מבזק מס מספר 366 - 7.9.2010

ביום 15.7.10, בעקבות המלצות ועדת שני, קיבלה ממשלת ישראל החלטה לערוך רפורמה מקיפה בחוק עידוד השקעות הון ,התשי"ט 1959 (להלן-"החוק"). הרפורמה המוצעת תהא חלקמחוק ההסדרים  לשנים 2012-2011 .לא למותר לציין, כי הליכי החקיקה טרם הושלמו ולפיכך סקירתנו זו הינה של הרפורמה המוצעת וכי ייתכנו שינויים בחקיקה שתתקבל בסופו של דבר.
להלן סקירת עקרי הרפורמה המוצעת והשינויים ביחס לחוק הקיים :


1.  תנאים לקבלת מענקים / הטבות מס :

• משךמתן הטבותמס ו/ אומענקים ו/או הלוואות ל"מפעל תעשייתי", כהגדרתו בסעיף 51 לחוק (ההגדרה צומצמה כך שלא תכלולמכרה,מפעל אחר לחיפוש מחצבים, נפט וכו'), במידה ויעמוד בתנאי סעיף 18א כ-"מפעל בר תחרות".
• מפעל באזור פיתוח א' (מפעל בירושלים יחשב כמפעל באזור פיתוח א'), יוכל ליהנות במקביל הן ממסלול מענקים והלוואות והן ממסלול הטבות מס. לא תידרש תקופת צינון בין שני המסלולים (מענקים והטבות מס).
• בוטלה הדרישה ל"השקעה מזערית מזכה". עם זאת, לצורך קבלתמענקים או הלוואות, יידרש המפעל להשקעה בהקמת/ הרחבת מפעל או נכס או להכשרת עובדים.
• יצירת הכפפה הדדית בין רשות המסים למרכז השקעות כך שמפעל שקיבל החלטתמיסוי על היותו "מפעל תעשייתי" לצורךמסלול הטבות במס יחשב ככזה גם לצורך קבלתמענקים ולהפך.
• ההטבות במסגרת החוק יינתנו גם לשותפות רשומה שכל השותפים בה הן  חברות שהתאגדו בישראל. לא יינתנו הטבות לחברות ממשלתיות. עם זאת,מפעל תעשייתי המוכר לחברה ממשלתית שעומדת בתנאים של סעיף 18א, יהא זכאי להטבות שהיהמקבל לומכר למפעל מוטב או מפעל מאושר.
• יבוטל סימן א' לפרק שביעי לחוק, שהוא החלק האופרטיבי העיקרי בחוק בו נכללו עקרי הטבות המס למפעל מאושר ובין השאר : שיעורי פחת מואץ,ניכוי בשל פחת במקרה של בלאי בלתי רגיל,תקופת ההטבות, שיעור המס על הכנסת המפעל מאושר במקרים "רגילים" ולגבי חברה בהשקעת חוץ, שיעור המס על דיבידנד שחולק מרווחי המפעל המאושר, הכנסות מומחה מאושר, ועוד .

2.  שיעור ההטבות ודרכי החישוב:

• במסגרת הרפורמה המוצעת נקבעו שיעורי מס חברות אחידים למפעלים תעשייתיים, העומדים בתנאי סעיף 18א' לחוק, בהתאם לאזורמיקומם- אזור פיתוח א' או אזור אחר, כפי שיפורטו להלן:
  
  בשנים 2011-2012: אזור פיתוח א'-  10%, ובשאר הארץ- 15%.
  
  בשנים 2013 ואילך: אזור פיתוח א' – 8% ובשאר הארץ- 12%.
• תבוטל שיטת הפטור ממס הנדחה עד לחלוקת דיבידנדים.
• יבוטלו כל מסלולי הטבות המס הקיימים כיום: מסלול חלופי, מסלול אירלנד וכו', לרבות ביטול ההטבות לחברות בהשקעות חוץ בהתאם לשיעור השקעת החוץ בהן.
• חישוב יחס המחזורים יבוטל והמס יוטל באופן אחיד על כלל הכנסות המפעל התעשייתי .
• מפעל הקיים באזורי פיתוח שונים –בסמכות המנהל לקבוע אתמנגנון חלוקת ההכנסה,לרבות לגבימי שפועל גםמחוץ לישראל.
• יובהר כי ההכנסהמוטבת על פי החוק,  הינה הכנסה ממפעל מוטב מפעילותו בישראל (בלבד).
• נקבע מסלול הטבות למפעל תעשייתימיוחד, שסך הכנסותיו המוטבות מפעילותו בישראל – 1.5מיליארד ₪ ומחזור פעילותו 20מיליארד ₪ לתקופת ההטבה של 10 שנים.שיעורי מס החברות : באזור פיתוח א' – 5%  באזור אחר  – 8% .

3.    חלוקת דיבידנד מהרווחים המוטבים במסגרת  החוק –

• חלוקת דיבידנדים בין חברות ישראליות לא תחוייב במס .
• חלוקת רווחים בכ למצב אחר תחוייב במס בשיעור של 15%, בין אם המקבל הינו תושב ישראל ובין אם תושב חוץ.

4.  תחולה והוראות מעבר:

• מסלול ההטבות החדש יחול על הכנסות משנת המס 2011 ואילך, החוק הישן יחול עלמי שביצע "השקעה מזערית מזכה" עד ליום 31/12/2010 והודיע על שנת בחירה שאינה מאוחרת משנת 2012 בגין אותה השקעה.
• מפעלים שנמצאים בתקופת ההטבות לפי הדין הקיים יוכלו לבחור להחיל עליהם את הדין החדש תוך ויתור על יתרת הטבות מתוקף הדין הישן. לא תינתן חזרהמבחירה כאמור.
• מפעל שהודיע, כאמור לעיל, עד תום שנת המס 2015 שהוא מוותר על יתרת תקופת ההטבות ע"פ הדין הישן ויש לו רווחים לחלוקה מתקופת הדין הישן , יחולו על חלוקות הדיבידנדים:
  
  א. רווחים שמקורם בהכנסה פטורה – יחול הדין הישן .
  
  ב. רווחים ממקור הכנסה ששולם עליה מס או רווחים פטורים ששולם בגינםמס חברות, יחול כמפורט להלן:
  • נישומים המפורטים בסעיף 125ב לפקודה (יחידים ,חברה תושבת חוץ וכו')-יהיה שיעור המס ע"פ הדין הישן.
  • דיבידנד בין חברתי יהיה פטור בכפוף לסעיף 126(ב).

חברה המעוניינת לזכות בהטבות, במסגרת הדין הישן, כ"מפעל מוטב", עליה לבצע עד תום שנת 2010 את כל ההשקעה המזערית המזכה . כך תוכל החברה לנצל ההטבות ע"פ החוק הקיים ובמידה ותרצה לאחרמכן תוכל לוותר,מאוחר יותר, על יתרת ההטבות ולהיכנס לדין החדש.


לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר  ורו"ח ענת דואני.

יתכנו מצבים בהם יחיד מחזיק בנכס בישראל אותו הוא מעוניין להעביר במתנה לתושב חוץ. בהנחה שהיחיד הינו תושב במדינה שישראל אינה חתומה עימה על אמנה למניעת כפל מס (לדוגמא: אוסטרליה) ו/או תושב במדינת אמנה שאינה מעניקה פטור מוחלט במקרה של העברת נכסים לאחר (לדוגמא ארה"ב, איטליה, אוסטריה), העברת הנכס תתחייב במס בישראל, בין אם המעביר הוא תושב ישראל ובין אם תושב חוץ. זאת, בשל הוראות סעיף 97(א)(5) לפקודה הקובע כי רווח הון יהיה פטור ממס אם הוא נובע מ"מתנה לקרוב וכן מתנה ליחיד אחר אם שוכנע פקיד השומה כי המתנה ניתנה בתום לב ובלבד שמקבל המתנה אינו תושב חוץ".

כיצד יתאפשר ליחיד תושב חוץ להעביר במתנה נכס המצוי בישראל, לבנו תושב החוץ, לדוגמא, למרות האמור בסעיף זה?

ניתן להעביר את הנכס לבן מבלי להקים אירוע מס על ידי שימוש בנאמנות. כך לדוגמא, יחיד, תושב ארה"ב המחזיק במניות של חברה ישראלית ותיקה, בשיעור העולה על 10%, מעוניין להעביר את ההחזקה במניות לבנו, שהינו תושב ארה"ב. היחיד יקים נאמנות, כאשר הוא היוצר שלה ובנו – הנהנה בה.

עפ"י הוראת פרק רביעי 2 לפקודה (להלן: "פרק הנאמנויות"), נאמנות זו תחשב לנאמנות "יוצר

תושב חוץ". הקניה (העברה ללא תמורה) לנאמנות יוצר תושב חוץ לא תחשב כמכירה ולכן לא יתקיים אירוע מס במועד ההקניה של הנכס האמור על ידי היוצר, תושב ארה"ב.

בהמשך, נאמנות "יוצר תושב חוץ" יכולה להפוך לנאמנות "נהנה תושב חוץ" (למשל, בעקבות עליית היוצר לישראל או הצטרפות של יוצר תושב ישראל), שינוי סיווג הנאמנות כאמור אינו מהווה אירוע מס. לא זאת אף זאת, חלוקה לנהנה בנאמנות נהנה תושב חוץ לא תחשב כמכירה לעניין הפקודה ומכאן שהעברת הנכס מהנאמנות לנהנה, הבן, לא תתחייב במס בישראל.

יוצא מן האמור כי ה"הקניה" וה"חלוקה" באופן שתואר לעיל, ייתרו את הצורך לעמוד בתנאי סעיף 97(א)(5) וכן ימנעו תחולת מיסוי ישראלי על אף הוראות סעיף 15 לאמנה בין ישראל וארה"ב. העברת המניות מהאב לבנו תושב החוץ, תעשה מבלי להתחייב במס בישראל. נציין שעל מנת שהנאמנות תסווג כנאמנות נהנה תושב חוץ, עליה להיות בלתי הדירה בהתאם להוראות פרק הנאמנויות בפקודה.

בהקשר זה, נעיר בקצרה כי למיטב הבנתנו, העברת זכויות במקרקעין הנמצאים בישראל (לרבות זכויות באיגוד מקרקעין), כפופה מהותית לחוק מיסוי מקרקעין ולא (רק) לפרק הנאמנויות בפקודה.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי  אלימי ועו"ד אתי גורלי-הלמן ממשרדנו. 

בברכת המזון מברך האורח את בעל הסעודה "ויהיו נכסיו ונכסינו מצלחים וקרובים לעיר, ואל יזדקק לפניו ולא לפנינו שום דבר חטא והרהור עוון, שש ושמח כל הימים בעשר וכבוד…"

לאחרונה פרסמה רשות המיסים מספר החלטות וועדות הכופר אשר בהן הושת כופר.

החלטה 81/09, עניינה – הצהרת הון כוזבת. עפ"י הפרסום "מנהל חברת יבוא מאזור המרכז נחשד בהגשת הצהרת הון כוזבת, לא כלל 2 חברות שבבעלותו בחו"ל, עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה". וועדת הכופר החליטה להשית כופר בסך 100,000 ₪ לאור המלצת היחידה החוקרת.

גם בהחלטת כופר 94/09 הושת כופר בגין הצהרת הון כוזבת.

פקיד השומה רשאי מכוח סעיף 135(1) לפקודה לדרוש מאדם להגיש הצהרת הון. לאדם אשר נדרש להגיש הצהרת הון ולא הגישה בלי סיבה מספקת מייחסים בדר"כ עבירה לפי סעיף 216(1) לפקודה שהעונש שיכול בית המשפט לקבוע נגד הנאשם עד שנה מאסר ו/או קנס בסך של 26,100 ש"ח. חלופה עונשית הינה קנס מנהלי בסך של 980 ₪ (מכוח תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – חיקוקי מיסים), התשמ"ז-1987). במקרים "מיוחדים" מייחסים לאי הגשת הצהרת הון עבירה מטריאלית לפיה אדם במזיד בכוונה להתחמק מתשלום מס השתמש במרמה, ערמה או תחבולה בכל שנמנע מהגשת הצהרת הון.

כאשר אדם בוחר למלא את דרישת פקיד השומה ומגיש הצהרת הון, עליו לוודא של הפרטים והנתונים מלאים ונכונים, אחרת עלול האיש במקרים מסוימים למצוא עצמו בחדרי החקירות כחשוד בעבירה מסוג פשע שעונשה עפ"י החוק עד 7 שנות מאסר ו/או קנס בסך של כ 200,000 ש"ח. חלופה עונשית להליך המשפטי הינה מסלול הכופר. במסלול זה משלם אדם כסף בכדי לכפר על לכאורה פשעיו. כך, בהחלטות וועדת הכופר הנ"ל – נקבע לחשוד כופר בכדי לכפר לכאורה על מחדלו.

נציין, כי גם מייצגו של הנישום עלול למצוא עצמו בחקירה פלילית במידה ויעלה חשד לפיו ידע על נכסים ו/או התחייבויות של לקוחו – הנישום, ולא כללם  בהצהרת  ההון .  חשד  זה   יכול  להתעורר

לדוגמה כאשר בניירות העבודה של רואה החשבון נמצאו פרטים שלא נכללו בהצהרת ההון והיו צריכים להיכלל.

במידה ונישום ו/או מייצגו "נזכרים" שלא דיווחו על נכס או התחייבות בהצהרת ההון, עומדת להם האפשרות לבצע הליך של גילוי מרצון (בתנאי שעומדים בהוראת הנוהל) ובכך לרכוש "פוליסת ביטוח" לפיה לא ינקטו סנקציות פליליות בגין המעשים הפליליים.

מרבה נכסים מרבה דאגות. אחת הדאגות צריכה להיות – לא לשכוח לציין בהצהרת ההון נכס או התחייבות שיש לציינם. אנו ממליצים להקפיד למלא את הצהרת ההון בצורה מלאה ונכונה, לרבות נכסים בחו"ל, והחזקה בחברות בחו"ל וזאת לאור העובדה כי ניתן לחקור חשד להצהרת הון כוזבת 10 שנים לאחור (ראו סעיף 225 לפקודה).

במידה והוגשה הצהרת הון כוזבת וטרם נפתחה חקירה – אנו ממליצים לבצע הליך של גילוי מרצון.

  לפרטים נוספים ניתן לפנותלעו"ד (רו"ח) אברהם שהבזי ממשרדינו.

תאונה בעבודה לעובד שכיר היא תאונה שאירעה לו תוך כדי העבודה ועקב העבודה אצל מעבידו או מטעמו.
בדרך כלל תאונה שאירעה לעובד תוך כדי העבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח להיפך. אולם, אם התאונה אינה כתוצאה של גורמים חיצוניים שנראים לעין, התאונה אינה תאונה בעבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.
כלומר, כדי שאירוע כזה ייחשב כתאונה בעבודה שמכוחו יקבל הנפגע קצבת נכות מהעבודה או שהאלמנה תקבל קצבת תלויים, יש להוכיח שאירוע הקשור בעבודה בעת התאונה או בסמוך אליה גרם לאירוע, תרם לו או החיש את בואו במידה רבה יותר מגורמים אחרים.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ב"ל  275-08  קריספין שושנה נ' ביטוח לאומי) דן בסוגיה  האמורה ביולי 2010. רב חובל נפטר בעת היותו בתפקיד בלב ים, בשל אוטם שריר הלב, האם מותו מהווה תאונת עבודה או מוות ממחלה טבעית?
מאחר והמנוח לא זכה לטיפול מיידי, והסוגיה לא נבחנה בזמן אמיתי, נתבקש בית הדין להחליט האם בנסיבות אלו נוצר קשר סיבתי  בין פטירת המנוח לבין עבודתו.
תקציר עובדתי

• המנוח שימש כרב חובל החל  משנת  1988 ואילך.
• ביום- 19.2.2007 , במהלך הפלגה במזג אויר סוער, אחד ממלחי האוניה, בעל נתינות הודית, נשטף על ידי גל אל הים ולמרות המאמצים למשות אותו מהמים הוא טבע.
• כל אנשי הצוות, כולל המנוח, נתבקשו להכין דוח של התאונה.
• הודיעו למנוח כי תיערך חקירה מטעם משרד התחבורה וכי השגרירות ההודית בפנמה מעוניינת לקבל פרטי האירוע, חקירות אלו  הלחיצו את המנוח, עפ"י עדות אחד העובדים, מספר ימים טרם פטירת המנוח, הוא התלונן על כאבים בכל גופו, שנמשכו עד יום הפטירה, ביום 28.2.2007, בשל אוטם שריר הלב.
• אלמנתו תבעה את המוסד לביטוח לאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה , תביעתה נדחתה בטענה ש "לא הוכח שארעה לבעלך המנוח אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה".

לטענת המוסד לביטוח לאומי, המנוח נפטר כתוצאה ממחלה טבעית קודמת, והשפעת גורמי  העבודה על מותו, הייתה פחותה מהשפעת גורמים אחרים.

החלטת בית הדין האזורי

• בית הדין מינה מומחה רפואי שאישר קיום קשר סיבתי בין מכלול האירועים לבין התפתחות התקף הלב. לדעת המומחה לולא האירועים הייתה פטירתו של המנוח נדחית לשנים רבות.
• בית הדין קבע כי טביעת המלח והניסיונות למשות אותו מן המים היו בגדר אירוע חריג, ובסמוך לפטירת המנוח אירעו, מספר אירועים חריגים, שתחילתם באירוע טביעת המלח ההודי ביום 19.2.2007.
• בית הדין אישר שהאירוע היה "תאונת עבודה" ופסק על המוסד לביטוח לאומי לשלם לאלמנה גמלת תלויים (הגמלה מחושבת לפי שיעור מהכנסת המנוח לפני קרות האירוע המזכה בגמלה). גמלה מרבית כיום היא 30,278 ש"ח לחודש לאלמנה עם שלושה ילדים כהגדרתם בחוק.

מסקנות והמלצות אופרטיביות העולות מהמקרה:
למידע בזמן אמת ניתנת חשיבות מכרעת בקבלת החלטה לעניין פגיעה בעבודה. במקרה שלנו, קבלת טיפול רפואי הייתה יוצרת בהירות באשר לסיבת המוות. כלומר, ההתייחסות לרישומים רפואיים הנרשמים בסמוך לפגיעה הם אמינים יותר, במקרים אחרים ונפוצים יותר. גרסאות שנמסרות בשלב מאוחר מתקבלות בספקנות ודורשות מידת ראייתיות גבוהה ביותר.  כלומר, יש סיכוי רב, שדברים שמוסר נפגע בסמוך לאירוע לרופא המטפל מדויקים ואמינים יותר מגרסאות שמוסר לאחר שהתייעץ או במרחק זמן מאירוע.

• לא מספיקה הוכחת קיום קשר סיבתי בין האירועים שקדמו לאירוע התאונה לבין האירוע. חשוב להוכיח שהשפעתם של האירועים הללו עולה בהרבה על השפעת מחלות קודמות או גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה.
• תביעה לפגיעה בעבודה יש להגיש תוך 12 חודשים ממועד האירוע אך ככל שהתביעה מוגשת קרוב יותר למועד האירוע, קל יותר להוכיח את הטיעונים ולהביא ראיות תומכות.
• המוסד לביטוח לאומי התעלם לחלוטין מן השאלה, האם ייתכן שהעובדה שהאוטם  אירע על הספינה ללא הימצאותביתחולים קרוב, הוא זה שגרם למות המבוטח. דיון בסוגיה זו ייתכן שהיה מייתר את התביעה. והמסקנה, כדאי לבחון קיום אירוע תאונתי גם אם הסיכוי אינו גדול וגם אם הוגשה תביעה בו זמנית לדמי תאונה ולקצבת נכות כללית.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט) ועל ידי חיים חיטמן.