בעקבות תיקון חוק הביטוח הלאומי ממרץ 2011 (ראה מבזק 392), פרסם המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל") הנחיות באשר להתחשבנות המעסיק עם עובד ששירת במילואים. עיקריה:

המעסיק יעביר לעובד תשלום על חשבון תגמול המילואים בסכום השכר שהיה משלם לו, אילולא שירת במילואים והמשיך לעבוד כמקדמה (להלן- המקדמה).

לאחר העברת התגמול מהמל"ל למעסיק, המעסיק מעביר לעובד את "יתרת התגמול" (ראה להלן). דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה והוא יועבר לעובד לכל המאוחר ביום שבו משתלם השכר בעד החודש שבו הועבר התגמול למעסיק.

ככלל ועל פי ההגיון – אמור מעסיק להעביר לעובד את ההפרש (ככל שישנו), בין התגמול שקיבל מהמל"ל בגין ימי המילואים של עובדו, לבין השכר ששילם בפועל לעובד (המקדמה), אך לא כך הוא: ישנם סכומים שלצורך חישוב יתרת התגמול ינוכו מהמקדמה ששולמה ע"י המעסיק:

החוק קובע כי "יתרת התגמול" הינה ההפרש בין סכום התגמול ששילם המל"ל למעסיק לבין "התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול… למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו". כלומר:

• עובד שעבד בפועל אצל מעסיקו בתקופת המילואים – ישלם לו המעסיק את תמורת ימי עבודתו בפועל וכן את מלוא התגמול שקיבל מן המל"ל.
• תשלומים קבועים שאינם תלויי עבודה בפועל, כגון דמי הבראה, החזר ביטוח רכב וכד' –  ינוכו מן המקדמה קרי, המעסיק ישא בהם בכל אופן.
• ימי חג – בגין ימים אלה משתלם שכר ע"פ חוק גם כשהעובד אינו נוכח, כך שבמקרה מילואים, המעסיק ישלם מכיסו בגין ימים אלה בכל מקרה.
• ימי המנוחה – כגון שישי ושבת: על פי ההנחיה, דין ימי שישי ושבת כדין תשלומים ש"אינם תלויי נוכחות". מכיוון שהללו ימים בהם היה העובד מקבל שכר גם כשאינו עובד בהם בפועל, ינוכה התשלום בגינם מן המקדמה ששולמה. פועל יוצא מפרשנות זו הינה למשל: עובד שיצא לשבוע שלם (7 ימים) למילואים וקיבל שכר רגיל של שבוע ממעסיקו (נניח 3,500 ₪) הרי כשיקבל המעסיק את התגמול מהמל"ל על אותו שבוע (ונניח שהתגמול זהה למקדמה – 3,500 ₪)  הרי בחישוב יתרת התגמול  יצטרך המעסיק להפחית בגין שישי-שבת  2/7 מהשכר ששילם.  מכאן כי יתרת התגמול, אותה יאלץ להעביר לעובד, הינה 1,000 ₪ !!  כלומר נוסף על השכר ששילם המעסיק לעובד כאילו לא יצא כלל למילואים (אשר קיבלם בחזרה מהמל"ל) – יאלץ המעסיק לשלם לעובד 1,000 ₪ מכיסו!!

הפרשנות וההתנהלות הנכונים לדעתנו הינם, שכאשר מעסיק משלם לעובדו בגין מילואיו שכר חודשי מחולק ב-30 ימים ומוכפל במספר כל ימי המילואים שבוצעו, הרי שהעובד קיבל כבר את התשלום בגין ימי שישי שבת, ואין כל מקום לשלם לו בגינם פעמיים !

מובן כי מעסיק המחשב תמורת יום עבודה לפי 22 ימי עבודה בפועל, ומשלם לעובדו בגין מילואיו רק עבור ימי המילואים ש"נפלו" על ימי עבודה  (ימים א-ה), (שלא לדבר על מעסיק המחשב תמורת יום עבודה לפי 30 יום בחודש, אך משלם מילואים לפי ימי המילואים שנפלו בימי א-ה' בלבד) יתכן עיוות, וההנחיה האמורה צודקת ותחול כדין.

נזכיר כי בהתקרב ימי החגים הבעל"ט,  על המעסיקים להקפיד ולשלם שכר בגין ימי מילואים גם בגין ימי החגים, עצמם.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט),חיים חיטמן, ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.