מבזק מס מספר 420 - 21.10.2011

ביום 2 באוקטובר 2011 התקבל בביהמ"ש המחוזי בת"א פסק דין בתיק בש"א 13223/08 אברהם וייס נ' פ"ש ת"א 1, כונס הנכסים הרשמי ואחרים.

דובר בנישום אשר היה ערב אישית לחובות חברה בשליטתו. בשנת 2002, שיעבד וייס חנות בבעלותו כערבות להלוואה שלקחה חברה בשליטתו מבנק לאומי.

בשנת 2005 כשלו עסקי וייס והחברה, והבנק פעל למימוש המשכון שנרשם על הנכס הפרטי של וייס כערב לחובות החברה. החנות נמכרה ע"י כונס הנכסים, שמונה מטעם הבנק ולפיכך, בהתאם להלכת זיסו גולדשטיין (ע"א 14/85), נצמח לוייס הפסד הון ממימוש הערבות, אותו ניתן היה לקזז כנגד השבח ממכירת החנות.

הנאמן על פשיטת הרגל של מר וייס עצמו,  טען כי ה"בעלות בהפסדים" הינה של החייב ולפיכך, דרש לנצל את הפסד ההון שנצמח לוייס במימוש הנכס, כנגד השבח במימוש הנכס. מובן כי קבלת טענת הנאמן, תותיר את הכונס – הבנק עם תמורה חלקית בלבד במימוש הנכס (מאחר וחלק מתמורת מכירת הנכס יועבר אחר כבוד לתשלום מס שבח)

מנגד, טען כונס הנכסים מטעם הבנק:

1. המשכון שנרשם על הנכס, חל גם על הפסדי הנישום הקשורים לאותו הנכס (שנמכר), ולפיכך הבנק הוא הזכאי לכספים שמקורם בקיזוז ההפסד, כאמור.
2. בשלב מאוחר בדיונים הציג הכונס מסמך שנחתם ע"י וייס כחלק משטר המשכנתא שנרשם על הנכס על פיו: "הנכסים הממושכנים כוללים, גם את כל זכויות הממשכנים לקבלת פטור ו/או הנחה ו/ או הקלה…..ובכלל זה, כל פטור ו/או הנחה ו/ או הקלה ממס לפי חוק מיסוי מקרקעין…". בהתאם למסמך טען הכונס כי ההפסד של החייב כתוצאה ממימוש הערבות נכנס בגדר פטור או הנחה או הקלה ולפיכך, המשכון שנרשם על הנכס פורש כנפיו גם ההפסד.

ביהמ"ש קובע:

• הזכות לקיזוז הפסדים ע"פ חוק מיסוי מקרקעין אינה באה בגדר "פטור", "הקלה" או "הנחה" ממס שנרשמו במסמך השעבוד.
• ביהמ"ש נוטה לדעה כי: "הפסדי הנישום במס הכנסה , בין פירותיים ובין הוניים – הם זכות אישית שאינה ניתנת להעברה (בין במכר ובין בהמחאה) וגם לא למשכון".
• ספק בעיני ביהמ"ש אם ההפסד הינו "נכס", וגם אם הינו כזה הרי שיתכן והינו נכס לצורך כללי חשבונאות בלבד, אין הוא נכס עביר בעל משמעויות קנייניות שניתן למשכנו.
• ההפסד נוצר ב- 2008 כתוצאה מהמכירה הכפויה של הנכס. ההפסד לא היה קיים במועד יצירת המשכון – שנת 2002, ולכן לא יתכן שנכלל באותו מסמך הנספח למשכנתא.

נציין בזהירות ובהסתייגות, עקב השאלות השונות שעלו בפסק הדין נשוא דיוננו ביחס לשאלות שעלו בפני ביהמ"ש העליון, כי יתכן ופסיקה זו אינה עומדת בקנה אחד עם פסיקת ביהמ"ש העליון בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד שחר הררי כמפרק חברת ברג יעקב ובניו ואח' (מוזכר בפסק הדין שלפנינו). ביהמ"ש העליון מוכן להניח, מבלי להכריע בעניין, כי יש לראות בהפסדים הצבורים נכס נפרד השייך לחברה. כיוון שלבנק, בעניין חברת ברג יעקב ובניו, היה בנוסף לשעבוד שהוטל על נכס המקרקעין (נמכר ע"י הכונס של הבנק), גם שיעבוד צף על נכסי החברה, לפיכך, קבע ביהמ"ש כי גם הפסדי החברה היו נכס עליהם זכאי היה הבנק להטיל שיעבוד ולפיכך קבע כי חלק תמורת המכירה שמקורו בקיזוז ההפסדים שייך לבנק.

נוסיף כי ע"פ דיני המס, לא חלה על הנישום חובה לקזז את ההפסדים שנוצרו לו כתוצאה ממימוש הערבות ע"י הבנק, דווקא כנגד השבח / הרווח מהנכס הממושכן, שהרי רשאי הנישום לקזז הפסדים אלו כנגד רווחי הון ממכירת נכסים אחרים. בהתאם לפסיקת ביהמ"ש המחוזי בענייננו, חובה זו תקום אך ורק אם יטיל בעל החוב מגבלות ספציפיות וברורות על קיזוז ההפסדים העתידי בעת הטלת השעבוד. בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון גם שיעבוד צף על נכסי החייב, עושה את העבודה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.

ישראלים רבים מבצעים השקעות בתחום הנדל"ן בבריטניה. בבריטניה, כללי מיסוי הכנסות משכירות בידי יחידים וחברות תושבי חוץ מפורטים בתכנית הנקראת "The Non-Resident Landlord Scheme". לאחרונה עודכנה התוכנית, ובפרט הקנסות המוטלים על תושבי חוץ שאינם עומדים בדרישות הרישום והדיווח:

על תושב חוץ שלא נרשם כנדרש בפני רשות המס הבריטית ולא אושר על ידה, מושת מס בדרך של ניכוי במקור, בשיעור של 20% מגובה השכירות ("ברוטו"). חובת הניכוי במקור חלה על השוכר או הסוכן (Letting agent), לפי העניין. במקרה כאמור, המשכיר תושב החוץ לא נדרש להגיש דוח מס שנתי.  על תשלומי שכירות לתושב חוץ שנרשם ואושר, לא חלה חובת ניכוי במקור, והמס על הכנסות השכירות "נטו" ישולם ע"י תשלום מקדמות (ב- 31 בינואר ו- 31 ביולי) והגשת דוח מס שנתי (שנת המס הפיסקאלית בבריטניה מסתיימת ב- 5 באפריל), לא יאוחר מה- 31 בינואר. אי דיווח במועד גורר קנסות בגין אי דיווח (בגובה 100 ליש"ט, בתוספת 10 ליש"ט ליום בחלוף 3 חודשים ובתוספת 300 ליש"ט או 5% מגובה המס, כגבוה, בחלוף 6 חודשים), ריבית (בשיעור שנתי של 3%) וקנסות גרעון (בשיעור המגיע לכדי 10%).

שיעור המס על דמי השכירות המשולמים לחברה תושבת חוץ (ללא מוסד קבע בבריטניה) הינו  20%. שיעור המס על דמי השכירות המשולמים ליחיד תושב חוץ הינו בהתאם למדרגות המס הנעות בין 20% (על הכנסה עד לגובה של 35,000 ליש"ט) ל- 50% (על הכנסה בגובה 150,000 ליש"ט ומעלה).

רווח הון במכירת הנכס, בידי יחיד או חברה תושבי חוץ, פטור ממס בבריטניה.

נזכיר כי חברה תושבת בריטניה חבה במס על הכנסתה החייבת (לרבות רווח הון) בשיעור של 28%. בעקבות תיקון בחוקי המס בבריטניה, שיעור מס החברות צפוי לרדת (רטרואקטיבית) לכדי 26% בשנת המס 2011 ולכדי 25% בשנת המס 2012. עוד נציין כי החל משנת המס 2011, שיעור מס החברות בבריטניה על הכנסה שאינה עולה על 300,000 ליש"ט יהא 20% (לעומת 21% עד לשנת המס 2010). לפיכך, חברה תושבת בריטניה המפיקה הכנסות מרווחי הון ושכירות עד לגובה של 300,000 ליש"ט וכן חברה תושבת חוץ המפיקה בבריטניה הכנסות כאמור (ללא קשר לגובה ההכנסה החייבת), עשויות להיחשב לפי הדין הישראלי לחברה נשלטת זרה בהתאם להוראות סעיף 75ב לפקודה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות רו"ח (עו"ד) גדי אלימי ורו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ממשרדנו.

ישראלים רבים מבצעים השקעות בתחום הנדל"ן בבריטניה. בבריטניה, כללי מיסוי הכנסות משכירות בידי יחידים וחברות תושבי חוץ מפורטים בתכנית הנקראת "The Non-Resident Landlord Scheme". לאחרונה עודכנה התוכנית, ובפרט הקנסות המוטלים על תושבי חוץ שאינם עומדים בדרישות הרישום והדיווח:

על תושב חוץ שלא נרשם כנדרש בפני רשות המס הבריטית ולא אושר על ידה, מושת מס בדרך של ניכוי במקור, בשיעור של 20% מגובה השכירות ("ברוטו"). חובת הניכוי במקור חלה על השוכר או הסוכן (Letting agent), לפי העניין. במקרה כאמור, המשכיר תושב החוץ לא נדרש להגיש דוח מס שנתי.  על תשלומי שכירות לתושב חוץ שנרשם ואושר, לא חלה חובת ניכוי במקור, והמס על הכנסות השכירות "נטו" ישולם ע"י תשלום מקדמות (ב- 31 בינואר ו- 31 ביולי) והגשת דוח מס שנתי (שנת המס הפיסקאלית בבריטניה מסתיימת ב- 5 באפריל), לא יאוחר מה- 31 בינואר. אי דיווח במועד גורר קנסות בגין אי דיווח (בגובה 100 ליש"ט, בתוספת 10 ליש"ט ליום בחלוף 3 חודשים ובתוספת 300 ליש"ט או 5% מגובה המס, כגבוה, בחלוף 6 חודשים), ריבית (בשיעור שנתי של 3%) וקנסות גרעון (בשיעור המגיע לכדי 10%).

שיעור המס על דמי השכירות המשולמים לחברה תושבת חוץ (ללא מוסד קבע בבריטניה) הינו  20%. שיעור המס על דמי השכירות המשולמים ליחיד תושב חוץ הינו בהתאם למדרגות המס הנעות בין 20% (על הכנסה עד לגובה של 35,000 ליש"ט) ל- 50% (על הכנסה בגובה 150,000 ליש"ט ומעלה).

רווח הון במכירת הנכס, בידי יחיד או חברה תושבי חוץ, פטור ממס בבריטניה.

נזכיר כי חברה תושבת בריטניה חבה במס על הכנסתה החייבת (לרבות רווח הון) בשיעור של 28%. בעקבות תיקון בחוקי המס בבריטניה, שיעור מס החברות צפוי לרדת (רטרואקטיבית) לכדי 26% בשנת המס 2011 ולכדי 25% בשנת המס 2012. עוד נציין כי החל משנת המס 2011, שיעור מס החברות בבריטניה על הכנסה שאינה עולה על 300,000 ליש"ט יהא 20% (לעומת 21% עד לשנת המס 2010). לפיכך, חברה תושבת בריטניה המפיקה הכנסות מרווחי הון ושכירות עד לגובה של 300,000 ליש"ט וכן חברה תושבת חוץ המפיקה בבריטניה הכנסות כאמור (ללא קשר לגובה ההכנסה החייבת), עשויות להיחשב לפי הדין הישראלי לחברה נשלטת זרה בהתאם להוראות סעיף 75ב לפקודה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות רו"ח (עו"ד) גדי אלימי ורו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ממשרדנו.

בעקבות תיקון בחוק הביטוח הלאומי הורחב הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: "דמי ביטוח") לכל מי שלומד ואין לו הכנסות, כמפורט להלן.

להלן הנחיות החוק שהיו עד ספטמבר 2011:

1. תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית שהוכרה ככזו (להלן: "תלמיד") מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים, פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה שבה הוא לומד ואינו עובד (כל עוד הכנסתו בתקופה שבה הוא לומד ואינו עובד, אינה עולה על ההכנסה המזערית – 5% מן השכר הממוצע במשק, כיום 415 ₪ לחודש) ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר, או בשירות לאומי בהתנדבות, לפני שמלאו לו 21 שנים.
2.  כל מבוטח שעבר את גיל 18 פטור מתשלום דמי ביטוח אם החל לשרת בצה"ל (לרבות בשירות לאומי בהתנדבות) לפני שמלאו לו 21 שנים, הוא אינו עובד ואין לו כל הכנסה אחרת העולה על הסכום המזערי. תקופת הפטור לא תעלה על 12 חודשים.

החל מיום 1 באוקטובר 2011, הורחב הפטור כך:

תלמיד כיתה י' עד יב' במוסד חינוכי על יסודי, שהכנסתו אינה עולה על ההכנסה המזערית וטרם מלאו לו 19 שנים, פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה שבה הוא לומד, אף אםאין בידו מועד לגיוס ואף אם לא גוייס כלל לשירות צבאי או לשירות לאומי.

שילוב כל הוראות החוק נכון להיום הינו: תלמיד שיש לו מועד גיוס עד גיל 21, פטור מתשלום דמי ביטוח בתקופת הלימודים, וכן פטור מדמי ביטוח עד 12 חודשים רצופים או שאינם רצופים מסיום הלימודים ועד הגיוס – והכל בתנאי שאינו עובד והכנסתו מזערית. לאחר תקופות אלה ועד מועד הגיוס בפועל, יחויב בדמי ביטוח.

מי שלומד במוסד חינוכי על יסודי ולא התגייס, פטור מדמי ביטוח (החל מאוקטובר), רק עד גיל 19, אם אינו עובד והכנסתו מזערית.

בשולי הדברים ומשום חשיבותם, נציין כי לאי תשלום דמי הביטוח באופן סדיר יש השלכה על שלילת שירותי בריאות לצעירים שיוצאים לחו"ל לתקופות ארוכות: מי ששוהה בחו"לבמשך שתי שנות היעדרות רצופות או יותר (ראה מבזק מס' 412), ומפגר בתשלום דמי הביטוח בעודו בחו"ל  תקופה של 12 חודשים לפחות, נשללת ממנו הזכאות לשירותים רפואיים בארץ לתקופה מרבית של עד 6 חודשים.

יוצאים מן הכלל הם צעירים שיצאו לחו"ל לאחר שירות צבאי, לגביהם השלילה האמורה אינה חלה ב-24 חודשים לאחר השחרור.

הסדרת החוב אינה מבטלת את תקופת ההמתנה לקבלת שירותים רפואיים אבל ניתן לפדות את תקופת ההמתנה באמצעות תשלום מיוחד (כיום 9,630 ₪).

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח(גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט),חיים חיטמן, ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.