מבזק מס מספר 363 - 

ביטוח לאומי  19.8.2010

מניעת הונאות בביטוח הלאומי - 19.8.2010

בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012, מוצעת הצעת חקיקה (להלן: הטיוטה) המנסה להתמודד עם הונאות כלפי הביטוח הלאומי, בתחום הגמלאות. על פי ההצעה הסנקציות כיום אינן אפקטיביות דיין, והטיוטהמעלהמדרגה בענישה בשני היבטים כלפי המבוטחים:

  1. כלפי מי שמדווח הצהרה כוזבת או כלפימי שמעליםמידע.
  2. כלפימי שכברמקבל גמלה ולא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בכתב על כל שינוי שעשוי להשפיע על זכאותו לגמלה, כגון: שינוי במצבו המשפחתי (לדוגמא, ידוע בציבור), שינוי ברמת ההכנסה (לדוגמא, למקבלי קצבת נכות כללית) וכו'.

דיווח כוזב או העלמת מידע:

בטיוטה נקבע עונשמאסר של שישה חודשים או קנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין (קרי כ-30,000 ש"ח) לתובע גמלה שמסר הצהרה כוזבת לגבימידע הדרוש למוסד לביטוח לאומי, לצורך קביעת זכאותו לגמלה או לצורך קביעת גובה הגמלה שלה הוא זכאי, או עדכונה, או שהעליםמידע כאמור.

כלומר, המחוקקמטיל את כל האחריות על תובע הגמלה.

נציין כי בחוק העונשין עצמו נקבע כי על עבירה שעונשה עד שישה חודשימאסר הקנס המקביל הינו רק כ-15,000 ש"ח (סעיף 61(א)(1) לחוק) ורק על עבירה שעונשה יותרמשישה חודשים ועד שנתמאסר  –  הקנס  המקביל  הינו   כ  – 30,000  ש"ח

(סעיף 61(א)(2) לחוק). בטיוטה דנן -מציע המחוקק החמרת קנס בלתי סבירה. לדעתנו חלה כאן טעות קולמוס בלבד והכוונה הייתה לקנס לפי סעיף 61(א)(1).

אי-הודעה בכתב על עדכון פרטים:

כאמור לעיל, בכוונת המחוקק להוסיף לחוק סעיף שיחייב כל זכאי לגמלה להודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי, בתוך 30 ימים, על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהםמסר בעברמידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת הגמלה. והכל, אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעור הגמלה.

מהאמור לעיל עולות השאלות הבאות:

1)       התובע מילא את הטופס באופן חלקי בתום לב, במועד ההצהרה הראשון. האם פקיד הביטוח הלאומי יאשים אותו בהעלמתמידע?

2)       האם לפקיד הביטוח הלאומי יש שיקול דעת להחליטמתי  טעות עולה כדי הצהרה כוזבת?

3)       האםמידע שנמסר לרשות המסים כדין, נחשבמידע שנמסר גם  למוסד לביטוח לאומי לעניין הצהרה כוזבת או העלמתמידע?

4)       האם ניתן להשוותמההיבט העונשי ביןמי שהגיש תביעה כוזבת תוךמתן פרטים לא נכונים, לביןמי שרק לא טרח לעדכן את המוסד על שינוי פרטים שאירעו לו לאורך השנים,מה גם שיתכן וגופים שלטוניים כן עודכנו (וראה להלן).

להלן דוגמאות למידע רלוונטי הדרוש לעדכון גמלאות:

1. הכנסותממשכורת – המעסיקיםמדווחים למוסד לביטוח לאומי.

2. הכנסות אחרות – בדרך כלל הכנסות אלה חייבות בהגשת דו"ח למס הכנסה, שאמור להעביר את המידע למוסד לביטוח לאומי.

3.   מקוםמגורים – המידעמצוי במשרד הפנים.

4.   מצבמשפחתי – המידעמצוי במשרד הפנים, למעט שינויים שנעשו בחו"ל, או בני זוג שהם ידועים בציבור.

5.    נסיעות לחו"ל – המוסדמתעדכןממשטרת הגבולות.

מכיוון שמרבית המידע כאמורמצוי במרשמים שלטוניים כגוןמס הכנסה,משרד הפנים וכד', לדעתנו, ראוי לשפר את המערך הממוחשב במוסד לביטוח ולדרוש רקמידע שאינו קיים במערכות הממוחשבות המקושרות למוסד לביטוח לאומי.

כמו כן, לדעתנו יש לשנות את הצעת החקיקה כך שהודעה בדבר עדכון או שינוי פרטים של המבוטח לרשות שלטונית כלשהי, תהווה כהודעה גם למוסד לביטוח לאומי.

תחולת התיקונים בחוק:

עונש המאסר או הקנס אמורים לחול על הצהרה שניתנה, או עלמידע שמבוטח העלים, ביום 1 באפריל 2011 ואילך וכן על אי עדכון שינוי פרטים שהיה עלמבוטח לעדכן החל במועד זה ואילך.

 מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

 נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט) ועל ידי רו"ח (משפטן) ישי חיבה.

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה