מבזק מס מספר 167 - 10.8.2006

סעיף 130א(ג)(2) לפקודת מס הכנסה קובע כי חברה בהשקעת חוץ כהגדרתה בסעיף 53ח' לחוק עידוד השקעות הון רשאית לנהל את פנקסיה במטבע חוץ. לפיכך, "חברה בהשקעת חוץ" אשר עמדה בתנאי ההגדרה שבסעיף 53ח' לחוק, רשאית היתה לנהל פנקסיה במטבע חוץ בהתאם לתקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של חברות בהשקעת חוץ ושל שותפויות מסוימות וקביעת הכנסתן החייבת), התשמ"ו – 1986 (להלן- התקנות).

"חברה בהשקעת חוץ" כהגדרתה ערב תיקון 60 לחוק עידוד השקעות הון, לא נדרשה להשקעה בסכום מינימלי של תושב החוץ. בהתאם לתיקון 60 לחוק עידוד השקעות הון, החל מיום 01.04.2005, נדרשת ככלל, השקעה מינימאלית של 5 מיליוני ₪ של תושב החוץ בהון החברה (אף שאפשרית גם רכישת מניות על ידו מבעל מניות אחר ובלבד שלחברה הון בסכום האמור), על מנת שהחברה תחשב ל"חברה בהשקעת חוץ".

עולה השאלה מה דינה של חברה, אשר היתה "חברה בהשקעת חוץ" כהגדרתה בסעיף 53ח' לחוק כנוסחו ערב תיקון 60, אך כעת אינה עומדת בתנאי ההגדרה כיוון שתושב החוץ לא השקיע את הסכום המינימאלי הנדרש ע"פ החוק.
סעיף 72א' לחוק קובע כי "מי שניתן לו אישור או מי שבחר בהטבות מס בשל מפעל מוטב..יהיה זכאי להטבות שהיו קבועות בחוק זה כתוקפו ביום מתן האישור או בשנת הבחירה.".סעיף זה שכותרתו "יציבות ההטבות", נועד לשמור על ההטבות של מי שהיה זכאי להן וקיבל אותן, ערב התיקון.
כך גם נקבע בסעיף 5.4 לחוזר מ"ה 6/2006 וכלשונו: "בהתאם להוראות סעיף 72א' לחוק (יציבות ההטבות), השקעות בחברה אשר היוו "השקעות חוץ" לצורך החוק טרם תיקונו, יהוו "השקעת חוץ" לצורך החוק גם לאחר תיקון החוק (לגבי מפעלים מאושרים קיימים ו/או מפעלים מאושרים או מוטבים שיוקמו בעתיד)" (הנוסח מעורפל במקור – א.א.ח).

מכל האמור לעיל עולה כי, יציבות ההטבות תישמר הלכה למעשה לגבי ההטבות למפעלים מאושרים או מוטבים אשר נקבעו בחוק עידוד השקעות הון. כזכור התקנות הדולריות אינן הטבות של מפעל מאושר/מוטב על פי חוק עידוד השקעות הון.

לסיכום: חברה אשר החילה על עצמה עד עתה את התקנות הדולריות ולאחר תיקון 60 לחוק אינה יותר חברה ב"השקעת חוץ" כמשמעות מונח זה בסעיף 53ח לחוק לאחר תיקונו, לא תוכל, ככל הנראה, להמשיך ולהחיל עליה תקנות אלו, בשנת 2006 ואילך !
נחמה פורתא: לאור תקנה 11 לתקנות, נראה שבדוח השנתי לשנת 2005 ניתן יהיה להחיל עדיין התקנות, בהתאמות מסוימות.

 לפרטים נוספים והבהרות בעניין זה ניתן לפנות לרונית בר או לישי חיבה.

סעיף 30(א)(14) לחוק מע"מ קובע כי העברת נכס תמורת מניות, מעוסק לחברה נעברת שהינה עוסק, כך שמעביר הנכס יחזיק מיד לאחר ההעברה באחזקה של 90% לפחות בחברה הנעברת, ומתקיימים יתר תנאי הסעיף, תחוייב במע"מ בשיעור אפס.

סעיף 104א' לפקודת מ"ה מאפשר העברת נכס לחברה, לרבות לחברה הרשומה למסחר בבורסה, כנגד הקצאת מניות, כך שמעביר הנכס יחזיק מיד לאחר העברה בשיעור של 90% בחברה הנעברת.

כידוע, עקב הוראות רשות ני"ע והבורסה, מחוייבת החזקת ציבור בשיעור של 15% ותנאים נוספים בחברה הרשומה למסחר. כך נדרש שבסמוך, מיד לאחר העברת הנכס והקצאת המניות למעביר הנכס לחברה הציבורית, יפחת חלקו בחברה הציבורית במקביל, בדרך של הנפקה או מכירה, ל – 85%.

ירידה בשיעור החזקה, בין בדרך של הקצאה או מכירת מניות ע"י בעל המניות, בכדי לעמוד בתנאי הבורסה, אינה פוגעת בהוראות סעיף 104א' זו כמצוות הוראות סעיף 104ד' המאפשרות הקצאה או מכירה בתנאי הסעיף.

לאחרונה נדרש משרדנו לסוגיית שיעור מע"מ אפס בהעברה כאמור שכן מיד לאחר העברה וכחלק בלתי נפרד ממנה בוצעה הקצאה לציבור, כך שחלק המעביר מדולל  ל – 85%. לדעתנו, הוראות סעיף 30(א)(14) מאפשרות פרשנות ראויה לפיה העברת הנכס בתמורה להקצאת  מניות למעביר, במשולב עם הקצאה לציבור כך שחלק המעביר יהא 85% בלבד, עדיין יאפשר הטלת שיעור מע"מ אפס.

סעיף 130א(ג)(2) לפקודת מס הכנסה קובע כי חברה בהשקעת חוץ כהגדרתה בסעיף 53ח' לחוק עידוד השקעות הון רשאית לנהל את פנקסיה במטבע חוץ. לפיכך, "חברה בהשקעת חוץ" אשר עמדה בתנאי ההגדרה שבסעיף 53ח' לחוק, רשאית היתה לנהל פנקסיה במטבע חוץ בהתאם לתקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של חברות בהשקעת חוץ ושל שותפויות מסוימות וקביעת הכנסתן החייבת), התשמ"ו – 1986 (להלן- התקנות).

"חברה בהשקעת חוץ" כהגדרתה ערב תיקון 60 לחוק עידוד השקעות הון, לא נדרשה להשקעה בסכום מינימלי של תושב החוץ. בהתאם לתיקון 60 לחוק עידוד השקעות הון, החל מיום 01.04.2005, נדרשת ככלל, השקעה מינימאלית של 5 מיליוני ₪ של תושב החוץ בהון החברה (אף שאפשרית גם רכישת מניות על ידו מבעל מניות אחר ובלבד שלחברה הון בסכום האמור), על מנת שהחברה תחשב ל"חברה בהשקעת חוץ".

עולה השאלה מה דינה של חברה, אשר היתה "חברה בהשקעת חוץ" כהגדרתה בסעיף 53ח' לחוק כנוסחו ערב תיקון 60, אך כעת אינה עומדת בתנאי ההגדרה כיוון שתושב החוץ לא השקיע את הסכום המינימאלי הנדרש ע"פ החוק.
סעיף 72א' לחוק קובע כי "מי שניתן לו אישור או מי שבחר בהטבות מס בשל מפעל מוטב..יהיה זכאי להטבות שהיו קבועות בחוק זה כתוקפו ביום מתן האישור או בשנת הבחירה.".סעיף זה שכותרתו "יציבות ההטבות", נועד לשמור על ההטבות של מי שהיה זכאי להן וקיבל אותן, ערב התיקון.
כך גם נקבע בסעיף 5.4 לחוזר מ"ה 6/2006 וכלשונו: "בהתאם להוראות סעיף 72א' לחוק (יציבות ההטבות), השקעות בחברה אשר היוו "השקעות חוץ" לצורך החוק טרם תיקונו, יהוו "השקעת חוץ" לצורך החוק גם לאחר תיקון החוק (לגבי מפעלים מאושרים קיימים ו/או מפעלים מאושרים או מוטבים שיוקמו בעתיד)" (הנוסח מעורפל במקור – א.א.ח).

מכל האמור לעיל עולה כי, יציבות ההטבות תישמר הלכה למעשה לגבי ההטבות למפעלים מאושרים או מוטבים אשר נקבעו בחוק עידוד השקעות הון. כזכור התקנות הדולריות אינן הטבות של מפעל מאושר/מוטב על פי חוק עידוד השקעות הון.

לסיכום: חברה אשר החילה על עצמה עד עתה את התקנות הדולריות ולאחר תיקון 60 לחוק אינה יותר חברה ב"השקעת חוץ" כמשמעות מונח זה בסעיף 53ח לחוק לאחר תיקונו, לא תוכל, ככל הנראה, להמשיך ולהחיל עליה תקנות אלו, בשנת 2006 ואילך !
נחמה פורתא: לאור תקנה 11 לתקנות, נראה שבדוח השנתי לשנת 2005 ניתן יהיה להחיל עדיין התקנות, בהתאמות מסוימות.

 לפרטים נוספים והבהרות בעניין זה ניתן לפנות לרונית בר או לישי חיבה.

לאחרונה פרסמו רשויות המס בהונגריה חוזר מקצועי בו נקבע כי יש לבצע ביקורת מעמיקה בחברות המשמשות כקבלניות משנה ומתקשרות בהסכמי הענקת שירותים. בחוזר נאמר כי בעקבות ביקורת בחברות אלו ובהתקיים תנאים מסויימים, אשר חלקם יפורטו בהמשך, יסווגו ההכנסות משירותים של אותן החברות כהכנסות ממשכורת. ההשלכות של הוראה זו הינן השתת מס שולי (המגיע עד כדי 38%) על ההכנסות של אותן חברות קבלניות בתוספת קנסות (במקום מס חברות בשיעור של 16%), וכן חבות בביטוח לאומי בהונגריה (לפי שיעור מס אשר עשוי להגיע לכדי 15%).

להלן רשימה (חלקית) של קריטריונים אשר יסייעו לשלטונות לסווג את ההכנסה כהכנסה ממשכורת:

1. קיומו של הסכם בודד אשר במסגרתו ניתנים שירותים תכופים.
2. תשלום עיתי קבוע גם אם עפ"י החוזה קיימת אפשרות לקבלת בונוסים.
3. התקשרות מתמשכת ומחייבת (ולא חד"פ).
4.  מבחן הכלים – האם נעשה שימוש בציוד ובכלים של החברה מקבלת השירותים.
5. מבחן הפיקוח – האם מקבל השירותים מפקח על נותן השירותים והאם קיימת יכולת למקבל השירותים לתת הוראות לנותנם.

מנגד ישנם הקריטריונים אשר יעידו דווקא על סיווג ההכנסות כהכנסות משירותים ולא כהכנסות ממשכורת:

1. קיומם של מספר הסכמים הנושאים תאריכים שונים.
2. אופי השירותים הניתנים: מקצועות חופשיים (למשל: ראיית חשבון, הנהח"ש, שירותים רפואיים, עריכת דין).

עפ"י החוזר, במקרים מסויימים קיימת אפשרות לפצל חוזה לאמור, סיווג חלק מההכנסות הנובעות מהחוזה כהכנסות ממתן שירותים וסיווג החלק האחר כהכנסות ממשכורת.

המלצתנו היא כי חברות המעוניינות להמשיך ולהשתמש בהסכמי התקשרות כאמור לעיל, יוועצו במומחים בדיני העבודה (בהונגריה) על מנת להסיר עובדות וסממנים אשר יעידו על קיומם של יחסי עובד מעביד.

פירוט יתר לגבי מהות השירותים, מיעוט ועיתוי ביצועם עשוי לגרור ניסיון של רשויות המס ההונגריות ליישום החוזר האמור באמצעות ביקורת מעמיקה. על נותן השירותים להקפיד ולשמור מסמכים וראיות אחרות המעידים על העדר קיומם של יחסי עובד מעביד ועל עצמאותו של נותן השירותים.

מלבד ההחלטה בדבר העמקת הביקורת ע"י רשויות המס בהונגריה, צפויים שינויים בדיני המס בהונגריה בהם נדון באחד ממבזקי המס הקרובים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לחגי אלמקייס או לגדי אלימי .