מבזק מס מספר 380 - 23.12.2010

כידוע במסגרת תיקון 147 נפתחה אפשרות לקיזוז הפסדי הון מניירות ערך גם כנגד ריביתאו דיבידנד מניירות ערך .

זאת בהתאם להוראות סעיף 92(א)(4)  לפקודה אשר קובע:

" (א) הכנסה מריבית או מדיבידנד ששולמו בשל אותו נייר ערך;

   (ב)   הכנסה מריבית או מדיבידנד בשל ניירות ערך אחרים, ובלבד ששיעור המס החל על הריבית או הדיבידנד שקיבל אותו אדם לא עולה על 25%;"

יחידים, מנצלים הוראה מטיבה זו כבר שנים, ואולם חברות טרם זכו להנות ממנה:

שיעור המס החל על ריביתמניירות ערך בידי חברה הינו בהתאם להוראות ס' 126(א), דהיינו מס חברות אשר הולך ופוחת בשנים האחרונות.

לפיכך, עד שנת 2009 חברה לא יכלה לקזז הפסד הון מניירות ערך כנגד הכנסת ריבית מניירות ערך אחרים, שכן שיעור מס החל על הכנסות אלו הינו מס חברות שהיה עד שנת 2009 כולל מעל 25% .

בשנת 2010 שיעור מס החברות הינו 25% וילך וירד בהדרגה עד ל-18% בשנת 2016. לכן לקראת תום שנת המס יש לזכור שניתן לקזז הפסד הון מני"ע אשר נוצר בשנה השוטפת גם כנגד הכנסות ריבית מניירות ערך אחרים גם כאשר בחברה עסקינן.

(נציין כי ביחס לדיבידנד מחברה ישראלית, הרי   שלדעתנו אין רלוונטיות להוראות הסעיף, ואין כל חובה לקזז הפסד הון כנגד "הכנסה פטורה" – וכך נקבע בפס"ד עלי ברנע 906/07 – ראה מבזק מס מספר 378).

ביחס לדיבידנד שקבלה חברה ישראלית מחברה זרה, הרי ששיעור המס עליו הינו 25% בכל מקרה (פרט למצבים בהם נתבקש זיכוי עקיף) ולפיכך חברה רשאית להחיל סעיף זה לעניין דיבידנד מחו"ל החל מ – 1.1.2006.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ורו"ח ענת דואני  ממשרדנו.

סעיף 126(ג) לפקודה קובע כי חברה ישראלית אשר קיבלה דיבידנד מחברה זרה תתחייב במס חברות "בשיעור של 25%". לחילופין, הסעיף מאפשר לחברה הישראלית ליהנות מ"זיכוי עקיף" בעת קבלת דיבידנד מהחברה הזרה כאמור, על פי בחירתה, כך שהחברה תתחייב במס חברות "רגיל" על "הדיבידנד המגולם", קרי, דיבידנד שהתקבל בתוספת מס החברות ששולם ע"י החברה הזרה בחו"ל, ותוך מתן זיכוי בסכום מס החברות ששילמה החברה המחלקת בחו"ל והמס שנוכה במקור על הדיבידנד שנתקבל. זאת, בכפוף לכך שהחברה הישראלית מחזיקה בשיעור שאינו נמוך מ- 25% מאמצעי השליטה בחברה הזרה.

 כידוע, בשנת 2011 שיעור מס החברות צפוי להיות 24%, זאת, לעומת שיעור של 25% שהושת בשנת 2010. שיעור זה צפוי להמשיך ולרדת באופן הדרגתי עד לכדי 18% בשנת 2016. יוצא אפוא, שככלל, החל משנת 2011 ואילך, הבחירה במסלול של זיכוי עקיף תהיה עדיפה על החברה הישראלית, משום שנטל המס במסלול זה, שיעור מס החברות, יהיה נמוך יותר מאשר האפשרות להתחייב במס בשיעור של 25%.

לדעתנו, ראוי לשנות את נוסח סעיף 126(ג) לפקודה, כך שבחלופה הראשונה במקום שנקבע כי "יוטל מס חברות בשיעור של 25%" יבוא נוסח שקובע כי "יוטל מס חברות בשיעור הקבוע בסעיף קטן (א).

ואף תאמץ פרשנות מקלה בתנאיי קבלת אפשרות נוספת היא שהרשות תיתן הבהרה לגבי עמדתה בנושא הזיכוי העקיף ואף תאמץ פרשנות מקלה בתנאיי קבלת הזיכוי עקיף כך שחברה ישראלית תוכל לקבל זיכוי עקיף אף אם לא הוטלו בפועל מסי החוץ על החברה הזרה.

לדעתנו, ללא תיקון חקיקה ו/או קבלת פרשנות מקלה בנושא זה, עלול להיווצר מצב של אנומליה בסעיף ואנו תקווה כי המצב יתוקן עוד קודם להגשת הדו"חות לשנת 2011.

 יחד עם זאת, נציין, כי במקרה בו לחברה הישראלית נוכה מס במקור בעת חלוקת הדיבידנד ועפ"י הוראות הפקודה היא נדרשת לקזז הפסדים כנגד הדיבידנד כאמור (למשל, כנגד הפסדי הון מני"ע באותה שנת מס), תעדיף החברה להתחייב בשיעור המס הגבוה יותר של 25% וליהנות מהזיכוי הישיר לעומת בחירה בחלופת הזיכוי העקיף, כאמור. בדרך זו, גובה ההכנסה מדיבידנד שתקוזז מההפסד יהיה נמוך יותר ויתרת ההפסד, אם קיימת, גבוהה יותר מיתרת ההפסד שהייתה מתקבלת בחלופת הזיכוי העקיף. זאת מאחר ובחלופת הזיכוי העקיף, מההפסד יקוזז סך הדיבידנד שחולק, בעוד שבחלופת הזיכוי הישיר מההפסד יקוזז סך גבוה יותר, בגובה הדיבידנד המגולם. יתרה מכך, עודף הזיכוי תחת חלופת הזיכוי הישיר יהיה בר ניצול, בעוד שתחת חלופת הזיכוי העקיף עודף הזיכוי לא יותר לניצול בשל הוראה ספציפית (סעיף 126(ה) לפקודה), הקובעת כי עודף הזיכוי "לא יעלה על המס החל לפי סעיף קטן (ג) ולא יחולו הוראות סעיף 205א'".

 בהקשר זה, נזכיר כי תחת חלופת הזיכוי הישיר, סעיף 205א(ב) לפקודה מרחיב את אפשרות השימוש בעודף הזיכוי שנוצר עקב קיזוז הפסד שמקורו בהכנסות חוץ, כך שניתן יהיה לנצל את אותו עודף זיכוי לא רק כנגד אותו סל, במקרה זה,  דיבידנד, אלא גם כנגד הכנסה מהמקור שכנגדו קוזז ההפסד (למשל סל רווחי ההון); להרחבה בנושא ראה מבזק מס' 331.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ועו"ד אתי גורלי-הלמן ממשרדנו.

במסגרת ההתאמות שעורכים מעסיקים לקראת תום שנת המס, מומלץ לבחון את תגמולי המילואים ששולמו לעובדיהם במהלך השנה. תגמולי המילואים שמשולמים למעסיק על ידי המוסד לביטוח לאומי גבוהים לעתים מהשכר הרגיל שמשולם לעובד בעד אותה תקופת השירות. זאת, בשל התיקון בחוק שירות מילואים, מאוגוסט 2008, שנועד לשפר את מצבם של המשרתים במילואים. ראה מבזק מס מס' 263 מיולי 2008 .

עובדים ששרתו במילואים מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי אישורים המפרטים את סכום תגמולי המילואים שקיבל המעסיק בעבורם .

חשוב מאוד להקפיד שתלושי המשכורת ישקפו את סכום התגמול במלואו, כך שהעובד יוכל לבדוק התאמה בין סכום התגמול ששולם במשכורת לבין התגמול שרשום באישור מן המוסד לביטוח לאומי.

נזכיר כי המעסיק חייב (ע"פ סעיף 283 לחוק) להמשיך ולשלם לקופות הגמל השונות את ההפרשות  כאילו לא יצא העובד למילואים, והמשיך לעבוד כרגיל (מובן כי העובד "יתרום" את חלקו).

 להלן תזכורת לשינויים הרלוונטיים, החל משרות מילואים שהתחיל ביום 1.8.2008 ואילך:

שרות מילואים לאחר שעות העבודה

א. עובד שמשרת במילואים לאחר שעות העבודה או בימי המנוחה השבועיים ולא מפסיד שכר, זכאי לתגמולי מילואים נוסף על שכר העבודה הרגיל המשולם לו (קודם לכן לא היה זכאי לכל תגמול).

ב. עובד זכאי לתגמול חצי יומי אם שרות המילואים החל לאחר השעה 16:00 ומשך השרות  בהתייצבות אחת לרבות זמני הנסיעה אל מקום השרות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו יום (בהתאם לכללים). יש לקבל אישור מיוחד מן הצבא על שירות חצי יומי (קודם לכן לא היה כל תגמול בגין "שרות מילואים חצי יומי").

תוספת תגמול עקב שינוי נוסחת חישוב התגמול

תקופת שרות מילואים תחולק ב-7 לגבי השארית שנוצרה:

אם השארית הינה בין 1-5, תוכפל התוצאה ב-1.4, וישולם תגמול בהתאם לכך.

אם השארית שווה 6 , ישולם תגמול עבור 7 ימים.

המעסיקים חייבים להמשיך ולדווח על תקופות השירות כפי שנרשמו באישורים הצבאיים, ולא לפצל את התקופות לפי חודשים קלנדריים.

התגמול המזערי

החל מחודש אוגוסט 2008, עם תיקון החוק, התגמול המזערי הוא 68% מהסכום הבסיסי (7,975 ₪ בשנת 2010). המשמעות היא שמי שעובד בשכר מינימום חל שיפור בשכרו, והוא מקבל תגמול גבוה יותר משכרו. כלומר, התגמול המינימלי בחודש בשנת 2010 לא יפחת מסך 5,423 ₪ (180.77 ₪ ליום).

עד חודש יולי 2008, מינימום התגמול ליום היה בסך שכר המינימום החודשי, מחולק ל- 30. כלומר, החודשים שבהם השתכר המבוטח פחות משכר המינימום לחודש, או שלא השתכר בהם בכלל, חושבו כחודשים אשר בהם הוא השתכר שכר מינימום.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט) וחיים חיטמן.