הוראות סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין  קובעות בין היתר  כי יחיד יהיה חייב על השבח הראלי שנצמח עד ל- 7.11.2001 ( חלוקה ליניארית) בשיעור המס הגבוה ביותר הנקוב בסעיף 121.

קרי בגין הרווח הראלי שנצמח עד למועד הקובע מחויב היחיד בשיעור המס השולי הגבוה ביותר וזאת ללא קשר להכנסתו באותה שנת מס.

הוראות סעיף 48א(ה) מאפשרות לפרוס את השבח הראלי לתקופה שאינה עולה על ארבע שנות מס (בכפוף לתקופת הבעלות בנכס הנמכר) כך שהשבח הראלי יצורף להכנסה החייבת הקובעת של המוכר באתה שנת מס .

יוצא מכך שרווח ההון הריאלי יכול להתחלק על ארבע שנות מס , וכפועל יוצא מכך להקטין באופן משמעותי במקרים מסוימים (בעלי הכנסות נמוכות החייבות בשעורי מס מדורגים)  את חבות המס הסופית בגין מכירת נכס המקרקעין.

בעיקר נכון הדבר ככול שמדובר במוכר מעל גיל 60 הזכאי למדרגות מס של יגיעה אישית , אף בגין מכירת נכס הון.

מנגנון הפריסה כאמור ניתן לביצוע גם במסגרת סעיף 91(ה) לפקודה.

נציין כי ביצוע הפריסה כאמור מותנה בהגשת דוחות כאמור בסעיף 131 לפקודה לשנות המס שבגינם נדרשת הפריסה.