מבזק מס מספר 377 - 2.12.2010

בימים אלו פורסמה החלטת מיסוי 6587/10. החלטת המיסוי דנה בחברת מו"פ ישראלית פרטית, אשר מניותיה הועברו לחברה זרה בתמורה להקצאת מניות בחברה הזרה לבעלי מניותיה ע"פ סעיף 104ב לפקודה (העברה זו אושרה בעת ביצועה בהחלטת מיסוי).

החברה הינה "חברה עתירת מחקר ופיתוח" כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (שינוי מבנה של חברות עתירות מחקר ופיתוח), התשנ"ד- 1994 (להלן: תקנות המו"פ).

בתקנון החברה ובהסכם בעלי המניות בחברה אשר במסגרת שינוי המבנה, הועתק הדבר גם לחברה הזרה, נקבע  כי לבעלי המניות הקיימים זכות "אנטי דילול" המקנה להם את הזכות להשקיע סכומים בחברה הזרה בתמורה להקצאת מניות, זאת על מנת לאפשר להם לשמור על חלקם היחסי אל מול בעלי זכויות חדשים במקרה של גיוס כספים ממשקיעים חדשים. זכות זו ניתנת להעברה ללא תמורה במידה ובעליה אינו מעוניין לממשה.

בהתאם להוראות סעיף 104ד(1)(ג) לפקודה ולתקנה 2 לתקנות המו"פ, חלות במשך שנתיים, מגבלות משמעותיות על בעלי המניות בחברת המו"פ, להם הוקצו מניות בחברה (חברת האם) במסגרת שינוי מבנה. בעלי מניות אלו אינם רשאים למכור, אף לא פרומיל מאחזקותיהם, במשך שנתיים (תקנה 2(2) לתקנות המו"פ) ואף אינם רשאים להשקיע בחברת המו"פ או בחברה האם בתמורה להקצאת מניות בה, בשנתיים אלו.

החלטת המיסוי, בתנאים שנקבעו בה, מאפשרת לבעלי המניות בחברת מו"פ, להם הוקצו מניות בחברה הזרה במסגרת שינוי מבנה, לגייס הון ממשקיעים חיצוניים, ולהמשיך ולהשקיע בחברה הזרה, בתמורה להקצאת מניות, במידה ויש להם ע"פ תקנון החברה זכות "אנטי דילול" (או שהועברה להם זכות "אנטי דילול", ללא תמורה, מבעלי מניות אחרים). נדגיש כי החלטת המיסוי קובעת מגבלות המצריכות הערכות בטרם נעשה שינוי המבנה (לדוגמא, זכות ה"אנטי דילול" נקבעה בתקנון החברה ולא בסמוך לביצוע שינוי המבנה).

במכלול השיקולים והכנת תהליך שינוי המבנה בחברת מו"פ, נזכיר, כי בימים אלו, במסגרת הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012, נעשים שינויי חקיקה על מנת לעודד פעילות חברות עתירות מו"פ (ראו מבזק מס 375 מיום 18/11/2010). ע"פ הוראת השעה שעל הפרק, עלות השקעה של יחיד בחברת מו"פ (עד 5 מיליון ₪ בתקופה 1/1/2011 עד 31/12/2015), במסגרת הקצאת מניות, תותר לו בניכוי כהוצאה כנגד כל מקור, בפריסה על פני 3  שנים, במגבלות שנקבעו. נעיר כי יתכן ויידרש רולינג שיאשר כי הקצאה בחברת האם ולא ישירות בחברת המו"פ עצמה (חברת המטה) מהווה אף היא  "השקעה מזכה" ע"פ הוראת השעה ברוח תקנה 1(7) לתקנות המו"פ.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ממשרדנו.

בימים אלו פורסמה החלטת מיסוי 6587/10. החלטת המיסוי דנה בחברת מו"פ ישראלית פרטית, אשר מניותיה הועברו לחברה זרה בתמורה להקצאת מניות בחברה הזרה לבעלי מניותיה ע"פ סעיף 104ב לפקודה (העברה זו אושרה בעת ביצועה בהחלטת מיסוי).

החברה הינה "חברה עתירת מחקר ופיתוח" כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (שינוי מבנה של חברות עתירות מחקר ופיתוח), התשנ"ד- 1994 (להלן: תקנות המו"פ).

בתקנון החברה ובהסכם בעלי המניות בחברה אשר במסגרת שינוי המבנה, הועתק הדבר גם לחברה הזרה, נקבע  כי לבעלי המניות הקיימים זכות "אנטי דילול" המקנה להם את הזכות להשקיע סכומים בחברה הזרה בתמורה להקצאת מניות, זאת על מנת לאפשר להם לשמור על חלקם היחסי אל מול בעלי זכויות חדשים במקרה של גיוס כספים ממשקיעים חדשים. זכות זו ניתנת להעברה ללא תמורה במידה ובעליה אינו מעוניין לממשה.

בהתאם להוראות סעיף 104ד(1)(ג) לפקודה ולתקנה 2 לתקנות המו"פ, חלות במשך שנתיים, מגבלות משמעותיות על בעלי המניות בחברת המו"פ, להם הוקצו מניות בחברה (חברת האם) במסגרת שינוי מבנה. בעלי מניות אלו אינם רשאים למכור, אף לא פרומיל מאחזקותיהם, במשך שנתיים (תקנה 2(2) לתקנות המו"פ) ואף אינם רשאים להשקיע בחברת המו"פ או בחברה האם בתמורה להקצאת מניות בה, בשנתיים אלו.

החלטת המיסוי, בתנאים שנקבעו בה, מאפשרת לבעלי המניות בחברת מו"פ, להם הוקצו מניות בחברה הזרה במסגרת שינוי מבנה, לגייס הון ממשקיעים חיצוניים, ולהמשיך ולהשקיע בחברה הזרה, בתמורה להקצאת מניות, במידה ויש להם ע"פ תקנון החברה זכות "אנטי דילול" (או שהועברה להם זכות "אנטי דילול", ללא תמורה, מבעלי מניות אחרים). נדגיש כי החלטת המיסוי קובעת מגבלות המצריכות הערכות בטרם נעשה שינוי המבנה (לדוגמא, זכות ה"אנטי דילול" נקבעה בתקנון החברה ולא בסמוך לביצוע שינוי המבנה).

במכלול השיקולים והכנת תהליך שינוי המבנה בחברת מו"פ, נזכיר, כי בימים אלו, במסגרת הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012, נעשים שינויי חקיקה על מנת לעודד פעילות חברות עתירות מו"פ (ראו מבזק מס 375 מיום 18/11/2010). ע"פ הוראת השעה שעל הפרק, עלות השקעה של יחיד בחברת מו"פ (עד 5 מיליון ₪ בתקופה 1/1/2011 עד 31/12/2015), במסגרת הקצאת מניות, תותר לו בניכוי כהוצאה כנגד כל מקור, בפריסה על פני 3  שנים, במגבלות שנקבעו. נעיר כי יתכן ויידרש רולינג שיאשר כי הקצאה בחברת האם ולא ישירות בחברת המו"פ עצמה (חברת המטה) מהווה אף היא  "השקעה מזכה" ע"פ הוראת השעה ברוח תקנה 1(7) לתקנות המו"פ.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ממשרדנו.

ביום 1 בינואר 2010 נכנסה לתוקפה האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לוייטנאם. במבזקינו הקודמים התייחסנו לנקודות העיקריות העולות מהאמנה החדשה (ראה מבזקי מס 313, 335).

ב- 21 בנובמבר 2010 פורסם חוזר מס הכנסה מס' 6/2010 בעניין האמנה, אשר מתייחס לנושאים העיקריים באמנה זו. בעקבות זאת,  ראינו לנכון להתייחס להוראת חסך המס כפי שהוא בא לידי ביטוי באמנה זו.

נציין כי ככלל, הוראת חסך מס נועדה להגן על תמריצי המס לעידוד השקעות זרות שמעניקה מדינה שהיא צד לאמנה על פי דיניה הפנימיים. סעיף חסך המס מבטיח שמדינת המושב (מדינת התושבות של מקבל ההכנסה) תעניק בתנאים מסוימים, זיכוי מס בגובה המס שהיה אמור להשתלם במדינת המקור (המדינה בה הופקה ההכנסה), למרות שבמדינת המקור ניתנה הקלה מלאה או חלקית ממס. בדרך זו, המס המוטל על פי דיניה הפנימיים של מדינת המושב אינו מרוקן מתוכן את תמריץ המס שהעניקה מדינת המקור לתושב החוץ שהשקיע בתחומה. הוראת חסך המס קיימת בעיקר עם מדינות מתפתחות, כך, קיימת הוראה זו באמנות שישראל חתומה עליהן עם סינגפור, תאילנד ודרום אפריקה (שם קיימת הוראת חסך מס ב"אזור פיתוח כלכלי" בלבד).

הוראת חסך המס בסעיף 24(2)(ב), באמנה עם וייטנאם, מעניקה לתושבים ישראלים זיכוי ממס וייטנאמי, אולם לא רק עבור המס ששולם בפועל כמקובל, אלא הזיכוי יביא בחשבון את שיעורי המס הקבועים באמנה, גם אם לא שולם מס בפועל, וזאת גם במקרים שמדובר בהכנסות מדיבידנד, ריבית ותמלוגים. בעניין זה נציין כי על פי הדין הפנימי בוייטנאם, דיבידנד אינו ממוסה כלל בוייטנאם. מאחר ולפי הוראות האמנה שיעור הניכוי בגין דיבידנד נקבע לשיעור שלא יעלה על 10% (כאשר מקבל הדיבידנד הינו בעל הזכות שביושר), הרי שבהתאם להוראת חסך המס, יחול על תושב ישראל נטל מס כולל של 15% בלבד, על אף שבפועל לא שילם מס כלל בוייטנאם. עוד נציין כי, ברוב המקרים, כאשר קיימת הוראת חסך מס מקובל שתהייה סימטריה בין המדינות המתקשרות, כך שגם משקיעים ישראלים וגם משקיעים וייטנאמים יוכלו ליהנות מהוראה זו. במקרה דנן, מדובר במנגנון חד צדדי הניתן רק לתושבי ישראל בגין הכנסות המופקות בוייטנאם.

בחוזר מ"ה, כאמור, צוין כי, הוראת חסך המס באמנה ניתנה בשל דרישה של וייטנאם. מכל מקום, ההוראה הוגבלה לתקופה של 10 שנים ממועד כניסת האמנה לתוקף.

בהקשר זה, נציין כי מנגנון מתן הזיכוי בגין מס על דיבידנד רעיוני בחנ"ז, עלול ליצור קושי במידה והחברה הוייטנאמית עונה להגדרת חנ"ז. זאת מאחר ובמועד הטלת החיוב בישראל, בשיעור של 25% על הדיבידנד הרעיוני, נדרש שינתן זיכוי על המס שאמור להיות מנוכה במקור בשל חלוקת הדיבידנד. מאחר ווייטנאם אינה מנכה מס במקור בגין דיבידנד, לכאורה, לא יינתן הזיכוי הרעיוני. ואולם, בעת חלוקת דיבידנד בפועל, תידרש ישראל, מכוח סעיף 24(2)(ב), כאמור, לתת זיכוי בשל המס האמור, אף שלא שולם בפועל. לדעתנו, לא מתקבל על הדעת שבשלב מיסוי הכנסה רעיונית יוטל מס גבוה יותר ממה שבסופו של דבר ישולם בפועל ויש לקחת בחשבון בהוראת חסך המס גם בעת הטלת המס הרעיוני.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד לילך אשרוב-רובין ועו"ד אתי גורלי – הלמן, ממשרדנו.

בטרם מסתיימת לה שנת המס 2010, נביא לידיעתכם המלצות וטיפים הקשורים לתשלום דמי הביטוח והערכות לקראת סוף שנת המס.

עובד עצמאי

• מוצע לעדכן בסיס ההכנסה לתשלום דמי ביטוח על מנת שתשלומים שישולמו עד 31 בדצמבר 2010, יכללו באישור השנתי שמנפיק המוסד לביטוח לאומי ויותרו לצורך ניכוי במס הכנסה.
• תשלומים ששולמו באמצעות הסדר תשלומים יותרו בניכוי לצרכי מס הכנסה, רק בשל תשלומים שנפרעו עד תום שנת המס.
• תשלומים ששולמו בכרטיס אשראי מותרים בניכוי במועד ביצוע העסקה.
• תשלומים בעבור הפרשי שומות בדמי ביטוח ששולמו עד תום שנת המס 2010, מזכים בהטבות במס לשנת 2010, בתנאי שישולמו עד 31.12.2010 ובתנאי שדרישת התשלום היא עד 14.02.2011.
• יש לדאוג שהגדלת ההכנסה תיקלט במחשב הביטוח הלאומי תוך תשלום מיידי של דרישת התשלום. יש לבצע פעולה זו כבר בימים אלה ולא להמתין לתום שנת המס.
• דמי הביטוח המשולמים ללא הודעת חיוב, נחשבים כתשלום ביתר ואינם נכללים בתשלומים המותרים בניכוי לצרכי מס הכנסה.

 יחידים בעלי הכנסות גבוהות

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת החליטה השבוע כי בניגוד למצופה (אשר אף הוא "הכעיס " מאוד את ציבור המבוטחים בעלי ההכנסות הגבוהות, באשר תקרת ההכנסה החבה בדמי ביטוח אשר היתה אמורה לרדת חזרה לפי 5 מהשכר הממוצע במשק (להלן- הסכום הבסיסי) והיתה אמורה לרדת רק לפי 8 בשנת 2011 ולפי 7 ב-2012 , כלל לא תרד ותישאר כ- 80,000 ₪ בחודש(10x הסכום בסיסי).זאת לגבי השנים 2011-2012 (ומי יודע אם לא הלאה ?!)

החלטה זו כלולה כעת בחוק ההסדרים, ותעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בסוף 2010.

החלטה בלתי צפויה ובלתי הוגנת זו מעלה שוב לסדר היום את השאלה לגבי יחידים: האם להעביר "פעילותם" להתאגדות של חברה, תוך אפשרות של חסכון משמעותי בתשלום דמי הביטוח.

התחושה שנוצרה כי ציבור המבוטחים, שבשעתו דחה את הרעיון להתאגד כחברה, (בשל הוראת השעה שאמורה הייתה להסתיים בסוף חודש דצמבר 2010) יאבד את האמון במערכת, ויממש אפשרויות לחסוך בעלויות הביטוח הלאומי.

ועדת העבודה והרווחה הסבירה החלטתה זו בכך  שהשארת התקרה על 10 פעמים הסכום הבסיסי, תאפשר לפצות בכסף נוסף, אוכלוסיות במצב קשה, כגון: מקבלי קצבאות של ניצולי שואה, מקבלי הבטחת הכנסה ומקבלי קצבת זקנה.

בעניין זה יצוין, כי בתחילת ספטמבר 2010 דחה בג"צ שלוש עתירות נגד העלאת התקרה והשוואתו לתקרת תשלום גמלאות מחליפות שכר.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח(גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י חיים חיטמן ורו"ח אורנה צח (גלרט)

.