לאור סיומה של השביתה במשק, והציפייה כי התכנית הכלכלית תאושר על ידי הכנסת באופן זה או אחר במהלך השבוע הקרוב, נביא להלן, בתמציתיות רבה, את חלקם של התיקונים הצפויים בפקודת מס הכנסה. להשלכות התיקונים ולאי הבהירות הרבה הקיימת בכל אחד מהם נתייחס בהרחבה במועד קבלתם הסופי.
כמו כן תתארך תקופת הזמן לטיפול בהשגה, כך שתסתיים במועד המאוחר מבין – שנה ממועד ההשגה או המועד החוקי לטיפול בשומה. מוצע כי התיקון יהא בתוקף כבר מדוחות המס לשנת 2002, ולגבי השגות שהוגשו לאחר מועד פרסום החוק.
כזכור, צו מס הכנסה הפוטר ממס ריבית בגין פיקדון תושב חוץ בתאגיד בנקאי תוקן במסגרת הרפורמה, כך שבמידה והפיקדון שימש להלוואה או כבטוחה להלוואה שנתן התאגיד הבנקאי לקרובו של תושב החוץ או לחבר בני אדם שתושב החוץ בעל שליטה בו, והם תושבי ישראל, לא יחול הפטור ממס כלל.
ואולם מתברר כי "לא אלמן ישראל":
תקנות מס הכנסה (פטור ממס פטור ממס על הכנסות מסוימות של קרן נאמנות חייבת לתושבי חוץ) התשס"ג – 2003, קובעות בין השאר כי קרן נאמנות חייבת אשר יחידותיה מונפקות על פי תשקיף לתושבי חוץ בלבד, ואושרה על ידי הנציב בתנאים שקבע, תהא פטורה ממס על ריבית והפרשי שער בפיקדון במט"ח שמופקד בתאגיד בנקאי.
יחידה בקרן נאמנות, לרבות בקרן זו הינה ני"ע סחיר בבורסה, ובשל כך יחול סעיף 97(ב2) לפקודה, הקובע כי כי תושב החוץ יהיה פטור ממס רווח הון במכירת היחידה.
עולה מן האמור כי אף שעל ריבית בפיקדון תושב חוץ בתאגיד בנקאי המשמש כבטוחה להלוואה הניתנת מן התאגיד הבנקאי לקרובו של תושב החוץ, יישלל הפטור ממס, הרי שהפקדת יחידה בקרן נאמנות, המשקפת למעשה את הפיקדון (לרבות הריבית עליו), כבטוחה להלוואה כאמור, אין המגבלה חלה, והפטור ממס יחול.
סעיף 89(ב)(3)(ב) לפקודת מס הכנסה קובע כי במכירת נכס הנמצא מחוץ לישראל שהוא בעיקרו זכות בעקיפין או במישרין לנכסים בישראל, כגון מניות בחברה זרה, יקום חיוב במס בישראל על חלק "התמורה" הנובע מרכוש בישראל. קביעה כאמור אינה עולה במרבית המקרים בקנה אחד עם האמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה ישראל לפיהן זכות מיסוי תושב מדינת האמנה בגין רווחי הון ממימוש נכסים, אף אלו המצויים בישראל (במרבית המקרים, כל עוד אינם נכסי מקרקעין) נתונה למדינת האמנה – מדינת תושבתו של תושב החוץ.
לפיכך יש לדעתנו מקום פרשנות כי תושב מדינה זרה, על פי מרבית מדינות אמנות המס, המוכר מניות חברה זרה אשר מרבית נכסיה מצויים בישראל לא יחויב במס בגין מכירת מניותיו בחברה הזרה, על אף הוראות סעיף 89 כאמור לעיל. הננו להפנות תשומת לבכם כי הקביעה האמורה ראוי לבוחנה בזהירות בכל הקשור ל- "איגוד מקרקעין" כמשמעות מונח זה בחוק מיסוי מקרקעין ותיקון 50 לחוק האמור.
סעיף 89(ב)(3)(ב) לפקודת מס הכנסה קובע כי במכירת נכס הנמצא מחוץ לישראל שהוא בעיקרו זכות בעקיפין או במישרין לנכסים בישראל, כגון מניות בחברה זרה, יקום חיוב במס בישראל על חלק "התמורה" הנובע מרכוש בישראל. קביעה כאמור אינה עולה במרבית המקרים בקנה אחד עם האמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה ישראל לפיהן זכות מיסוי תושב מדינת האמנה בגין רווחי הון ממימוש נכסים, אף אלו המצויים בישראל (במרבית המקרים, כל עוד אינם נכסי מקרקעין) נתונה למדינת האמנה – מדינת תושבתו של תושב החוץ.
לפיכך יש לדעתנו מקום פרשנות כי תושב מדינה זרה, על פי מרבית מדינות אמנות המס, המוכר מניות חברה זרה אשר מרבית נכסיה מצויים בישראל לא יחויב במס בגין מכירת מניותיו בחברה הזרה, על אף הוראות סעיף 89 כאמור לעיל. הננו להפנות תשומת לבכם כי הקביעה האמורה ראוי לבוחנה בזהירות בכל הקשור ל- "איגוד מקרקעין" כמשמעות מונח זה בחוק מיסוי מקרקעין ותיקון 50 לחוק האמור.
מעמדו של אדם, לרבות חברה, כתושב ישראל או כתושב חוץ יכול שייקבע, על פי הגדרת "תושב ישראל" בפקודה, מידי שנה, בהתחשב בנתונים ובחזקות לגבי אותה שנה.
מאחר ששאלת התושבות הינה מהותית במיוחד בשנה שבה נצמח לאדם רווח, הרי שערב הרפורמה במס היו מקרים בהם חברות בראשית דרכן נחשבו כתושבות ישראל עקב שליטה וניהול מישראל, בעוד שסמוך להבשלת פירות השקעתן בטרם מימושן, היו מעתיקות את מקום השליטה והניהול לחו"ל, ונחשבות כתושבות חוץ, ולעיתים לא היתה נצמחת כל חבות מס בישראל.
כיום, לאחר הרפורמה יש לתת את הדעת ל"מס הגירה" הקבוע בסעיף 100א' לפקודה, לפיו ישולם מס על עליית ערכן של ההשקעות במועד העזיבה – המועד בו החברה חדלה מלהיחשב כתושבת ישראל, ולהיערך בהתאם כבר מתחילת דרכה של הפעילות בחו"ל.