סעיף 92 לפקודת מס הכנסה, הדן בהפסדי הון ובאופן קיזוזם, קובע כי הפסד הון יקוזז תחילה מרווח הון ריאלי, במידה שנצמח כזה, בעוד שיתרת הפסד ההון תתקזז ביחס של 1:3.5, בין רווח אינפלציוני חייב להפסד ההון בהתאמה. טרם הרפורמה, לשון הסעיף נקבה במושג "סכום אינפלציוני" מבלי לציין חייב או פטור. הפרקטיקה שהתירה הנציבות, לקזז הפסד הון כנגד סכום אינפלציוני חייב בלבד, עוגנה כעת בחקיקה.

נציין כי הפסד הון אשר ניתן היה לקזזו בשנה כלשהי מרווח הון שנצמח באותה שנה ולא קוזז לא יותר לנישום בקיזוז בשנים הבאות – דהינו הפסד ההון שלא קוזז על פי בחירת הנישום, ירד לטמיון.

נציין כי בשונה מנושא קיזוז הפסדים עסקיים המפורט בסעיף 28 לפקודה, בו ציין המחוקק כי אין חובה לקזז הפסד עסקי "יקר" מרווחים "זולים", הונים או פירותיים, בשוק ההון, הרי לא עשה כך בסעיף הדן בקיזוז הפסד הון, מכאן שפרשנות לשונית תביא לתוצאה כי רווחי הון שנבעו לנישום ממימוש ני"ע נסחרים בבורסה בישראל  והחייבים במס בשיעור של 10% או 15% בהתאם לסוג ההשקעה, "חובה" על הנישום לקזזם כנגד הפסדי הון שנצמחו, אף אם אלו מקורם בהפסד הון "יקר".