מבזק מס מספר 119 - 27.7.2005

מיסוי ישראלי - הטלת מס שכר על רכיבי הפרשות לקופות גמל ותשלומי פיצויים

בהתאם לתיקון 29 לחוק מס ערך מוסף כפי שתוקן ביום 12 באפריל 2005 שונתה הגדרת "שכר" בחוק והיא כוללת מעתה גם תשלומי פיצויים והפרשות לקופות גמל לפיצויים, לקצבה, לתגמולים ולקרן השתלמות לעובדי מוסדות כספיים.

עובדי מוסדות כספיים אינם דווקא עובדי בנקים אלא על הגדרת מוסד כספי נמנים אף רבים מהפעילים בשוק ההון.

כזכור מס שכר אינו מוכר כניכוי בעת חישוב מס הרווח החל אף הוא על מוסדות כספיים.

התקנות האמורות קובעות הוראת מעבר לפיה סכומים שהיה על המעביד להפקיד בקופת גמל לפיצויים עד ליום 31 בדצמבר 2004 ויופקדו עד ליום 31 בדצמבר 2005 לא יחשבו כחלק מהשכר החייב במס שכר. התקנות האמורות מקימות משנה תוקף בעניינם של מוסדות כספיים בהקשר לבחינת אופן העסקת עובדיהם יש והתארגנות נכונה תכהה את רוע הגזירה.

 

מיסוי בינלאומי - פטור השתתפות בהולנד - דרישת תוכן

במאמרנו מיום 16.6.2004, מבזק מס מספר 115, בנושא הרפורמה במס בהולנד, התייחסנו לשינויים הנוגעים לקבלת אישור מראש (רולינג) ל"פטור השתתפות". אחד הצווים הנוגעים לעניין זה עוסק בעיקר בקבוצת חברות בעלות מערכת מימון הדדית. הצו קובע כי על מנת שקבוצה כזו תהנה מפטור השתתפות כאמור, נדרש בין היתר כי לכל החברות בקבוצה יהיה תוכן. היות וקיומו של תוכן לחברה הינו תנאי נפוץ לפעולות ולהקלות רבות, ומכיוון שבצו הובא תיאור מפורט של התוכן הנדרש, ניתן להקיש מהפירוט האמור לכלל פעילות החברה.
להלן פירוט דרישות התוכן המינימאליות:
1. לפחות מחצית מהדירקטורים הממונים ומהדירקטורים המוסמכים לקבל החלטות, הם תושבי הולנד (יחידים) או שמקום השליטה והניהול בהם – הולנד (חברות).
2. הדירקטורים שהינם תושבי הולנד יהיו בעלי הידע והמומחיות הנדרשים לצורך ביצוע תפקידם.
3. החלטות מפתח ניהוליות יילקחו בהולנד.
4. חשבונות הבנק העיקריים שלל הישות המשפטית יתוחזקו בהולנד ומתוכה.
5. חשבונות הבנק העיקריים שלל הישות המשפטית יהיו בהולנד.
6. הישות המשפטית עומדת בכל הדרישות הרלבנטיות הקשורות להגשת דו"חות מס, לפחות עד למועד בחינת הרולינג.
7. משרדה הרשום של הישות המשפטית ממוקם בהולנד. הישות המשפטית אינה, למיטב ידיעתה, מהווה תושב מדינה אחרת לצורכי מס.
8. הונה העצמי של הישות המשפטית הולם  בהתחשב בסיכונים שבהם היא עומדת ובנכסים שבבעלותה.

מיסוי מקרקעין - שילוב הוראות סעיף 71א' ורווח נוסף

תיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין קבע כי בפירוק איגוד מקרקעין אשר עונה לתנאים המנויים בסעיף ייתכן וינבע לבעל המניות "רווח נוסף". רווח נוסף היינו למעשה סכום הרווחים אשר שימשו לרכישת נכס המקרקעין, אשר הועבר לבעל המניות בפטור ממס בעת פירוק האיגוד האמור. סעיף 71א' קובע כי שיעור המס שיחול על הרווח הנוסף הנו שיעור המס החל על רווחים ראויים לחלוקה כמצוות סעיף 94ב' לפקודת מס הכנסה.

קביעה כאמור, במשולב עם הוראות סעיף 94ב' לפקודה, תקים קושי בפני החברה ובעל מניותיה בעתיד, עת יידרש "לצבוע" את סכום הרווחים הראויים לחלוקה אשר יחשבו כרווח הנוסף. האם רווחים אלו יהיו רווחים לפני 1 בינואר 2003 או לאחריו. ברורה לנו עמדת הנישום סכום הרווח הנוסף יהא בשיטת ליפ"ו – דהיינו יחשב מתוך רווחים ראויים לחלוקה החייבים במס בשיעור של 25%, כך שתישמר לנישום זכותו להגנת רווחים ראויים לחלוקה שלפני תיקון 132 רווחים שנצברו עד ליום 31 בדצמבר 2002.

מיסוי מקרקעין - שילוב הוראות סעיף 71א' ורווח נוסף

תיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין קבע כי בפירוק איגוד מקרקעין אשר עונה לתנאים המנויים בסעיף ייתכן וינבע לבעל המניות "רווח נוסף". רווח נוסף היינו למעשה סכום הרווחים אשר שימשו לרכישת נכס המקרקעין, אשר הועבר לבעל המניות בפטור ממס בעת פירוק האיגוד האמור. סעיף 71א' קובע כי שיעור המס שיחול על הרווח הנוסף הנו שיעור המס החל על רווחים ראויים לחלוקה כמצוות סעיף 94ב' לפקודת מס הכנסה.

קביעה כאמור, במשולב עם הוראות סעיף 94ב' לפקודה, תקים קושי בפני החברה ובעל מניותיה בעתיד, עת יידרש "לצבוע" את סכום הרווחים הראויים לחלוקה אשר יחשבו כרווח הנוסף. האם רווחים אלו יהיו רווחים לפני 1 בינואר 2003 או לאחריו. ברורה לנו עמדת הנישום סכום הרווח הנוסף יהא בשיטת ליפ"ו – דהיינו יחשב מתוך רווחים ראויים לחלוקה החייבים במס בשיעור של 25%, כך שתישמר לנישום זכותו להגנת רווחים ראויים לחלוקה שלפני תיקון 132 רווחים שנצברו עד ליום 31 בדצמבר 2002.

ביטוח לאומי - מיסוי מקרקעין – החלפת דירת מגורים - הרפורמה הצפויה

פרק חמישי 3 לחוק מיסוי מקרקעין, סעיפים 49י"א עד 49י"ח דנים בחילוף זכויות במקרקעין. סעיף 49י"ב דן  בפטור ממס בחילוף זכויות בדירות מגורים. סעיף 49ט"ז קובע כי במכירת הזכות החלופית בדירת מגורים, לא יחולו פטור ממס, כולו או חלקו, שיעור מס מופחת או דחיית מס. סעיפים 29י"ב ו- 37(ט) קובעים בעיקרו את רציפות המס לגבי חלק הזכות החלופית הן בהקשר לעלות והן בהקשר ליום הרכישה. לאחר תיקון 50 גרסו רבים מהמלומדים כי הוראות הסעיף האמור מעקרות כל שימוש בו. לדעתנו לאור תיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין יש ותקום למוכר דירות מגורים כדאיות לבוא בגדר הסעיף האמור וזאת במקרים הבאים:
1. לאחר תיקון 55 לחוק, חילוף דירות מגורים אינו נחשב כמכירה לעניין מנין תקופת ארבע השנים שבסעיף 49(1) זאת כמצוות סעיף 49ט"ז1 – אמור מכאן כי מוכר דירת המגורים המתעתד למכור דירה נוספת בפטור טוב יעשה באם יבחן ההוראות האמורות.
2. הקלת נטל המס הצפויה משנת 2010 ל- 20% מס שבח בתחולה מיום 7 בנובמבר 2001 עשויה להוות נידבך חשוב באי הצורך בניצול פטור במכירה עתידית של הדירה המחליפה.
3. בתקופה שבין 1 בנובמבר 2001 ועד 31 בדצמבר 2006, יהא רוכש זכות במקרקעין שהיא זכות חלופית – לרבות דירת מגורים – חייב במס רכישה בשיעור של 50% משיעור מס הרכישה המלא החל על שווי הזכות הנמכרת – המשוחלפת. 
בשבוע הבא נרחיב בהקשר לשחלוף נכסים עסקיים והפחתתם. .

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה