בפסק הדין בעניין פנורמה, עמ"ה 97/97, שניתן ביום 2.2.2003 נדונה, בין היתר, שאלת מעמדם של סכומי הוצאות מו"פ אשר הוצאו במסגרת תוכנית שקיבלה את אישור המדען הראשי, וחרגו מן הסכום הנקוב באישור המדען הראשי.

לגישת המערערת (פנורמה), מאחר שניתן אישור המדען לפרוייקט המו"פ עצמו, יש להתייחס להוצאות "החריגות" בדומה להוצאות המאושרות, כך שיותרו במלואן במועד ההוצאה, על פי סעיף 20א(א)(1) לפקודה.

גישת המשיב הייתה כי יש להתייחס להוצאות האמורות כהוצאות מו"פ שאינן מאושרות, ולפיכך יש להתירן בניכוי בשלושה שיעורים, כמצוות סעיף 20א(א)(2).

בית המשפט, בדחותו את הערעור בסוגיה זו קבע כי סעיף 20א' מכיל  שני סוגי תמריצים, כך שהתרת הוצאות בשלושה שיעורים איננה באה, כגישת המערערת, לפגוע בתמריץ המדינה לביצוע מחקר ופיתוח, אלא "לשמש אכסניה לסוג אחר של הוצאות, שהשוני ביניהן הוא בהכרח, קיומו או אי קיומו של אישור המדען הראשי".