ב – 23 במאי 2015 פורסמה החלטת מיסוי הנוגעת למיסוי הכנסותיהם של תושב חוזר ותיק ("יחיד מוטב") וחברות שבשליטתו, כפי שיפורט להלן.
באותו מקרה, היחיד המוטב הקים תאגיד זר (ככל הנראה שותפות זרה) ("תאגיד זר") המנהל כספי משקיעים זרים וישראלים, לרבות אלו של היחיד המוטב וקרוביו. התאגיד הזר מנוהל באמצעות חברה ניהול זרה ("חברת הניהול הזרה"), בבעלות מלאה של היחיד המוטב, בה הוא משמש גם כמנהל תיקים ומנהל השקעות ראשי. עבור שירותי הניהול, כדוגמת ניהול השקעות, גיוס כספים, שיווק וקשרי משקיעים וכו', מקבלת חברת הניהול הזרה דמי ניהול והיא עשויה אף לקבל דמי הצלחה. כמו כן, מתעתד היחיד המוטב להקים חברה ישראלית שתעניק מישראל שירותים לחברת הניהול הזרה ("חברת השירותים הישראלית"), כדוגמת פעולות מסחר וניתוח אנליסטי. היחיד המוטב צפוי לקבל משכורת מחברת הניהול הזרה בשל עבודתו.
במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי:
א. פעילות היחיד המוטב מישראל ייצרו לחברת הניהול הזרה מוסד קבע בישראל, וגובה הרווחים שייוחס למוסד הקבע ייקבע בהתאם להוראות סעיף 85א לפקודה וכללי מחירי העברה.
ב. הכנסות דיבידנד שתחלק חברת הניהול הזרה ליחיד המוטב, שמקורן בהכנסות ממוסד הקבע של חברת הניהול בישראל לא יהיו זכאיות לפטור ממס, בהתאם להוראות סעיף 14(א) לפקודה. עמדה זו של רשות קיבלה ביטוי במסגרת חוזר מ"ה 1/2011 אולם לדעתנו, קביעה כאמור אינה נכונה לאור הוראות הפקודה, ובפרט הוראות סעיפים 4א (קביעת כללי המקור) ו – 14 (פטור ליחיד מוטב), שכן החלוקה מבוצעת על ידי חברה תושבת חוץ.
ג. פעילותן בישראל של חברת ניהול הזרה וחברת השירותים הישראלית ייצרו לתאגיד הזר מוסד קבע בישראל. רווחים המיוחסים למוסד הקבע בשל חלקם של משקיעים בתאגיד הזר שהם היחיד המוטב ו/או קרוביו ו/או נאמנויות לטובתם, ידווחו ויהיו חייבים במס בישראל כהכנסה מעסק (בשיעור מס שולי/חברות). רווחים המיוחסים למוסד הקבע של התאגיד הזר בשל חלקם של משקיעים שאינם היחיד המוטב ו/או קרוביו ו/או נאמנויות לטובתם שייוחסו לישראל לא יעלו על גובה הרווחים המיוחסים למוסד הקבע של חברת הניהול.
יוצא אם כן, שרשות המסים נוקטת בעמדה לפיה הכנסת המשקיעים הזרים (הפסיביים לכאורה) מהווה הכנסה עסקית החייבת במס בישראל, אולם בפועל נהנים המשקיעים הזרים מפטור ממס. נציין כי לא ברורה ההבחנה המקצועית שנערכה בין הכנסתם כמשקיעים של היחיד המוטב וקרוביו, לבין הכנסתם של המשקיעים האחרים בתאגיד הזר.
ד. הכנסת חברת השירותים תקבע בהתאם לכללי מחירי העברה.
ה. הכנסת השכר של היחיד המוטב תקבע בהתאם לכללי מחירי העברה ותהא חייבת במס בישראל, ככל שהיא הופקה בישראל. החלטת המיסוי מפנה בנושא זה לסעיף 4.1.5 לחוזר מס הכנסה 1/2011 בנושא הקלות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים (חלק א'), לפיו יחוס ההכנסה לישראל בהכנסה מעורבת ייקבע על פי ימי עסקים או על פי מפתח חלוקה אחרת שתוכח לפקיד השומה. לעניין זה נציין כי החלטת המיסוי אף מפנה לעניין זה להחלטת מיסוי קודמת של רשות המסים 4528/15 (ראו לעניין זה מבזקנו מס' 597) לפיה שהייה של פחות מ- 60 ימי עסקים מחוץ לישראל הינה טפלה ותאיין את האפשרות לבצע יחוס של הכנסות.
בשונה מהקביעות שהובאו לעיל, בהחלטת מיסוי מס' 4589/12 בנושא של מיסוי הכנסותיהם של עולים חדשים שהינם מנהלי השקעות בקרן גידור ("החלטה קודמת") (ראו מבזקנו מס' 465), קבעה רשות המסים מהו השכר המינימלי שישולם למנהלים שעלו לישראל, בעוד שבענייננו, רשות המסים החליטה שהכנסות השכר ייקבעו בהתאם לכללי מחירי העברה, ככל שהופקו בישראל. בנוסף, בהחלטת הקודמת לא נקבע כי יוקם מוסד קבע לחברה זרה, אלא הוחלט שיש לראות את הכנסות המנהלים שהינם עולים חדשים מהחברה הזרה, כהכנסה החייבת בישראל במס חברות, וזאת בנוסף למיסויה כדיבידנד, שחלקו חייב וחלקו פטור, בהתאם לנוסחת חישוב.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ורו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.