מבזק מס מספר 24 - 27.5.2003

בפסק הדין בעניין פנורמה, עמ"ה 97/97, שניתן ביום 2.2.2003 נדונה, בין היתר, שאלת מעמדם של סכומי הוצאות מו"פ אשר הוצאו במסגרת תוכנית שקיבלה את אישור המדען הראשי, וחרגו מן הסכום הנקוב באישור המדען הראשי.

לגישת המערערת (פנורמה), מאחר שניתן אישור המדען לפרוייקט המו"פ עצמו, יש להתייחס להוצאות "החריגות" בדומה להוצאות המאושרות, כך שיותרו במלואן במועד ההוצאה, על פי סעיף 20א(א)(1) לפקודה.

גישת המשיב הייתה כי יש להתייחס להוצאות האמורות כהוצאות מו"פ שאינן מאושרות, ולפיכך יש להתירן בניכוי בשלושה שיעורים, כמצוות סעיף 20א(א)(2).

בית המשפט, בדחותו את הערעור בסוגיה זו קבע כי סעיף 20א' מכיל  שני סוגי תמריצים, כך שהתרת הוצאות בשלושה שיעורים איננה באה, כגישת המערערת, לפגוע בתמריץ המדינה לביצוע מחקר ופיתוח, אלא "לשמש אכסניה לסוג אחר של הוצאות, שהשוני ביניהן הוא בהכרח, קיומו או אי קיומו של אישור המדען הראשי".

תאגידי אחזקה, המחזיקים בחברות בנות להן עודפים צבורים, נערכו לקראת תום שנת המס 2002 וחילקו עודפים אלו לחברות האחזקה – חברות האם, כך שרווחים אלו ייכללו ברווחים הראויים לחלוקה שבין השנים 1996 ל- 2002 בידי חברות האם, אשר אינם "הולכים לאיבוד" והזכאים לשיעור המס המופחת של 10%, בעת מכירת מניות החברה האם, בידי בעלי מניותיה.

הננו מפנים את תשומת לבכם כי משיחות שקיימנו עם נציבות מס הכנסה, יושם דגש על הצורך בראיות תומכות, כגון פרוטוקולים, בדבר חלוקת הדיבידנד האמור.

יחד עם האמור לעיל, אנו מפנים את תשומת הלב למבזק מס מספר 18, בו התייחסנו לפרשנות האפשרית בהכללת רווחי אקוויטי כרווחים ראויים לחלוקה בידי חברות האם אף שטרם חולקו בפועל כדיבידנד, בין היתר מן הטעם כי על רווחים אלו שולם מס, וחלוקתם כדיבידנד לחברה האם הינה צעד "טכני" בלבד.

בפסק הדין בעניין פנורמה, עמ"ה 97/97, שניתן ביום 2.2.2003 נדונה, בין היתר, שאלת מעמדם של סכומי הוצאות מו"פ אשר הוצאו במסגרת תוכנית שקיבלה את אישור המדען הראשי, וחרגו מן הסכום הנקוב באישור המדען הראשי.

לגישת המערערת (פנורמה), מאחר שניתן אישור המדען לפרוייקט המו"פ עצמו, יש להתייחס להוצאות "החריגות" בדומה להוצאות המאושרות, כך שיותרו במלואן במועד ההוצאה, על פי סעיף 20א(א)(1) לפקודה.

גישת המשיב הייתה כי יש להתייחס להוצאות האמורות כהוצאות מו"פ שאינן מאושרות, ולפיכך יש להתירן בניכוי בשלושה שיעורים, כמצוות סעיף 20א(א)(2).

בית המשפט, בדחותו את הערעור בסוגיה זו קבע כי סעיף 20א' מכיל  שני סוגי תמריצים, כך שהתרת הוצאות בשלושה שיעורים איננה באה, כגישת המערערת, לפגוע בתמריץ המדינה לביצוע מחקר ופיתוח, אלא "לשמש אכסניה לסוג אחר של הוצאות, שהשוני ביניהן הוא בהכרח, קיומו או אי קיומו של אישור המדען הראשי".

תאגידי אחזקה, המחזיקים בחברות בנות להן עודפים צבורים, נערכו לקראת תום שנת המס 2002 וחילקו עודפים אלו לחברות האחזקה – חברות האם, כך שרווחים אלו ייכללו ברווחים הראויים לחלוקה שבין השנים 1996 ל- 2002 בידי חברות האם, אשר אינם "הולכים לאיבוד" והזכאים לשיעור המס המופחת של 10%, בעת מכירת מניות החברה האם, בידי בעלי מניותיה.

הננו מפנים את תשומת לבכם כי משיחות שקיימנו עם נציבות מס הכנסה, יושם דגש על הצורך בראיות תומכות, כגון פרוטוקולים, בדבר חלוקת הדיבידנד האמור.

יחד עם האמור לעיל, אנו מפנים את תשומת הלב למבזק מס מספר 18, בו התייחסנו לפרשנות האפשרית בהכללת רווחי אקוויטי כרווחים ראויים לחלוקה בידי חברות האם אף שטרם חולקו בפועל כדיבידנד, בין היתר מן הטעם כי על רווחים אלו שולם מס, וחלוקתם כדיבידנד לחברה האם הינה צעד "טכני" בלבד.

בשינוי חקיקה שאושר בימים אלו במדינת ניו-יורק עברו בין היתר השינויים הבאים. נדגיש כי כל האמור הינו לגבי  State Tax בלבד:

1. עד שנת 2002 הוטל מיסוי פרוגרסיבי (מדורג) על ההכנסה החייבת, ושיעור המס המרבי היה 6.85%. במידה וההכנסה החייבת הגיעה ל-150,000 $, בוטל המיסוי המדורג והוטל מס בשיעור קבוע של 6.85% על כלל ההכנסה החייבת.

בשינוי החקיקה הועלתה התקרה כאמור ל-200,000$ ושיעור המס הקבוע שונה ל-7.5%. בנוסף נקבע כי במידה וההכנסה החייבת מגיעה ל-500,000$, יוטל מס בשיעור אחיד של 7.7% על כלל ההכנסה החייבת.

2. נקבע כי גופים שבמהותם מהווים ישות שקופה לעניין מס, כדוגמת שותפות, LLC, LLP, S-corporation, יהיו מחויבים לבצע את הערכות המס של בעלי המניות בהם, בגין ההכנסה הנובעת מהישות השקופה, ולשלם את המס האמור, לרבות בגין בעלי מניות תושבי חוץ, וזאת למרות שגופים אלו אינם נחשבים כישות משפטית לעניין חוקי המס באותה המדינה, וחבות המס הסופית מוטלת על בעל המניות.

עמיתינו בניו יורק עומדים לרשותכם במתן ייעוץ ותכנון, בהקשר לשינויי החקיקה האמור בפרט, ובנושאים כללים במיסוי מקומי בניו יורק בכלל.

סעיף 14 לפקודה קובע כי יינתנו לעולה חדש הקלות במס בהקשר להכנסות פסיביות שמקורן בנכסים שהיו לו לפני שהיה לתושב ישראל, וזאת למשך חמש שנים מיום שהיה לראשונה לתושב ישראל. בדומה יחול פטור ממס במשך ארבע שנים  לגבי הכנסה מעסק שהיה לו מחוץ לישראל לפחות חמש שנים לפני יום עלייתו לישראל.

בשונה מהפטור ממס בגין הכנסה פסיבית, החל בתנאים מסוימים גם על תושב חוזר הרי שהקלת המס האמורה בהקשר לפעילות עסקית איננה ניתנת לתושב חוזר.

תושב חוזר, אשר לו עסק בחו"ל ועולה חדש אשר לו עסק בחו"ל שאינו עומד בקריטריונים המפורטים לעיל, ראוי שיבחנו שינוי מעמדן של ההכנסות מהעסק כך שיזכו בכל זאת לפטור האמור ממס, כדוגמת – העברת הפעילות העסקית למסגרת של חברה (המקביל לסעיף 104 לפקודה במדינת החוץ), וקבלת רווחי החברה כדיבידנד.