי ביטוח), או כ"עובד עצמאי" "רגיל" .

מסקנה: חייבים לבדוק היטב את הסיווג הביטוחי המופיע במל"ל, ואין להסתפק בהודעות או בהנחות.

 נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן, ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.