ביום 18/7/2010 קבע בית הדין האזורי לעבודה בעניין כנפו (להלן- התובע) (ב"ל 2065-09) כי פגיעה שנפגע התובע במהלך חופשהמרוכזת שארגן המעביד לעובדיו, היא תאונת עבודה.
תקציר עובדתי
- התובע עבד באחתממחלבות חברת "שטראוס", שאירגנה נופשמרוכז לעובדים במשך 3 ימים בסוף השבוע, במלון באילת.
- במהלך הנופש אורגנו פעילויות ספורטיביות שונות, שבאחתמהן במהלך יום השבת, התובע נפל, נחבט בכתפו ונגרם לו שבר.
- התובע פנה למוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל) עלמנת שיכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה, אך תביעתו נדחתה כיוון שלטענת המל"ל ימי הנופש אינם בגדר פעילות נלווית לעבודה.
- הנופש אורגן על ידי המעביד שאף נשא ברוב עלותו, ההשתתפות בו הייתה וולונטרית, אך הייתה המלצה חמה להשתתף בו.
- המפעל נסגר לצורך יציאת העובדים לנופש, אך ימי החופש נוכוממכסת ימי החופש של העובדים.
- למעסיק היה אינטרס רב בקיום הנופש לצורך גיבוש ורווחת העובדים וכל העובדים השתתפו בו.
- נציגי ההנהלה השתתפו בנופש וההנהלה יזמה, אירגנה ותיכננה את הפעילות.
- ההנהלה אירגנה את ההסעות לנופש ומימנה אותן.
- הפעילות הספורטיבית בה השתתף התובע הייתה חלק אינטגראלימהנופש, ולא פעילות פרטית, אך ההשתתפות בה לא הייתה חובה.
- הנופש היהמיועד לעובדים ולבנימשפחותיהם, והתובע השתתף במימון החופש באופן חלקי.
- גם אילו רצה התובע לעבוד בימים חמישי ושישי לא יכול היהמאחר שהמחלבה הייתה סגורה.
החלטת בית הדין
בית הדין האזורי הסתמך על הלכות קודמות באשר לפעילות נלווית לעבודה, בעב"ל 283/09 אורה בס נגד המוסד לביטוח לאומימיום 23/8/2009. בפסק דין בס המעסיק היהמעוניין בגיבוש העובדים אך לא היהמעורב בייזום ובארגון הפעילות, ונודע לו עליה רק בדיעבד כיוון שהטיול אורגן על ידי העובדים ונערך לאחר שעות העבודה. נקבע בפסק הדין זה כדלקמן:
"אין לשלול את היותו של אירוע פעולה נלווית לעבודה אך ורק בשל כך שהיה זה אירוע נופש לשמו. אירועים ממין אלה, שמטרתם גיבוש חברתי של העובדים, מהווים חלק בלתי נפרד ממערכת היחסים המייחדת את חיי העבודה של המעביד ועובדיו במפעל.
עם זאת, לא כל אירוע נופש יחשב כפעולה נלווית לעבודה ויש לקיים בכל מקרה ומקרה את הבחינה הנדרשת כדי לעמוד על מהותו של האירוע.
סממן חשוב שיש בו כדי להעיד על מידת הקשר שבין האירוע לבין העבודה הוא האינטרס שיש למעביד בקיומו. על האינטרס הישיר של המעביד, ניתן ללמוד, בין היתר, גם ממידת מעורבותו בייזום האירוע, בארגונו, במימונו, בקביעת התכנית וכל כיוצ"ב ".
בפס"ד כנפו נקבע כימדובר בנופש יזום על ידי ההנהלה אשר "כפתה" באופן חיובי ( על ידי סגירת המפעל ) את ההשתתפות.
בית הדין אישר את התביעהמאחר והנופש היה פרי יוזמתו של המעסיק, אשר נשא במרבית העלויות הכרוכות בו, בשל רצונו להביא לגיבושם של עובדיו, דבר שמעיד שהיה למעסיק אינטרס בנופש זה.
חשוב לציין שישנם סממנים נוספים היכולים להוות אינדיקציה לאירוע פרטי או פעולה נלווית לעבודה , כגון: השתתפות בני המשפחה בטיול, או חובת ההשתתפות בארוע. בית הדיןמייחס לסממן אינטרס המעביד חשיבות רבה, ובמקרה דנן, סממן זה הכריע את הכף.
ראוי להעלות סוגיות לחידוד, בעניין זה :
- פעילות שאורגנה בידי ועד עובדים, הממומן בחלקו ע"י המעביד -ככל שלמעביד השפעה רבה יותר על ההחלטות והביצוע , כך תיטה הדעת לכיוון "פגיעה בעבודה", וההיפך.
- פעילות כגון המתואר בפס"ד דנן, אך במאובחןממנו יקבע כי איןמדובר ב"פגיעה בעבודה" – יכול ויהא המעביד חשוף לתביעת פיצוי נזיקין ע"י העובד.
מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט) ועל ידי חיים חיטמן.
