מבזק מס מספר 388 - 17.2.2011

ביום 13/2/2011 ניתן בביהמ"ש המחוזי בת"א פס"ד בעניין קרלוס בגס (ע"מ 1166/04) וישראל און ליין (ע"מ 1339/04), שעיקרו בהבחנה שבין עסקה הונית ועסקת אקראי.

המערערות הינן 2 חברות בקבוצת חברות יפעת, בשליטת קרלוס בגס וְ-2 בניו. הקבוצה עוסקת בתחום אספקת שירותי  מידע ובכללם מידע פיננסי, עסקי, פרסומי ותקשורתי. חברת קו מנחה הינה חברה נסחרת בבורסה ועיקר פעילותה הינו בתחום מערכות מידע בורסאיות ומידע על חברות הנסחרות בבורסה.

בשלהי 1997 ותחילת 1998, ניהלו נציגי קבוצת יפעת מגעים עם חלק מבעלי מניות קו מנחה לצורך שיתוף פעולה בין החברות, מגעים שלא צלחו. במהלך 1998 רכשו לשיעורין בבורסה, חברות שונות בקבוצת יפעת, מניות חברת קו מנחה. בסוף שנת 1998, מכרו כל חברות הקבוצה מניותיהן בקו מנחה לחברת בגס (שהיתה עד אז בלתי פעילה (ולא החילה על עצמה את הוראות חוק התאומים…- לא נטענה טענת מלאכותיות)). בתחילת 1999 רכשה חברת בגס מניות נוספות של קו מנחה, וב-6/1999 רכשה חברה מקבוצת יפעת כנאמנה מטעם הקבוצה, 49.7% ממניות קו מנחה מבעל שליטה בה.

כבר ב-6/1999 החל משא ומתן עם חברת כלל, וב – 7/1999 (חודש וחצי !! לאחר הרכישה הגדולה) נמכרו מחצית מאחזקות הקבוצה בקו מנחה לחברת כלל, כשחברת בגס מוכרת את כל מניותיה וחברת ישראל און ליין כשני שליש (שתיהן, בפטור מלא ממס). קבוצת יפעת הצהירה וטענה כי  רכשה את השליטה בקו מנחה כהשקעה הונית, וכי המכירה לכלל נעשתה מתוך כוונה להכניס שותף אסטרטגי לקבוצת יפעת בקו מנחה.

המערערות הצהירו על הרווח ממכירת מניות קו מנחה לכלל, כרווח הוני, הפטור ממס ע"פ  התקנות שהותקנו מכוח סעיף 97(ג) לפקודה, והיו בתוקף בשנים אלו, עד לתיקון 132 לפקודה (החברות לא יישמו את הוראות חוק התאומים).

פקיד השומה ראה בעסקת המכירה, עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, החייבת במס פירותי ע"פ סעיף 2(1) לפקודה.

ביהמ"ש מנתח את העסקה ע"פ המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך הבחנה בין עסקה פירותית והונית (פס"ד מגיד, ע"א 9187/06) וקובע כדלקמן:

• מבחני הפסיקה הינם כלי לאיתור כוונת הנישום בביצוע העסקה. במידה ואותרה כוונת הנישום בביצוע העסקה באופן מובהק, יינתן לה משקל עודף בסיווג העסקה. בלשון ביהמ"ש:

"אמור מעתה, ברגיל מבחני הפסיקה יסייעו בסיווגה של עיסקה או ארוע כארוע הוני, פירותי או אישי (לא בר חבות במס). יש מקום לטעון כי מבחנים אילו נועדו לשם איתור הכוונה. משזו אותרה, תהא לה ביחד עם מבחן הנסיבות הכלליות, בבחינת שילוב שבין האובייקטיבי והסוביקטיבי, משקל עודף בסיווג העסקה".

•   בבחינת כוונות הנישום, ביהמ"ש מייחס משקל רב לסדר הרכישות של מניות קו מנחה. ביהמ"ש רואה בכך, שקודם נרכשו המניות בהשקעות קטנות בבורסה (שלא נמכרו גם כשעלה מחיר המניה) ורק מאוחר יותר נרכשה השליטה בעסקת רכישה אחת גדולה (ולא להפך), סממן לכוונות קבוצת יפעת לרכישת קו מנחה, כהשקעה הונית לטווח ארוך.
• בהתייחס למבחן המימון קובע ביהמ"ש: בעידן הכלכלי של ימינו, בחינת מימון זר אינה יכולה לשמש אמת מידה כבדת משקל כבעבר, בזיהוי אופי העסקה כהוני או פירותי.
•  ביהמ"ש אינו מייחס לתקופת ההחזקה הקצרה במניות משקל רב, בבחינת העסקה כעסקת אקראי,זאת בין השאר, כיוון שמדובר בהחזקת במניות חברה הנסחרת בבורסה.
• השתלטות על החברה, ניהולה ויעולה של החברה הנרכשת, לא שימשו "רועץ" לקבוצת יפעת כסממן לעסקה פרותית במכירת המניות. גם אחיזתו של השופט בתיאוריה של פרופסור אדרעי בדבר העיקרון כי: השבחה כתוצאה ממהלכים פנימיים – הינה ככלל עסקה פירותית, והשבחה כתוצאה ממהלכים חיצוניים (שאינם בשליטת המוכר) – הינה ככלל עסקה הונית, לא הכריעה בסוגייתנו לכיוון הפירותי, זאת אף כי בהחלט הייתה כוונה ואף ביצוע השבחה פנימית.

  אמנם בין שאר הנקודות שהכריעו את הכף, יש לציין קיומן של העובדות הבאות:

• עדי אביר, בעל השליטה בקו מנחה, שמכר את מניותיו לקב' יפעת, התנה את העסקה במכירת כל המניות שבבעלותו. (על רקע זה נכשלה עסקה קודמת שעמד לבצע).
• קו מנחה התאימה לליבת העסקים של ק. יפעת, והיתה סינרגיה בין עסקי קו מנחה וקבוצת יפעת.
• קבוצת יפעת חיפשה שותף אסטרטגי בקו מנחה. כשיצאה כלל ב- 2005 והציעה מניותיה לקבוצת יפעת, העדיפה זו למצוא שותף אסטרטגי אחר בקו מנחה ולא להשקיע בה בעצמה.

• לאחר בחינת נסיבות העסקה והמבחנים השונים, מגיע ביהמ"ש למסקנה כי הרווח המהיר ברכישת מניות קו מנחה ומכירתן לחברת כלל, הינו תוצר לוואי של עסקה הונית בהשקעת קב' יפעת בחברת קו מנחה ובשל כך רואה ברווח זה רווח הון הפטור ממס בהתאם לתקנות שהותקנו מכוח סעיף 97(ג) לפקודה.

   

    לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ורו"ח ומשפטן ישי חיבה ממשרדנו.

   

כידוע, מזה זמן מנהלת רשות המיסים בארה"ב מאבק רב עוצמה לחשיפת חשבונות בנק של אזרחי ותושבי ארה"ב שאינם מדווחים לרשויות. לפני כשנה נקטו הרשויות במהלך של חנינת מס שהניב, לטענת הרשויות, הסדרים עם כ- 15,000 נישומים וצבירת מידע שהביא להגברת יכולת האכיפה של ה- IRS.

לאחרונה פרסמה רשות המיסים בארה"ב את פרטיה של תכנית חנינת מס נוספת שתוארה כ"הזדמנות אחרונה" לגילוי מרצון, ללא הליכים פליליים. חנינת המס תאפשר לתושבי ואזרחי ארה"ב בעלי חשבונות בנק מחוץ לארה"ב (בשנים 2003- 2010), אשר לא הצהירו עליהם לרשויות האמריקאיות, להצהיר על קיומם, לשלם את המיסים ואת הקנסות ובכך להימנע מסנקציות פליליות. התכנית תעמוד בתוקף עד ליום 31 באוגוסט 2011.

לפי תנאי תוכנית החנינה, מי שיבחר להיכנס בגדרה, יעמוד בפני תשלום קנס בשיעור של 25% על היתרה הגבוהה ביותר ב- 8 השנים האחרונות בהם חשבון הבנק שלא דווח היה פעיל. בנוסף, הוא יהיה חייב בתשלום כל המיסים בתוספת קנס גרעון בשיעור של 20% בגין המס שלא שולם על הכנסות שנצמחו לו בחשבון, בכל שנה ושנה.

יחד עם זאת, נציין כי במקרים מסוימים יתכנו קנסות בשיעורים נמוכים יותר. כך במקרים בהם שווי הנכסים מחוץ לארה"ב לא עלה על 75 אלף דולר במהלך השנים, כאמור, הקנס יהיה 12.5%. כמו כן, אזרחי ארה"ב שהתגוררו מחוץ לארה"ב ולכאורה לא היו מודעים לחובות הדיווח לרשויות המס האמריקאיות שחלות עליהם, יוכלו לפנות בבקשה לתשלום קנס מופחת בשיעור של 5% בלבד.

כפי הנראה, תנאי הכניסה לתכנית החדשה הינם פחות אטרקטיביים מתנאי תכנית חנינת המס הקודמת, אך יחד עם זאת יש לזכור כי הקנס לו צפוי מי שלא ידווח על הכנסותיו במסגרת תכנית החנינה הינו בשיעור של 50% בגין כל שנה שלא דווחה לרשויות המס.

נזכיר, כי בארה"ב – בשונה ממרבית מדינות העולם – מוטלת חבות מס, הן על בסיס תושבות פיסקאלית והן על בסיס אזרחות. כך, אף מי שאינו מתגורר דרך קבע בארה"ב, אך הוא בעל אזרחות אמריקאית, מחויב בהגשת דו"חות מס ל- IRS האמריקאי ומחויב במילוי טופס הדיווח על חשבון בבנק שאינו אמריקאי (ושהיתרה בו עולה על 10,000 דולר).

התוכנית המוצעת הינה הזדמנות להסיר מחדלים בגין חשבונות שלא דווחו, כאמור, ולהימנע מהליך פלילי.

בהקשר זה נציין כי בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מעניינת, לפיה אזרחים אמריקאים המתגוררים דרך קבע מחוץ לארה"ב, מבקשים לוותר על האזרחות האמריקאית שלהם. זאת, לאור נטל המס הכבד בארה"ב, שאינו פוחת ואף צפוי לעלות (לפי התכנית הכלכלית של אובמה), בעוד שבשאר המדינות בעולם קיימת מגמה של הורדת המיסים. זאת, בנוסף לדרישות הדיווח ולקנסות הכבדים המוטלים על מי שלא עמד בדרישות אלו. כך, הפער שבין מדינת המושב לבין ארה"ב הולך וגדל והיתרון שהיה פעם בסטאטוס של אזרחות אמריקאית הופך אט אט לחיסרון כיס.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד לילך אשרוב-רובין ועו"ד אתי גורלי – הלמן ממשרדנו.

כידוע, מזה זמן מנהלת רשות המיסים בארה"ב מאבק רב עוצמה לחשיפת חשבונות בנק של אזרחי ותושבי ארה"ב שאינם מדווחים לרשויות. לפני כשנה נקטו הרשויות במהלך של חנינת מס שהניב, לטענת הרשויות, הסדרים עם כ- 15,000 נישומים וצבירת מידע שהביא להגברת יכולת האכיפה של ה- IRS.

לאחרונה פרסמה רשות המיסים בארה"ב את פרטיה של תכנית חנינת מס נוספת שתוארה כ"הזדמנות אחרונה" לגילוי מרצון, ללא הליכים פליליים. חנינת המס תאפשר לתושבי ואזרחי ארה"ב בעלי חשבונות בנק מחוץ לארה"ב (בשנים 2003- 2010), אשר לא הצהירו עליהם לרשויות האמריקאיות, להצהיר על קיומם, לשלם את המיסים ואת הקנסות ובכך להימנע מסנקציות פליליות. התכנית תעמוד בתוקף עד ליום 31 באוגוסט 2011.

לפי תנאי תוכנית החנינה, מי שיבחר להיכנס בגדרה, יעמוד בפני תשלום קנס בשיעור של 25% על היתרה הגבוהה ביותר ב- 8 השנים האחרונות בהם חשבון הבנק שלא דווח היה פעיל. בנוסף, הוא יהיה חייב בתשלום כל המיסים בתוספת קנס גרעון בשיעור של 20% בגין המס שלא שולם על הכנסות שנצמחו לו בחשבון, בכל שנה ושנה.

יחד עם זאת, נציין כי במקרים מסוימים יתכנו קנסות בשיעורים נמוכים יותר. כך במקרים בהם שווי הנכסים מחוץ לארה"ב לא עלה על 75 אלף דולר במהלך השנים, כאמור, הקנס יהיה 12.5%. כמו כן, אזרחי ארה"ב שהתגוררו מחוץ לארה"ב ולכאורה לא היו מודעים לחובות הדיווח לרשויות המס האמריקאיות שחלות עליהם, יוכלו לפנות בבקשה לתשלום קנס מופחת בשיעור של 5% בלבד.

כפי הנראה, תנאי הכניסה לתכנית החדשה הינם פחות אטרקטיביים מתנאי תכנית חנינת המס הקודמת, אך יחד עם זאת יש לזכור כי הקנס לו צפוי מי שלא ידווח על הכנסותיו במסגרת תכנית החנינה הינו בשיעור של 50% בגין כל שנה שלא דווחה לרשויות המס.

נזכיר, כי בארה"ב – בשונה ממרבית מדינות העולם – מוטלת חבות מס, הן על בסיס תושבות פיסקאלית והן על בסיס אזרחות. כך, אף מי שאינו מתגורר דרך קבע בארה"ב, אך הוא בעל אזרחות אמריקאית, מחויב בהגשת דו"חות מס ל- IRS האמריקאי ומחויב במילוי טופס הדיווח על חשבון בבנק שאינו אמריקאי (ושהיתרה בו עולה על 10,000 דולר).

התוכנית המוצעת הינה הזדמנות להסיר מחדלים בגין חשבונות שלא דווחו, כאמור, ולהימנע מהליך פלילי.

בהקשר זה נציין כי בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מעניינת, לפיה אזרחים אמריקאים המתגוררים דרך קבע מחוץ לארה"ב, מבקשים לוותר על האזרחות האמריקאית שלהם. זאת, לאור נטל המס הכבד בארה"ב, שאינו פוחת ואף צפוי לעלות (לפי התכנית הכלכלית של אובמה), בעוד שבשאר המדינות בעולם קיימת מגמה של הורדת המיסים. זאת, בנוסף לדרישות הדיווח ולקנסות הכבדים המוטלים על מי שלא עמד בדרישות אלו. כך, הפער שבין מדינת המושב לבין ארה"ב הולך וגדל והיתרון שהיה פעם בסטאטוס של אזרחות אמריקאית הופך אט אט לחיסרון כיס.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד לילך אשרוב-רובין ועו"ד אתי גורלי – הלמן ממשרדנו.

בית הדין הארצי לעבודה קבע באחרונה בהלכת  נוהא חכים (עב"ל 88-10) כי על המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המלל") לשלם למבוטחת גמלה לשמירת הריון, למרות שהיו לה הכנסות ממקורות נוספים, מחוץ למקום העבודה שבגינו היא זכאית לגמלה לשמירת הריון.

על פי החוק, עובדת שכירה או עובדת עצמאית, שנאלצת להיעדר מעבודתה בשל סיבות רפואיות המסכנות את המבוטחת או את עוברה, זכאית לתשלום גמלה בהתאם לשכרה הממוצע ברבע השנה שקדם להפסקת עבודתה, ובלבד שהסכום לא יעלה על הסכום הבסיסי (כיום 8,260 ש"ח).

 רקע עובדתי

• המבוטחת עבדה כטכנאית רנטגן מוסמכת שעבדה טרם ההריון ב-3 מקומות עבודה.
• אופי עבודתה של המבוטחת היווה סיכון לבריאות העובר, בשל החשיפה לקרינה.
• מרגע שנודע למבוטחת דבר הריונה, הפסיקה לעבוד כטכנאית רנטגן בכל שלושת מקומות העבודה.
• בשני בתי חולים בהם עבדה, נמצאה לה עבודה משרדית כעבודה חלופית, ללא חשיפה לקרינה ואילו במקום השלישי הפסיקה לעבוד באופן מוחלט, משלא נמצאה לה עבודה חלופית.
• המל"ל קבע כי גמלה לשמירת הריון הינה מחליפת שכר, ולכן אין מקום להתעלם מהשכר שהרוויחה בפועל ב-2 מקומות העבודה האחרים בהם לא נזקקה לשמירת הריון.

הכרעת ביה"ד הארצי לעבודה

• בשונה מגמלאות מחליפות שכר אחרות בהן קבע המחוקק במפורש הפחתת הגמלה עקב קיומם של מקורות הכנסה אחרים, לא כך נקבע בעניין גמלה לשמירת הריון.
• "זכאותה של המערערת הינה לקבלת גמלה בשווי שכר עבודתה הרגיל בהתייחס לאותו מקום אשר לגביו היא זכאית לשמירת הריון ובהתייחס אליו בלבד, כאשר הסכום מוגבל בתקרה של הסכום הבסיסי". (ההדגשה שלנו – א.א.ח)
• "אין מקום להביא בחשבון את שכרה של המערערת במקומות עבודה אחרים בהם לא נזקקה לשמירת הריון, ולהפחיתו מהסכום הבסיסי".

אנו חייבים לציין כי החלטת בית הדין הארצי מפתיעה:

הן באבחנה שנוצרת בין גמלאות אחרות כגון דמי אבטלה- מהם מנוכות מהגמלה, הכנסות ממקורות אחרים, לבין גמלת שמירת הריון;

 והן מהאבסורד הנוצר: לו היתה הגברת משתכרת 30 אלפי ₪ לחודש במקום עבודה יחיד,  הרי היתה זוכה לגמלת שמירת הריון של 8,260 ₪ לחודש בלבד,

בעוד שלו היתה הגברת משתכרת 10 אלפי ₪ לחודש בכל אחד משלושת מקומות העבודה (ופסקה לעבוד רק באחד מהם כאמור), הרי השתכרותה הכוללת היתה 28,260 ₪  אלפי ₪ לחודש !!

 מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י חיים חיטמן, ורו"ח משפטן ישי חיבה.