מבזק מס מספר 357 - 8.7.2010

בימים אלו התקבל בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, פס"ד מאיר אליהו ויהודית, ע"מ 1225-07 .

הגברת מאיר (להלן- המערערת)  הינה בעלת מניות בחברה (להלן- החברה הותיקה) אשר עסקה בייצור מזגני אויר בתחום הצבאי והאזרחי. לימים, נרקמה עסקה עם חברה אחת ופעילות החברה הותיקה בתחום המיזוג אויר הצבאי נמכרה לאותה חברה, כשהתמורה נקבעה לסכום מוסכם ותמלוגים. לאחר מס' חודשים הוקמה חברה חדשה ומניות החברה הותיקה הועברו לחברה החדשה בהתאם להוראות סעיף 104א לפקודה. מאוחר יותר חולקו עודפיה הצבורים של החברה הותיקה כדיבידנד, שאינו חייב במס, לחברה החדשה. מעט מעל שנתיים ממועד העברת החברה הותיקה לחדשה, פורקה החברה החדשה, והעודפים שנצברו בה (שמקורם בדיבידנד שחולק מהחברה הותיקה), הועברו לבעלת המניות כדיבידנד פירוק החייב ב- 10% מס, ע"פ הוראות סעיף 94ב' לפקודה.

ביהמ"ש אינו מוצא כל טעם כלכלי במכלול האירועים כפי שבוצעו ע"י המערערים, למעט הטעם של הקטנת נטל המס ודוחה  את הטעמים שהוצגו בפניו, כיוון שלאחר בחינתם מתברר, שלא עמדו במבחן המציאות.

ביהמ"ש קובע כי כל אחד מהאירועים אינו מלאכותי בפני עצמו, רק בחינת מכלול האירועים כמקשה מלמד על היות העסקה כולה מלאכותית. וכלשון ביהמ"ש:"…העברת נכסים לחברה שבבעלות בעל הנכסים על פי סעיף 104א לפקודה אינה צריכה טעם כלכלי במובדל למשל מסעיף 104ג לפקודה…כך אין המשיב תוקף שימוש בסעיף 94ב לפקודה בחברה  פעילה שהגיעה לסוף דרכה…רק בחינת מכלול האירועים כולם…העברת מניות בהתאם לסעיף 104א, ..חלוקת דיבידנד מחברת הבת, ופרוקה של החברה החדשה, תוך חלוקת רווחיה בהתאם לסעיף 94ב' לפקודה וניתוח המהלכים השונים כעסקת שלבים (step transaction), מלמדת כי מדובר בהתנהלות המהווה עסקה מלאכותית."

ביהמ"ש מקבל את עמדת פקיד השומה כי יש למסות את העברת עודפי החברה הותיקה לבעלת המניות כדיבידנד החייב ב- 25% מס.

בשולי הדברים, נציין  כי סעיף 104 קובע תקופת צינון של שנתיים לביצוע טרנזקציות כלשהן. נראה כי בחינת רצף הארועים מיום ביצוע 104א'  ועד הפרוק כמקשה אחת, והכתמתו בתואר "עסקה מלאכותית", זאת אף בחלוף תקופת השנתיים, נראית בלתי סבירה. המחוקק עצמו קבע במספר סעיפי חוק אנטי תכנוניים, את תקופת השנתיים כתקופת צינון, כגון בסעיף 94ג'. לא נראה לנו כי יש מקום למתוח את תקופה "הבחינה" למעבר לתקופה קצובה זו. (אם הפרוק היה נעשה בחלוף 6 שנים- נניח, מיום ביצוע 104א'  – גם אז היה נטען כי רצף האירועים הינו עסקה מלאכותית??

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה או לרו"ח רונית בר ממשרדנו.

בימים אלו התקבל בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, פס"ד מאיר אליהו ויהודית, ע"מ 1225-07 .

הגברת מאיר (להלן- המערערת)  הינה בעלת מניות בחברה (להלן- החברה הותיקה) אשר עסקה בייצור מזגני אויר בתחום הצבאי והאזרחי. לימים, נרקמה עסקה עם חברה אחת ופעילות החברה הותיקה בתחום המיזוג אויר הצבאי נמכרה לאותה חברה, כשהתמורה נקבעה לסכום מוסכם ותמלוגים. לאחר מס' חודשים הוקמה חברה חדשה ומניות החברה הותיקה הועברו לחברה החדשה בהתאם להוראות סעיף 104א לפקודה. מאוחר יותר חולקו עודפיה הצבורים של החברה הותיקה כדיבידנד, שאינו חייב במס, לחברה החדשה. מעט מעל שנתיים ממועד העברת החברה הותיקה לחדשה, פורקה החברה החדשה, והעודפים שנצברו בה (שמקורם בדיבידנד שחולק מהחברה הותיקה), הועברו לבעלת המניות כדיבידנד פירוק החייב ב- 10% מס, ע"פ הוראות סעיף 94ב' לפקודה.

ביהמ"ש אינו מוצא כל טעם כלכלי במכלול האירועים כפי שבוצעו ע"י המערערים, למעט הטעם של הקטנת נטל המס ודוחה  את הטעמים שהוצגו בפניו, כיוון שלאחר בחינתם מתברר, שלא עמדו במבחן המציאות.

ביהמ"ש קובע כי כל אחד מהאירועים אינו מלאכותי בפני עצמו, רק בחינת מכלול האירועים כמקשה מלמד על היות העסקה כולה מלאכותית. וכלשון ביהמ"ש:"…העברת נכסים לחברה שבבעלות בעל הנכסים על פי סעיף 104א לפקודה אינה צריכה טעם כלכלי במובדל למשל מסעיף 104ג לפקודה…כך אין המשיב תוקף שימוש בסעיף 94ב לפקודה בחברה  פעילה שהגיעה לסוף דרכה…רק בחינת מכלול האירועים כולם…העברת מניות בהתאם לסעיף 104א, ..חלוקת דיבידנד מחברת הבת, ופרוקה של החברה החדשה, תוך חלוקת רווחיה בהתאם לסעיף 94ב' לפקודה וניתוח המהלכים השונים כעסקת שלבים (step transaction), מלמדת כי מדובר בהתנהלות המהווה עסקה מלאכותית."

ביהמ"ש מקבל את עמדת פקיד השומה כי יש למסות את העברת עודפי החברה הותיקה לבעלת המניות כדיבידנד החייב ב- 25% מס.

בשולי הדברים, נציין  כי סעיף 104 קובע תקופת צינון של שנתיים לביצוע טרנזקציות כלשהן. נראה כי בחינת רצף הארועים מיום ביצוע 104א'  ועד הפרוק כמקשה אחת, והכתמתו בתואר "עסקה מלאכותית", זאת אף בחלוף תקופת השנתיים, נראית בלתי סבירה. המחוקק עצמו קבע במספר סעיפי חוק אנטי תכנוניים, את תקופת השנתיים כתקופת צינון, כגון בסעיף 94ג'. לא נראה לנו כי יש מקום למתוח את תקופה "הבחינה" למעבר לתקופה קצובה זו. (אם הפרוק היה נעשה בחלוף 6 שנים- נניח, מיום ביצוע 104א'  – גם אז היה נטען כי רצף האירועים הינו עסקה מלאכותית??

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה או לרו"ח רונית בר ממשרדנו.

בחודש יולי 2006 אישרה הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן 29  הקובע כי חברות הכפופות לחוק ניירות ערך והמדווחות על פי הוראותיו, יערכו את דוחותיהן הכספיים, לגבי שנת המס 2008 ואילך, לפי כללי החשבונאות הבין לאומיים, קרי, כללי ה-IFRS.

בפברואר 2010, פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 174 – הוראת שעה לגבי שנות המס 2007, 2008 ו -2009), התש"ע -2010, לפיו "בקביעת ההכנסה החייבת לא יחול תקן חשבונאות מספר 29…" לגבי שנות המס הללו, אף אם הוחלו בדוחות הכספיים באותן שנים.

בעניין זה מתעוררת שאלה, האם הוראת שעה זו תחול גם לעניין קביעת ההכנסה החייבת של חברת משלח יד זרה (חמי"ז) וחברה נשלטת זרה (חנ"ז)?

לצורך הדיון, נפנה להוראות סעיפים 5(5)(ג) לפקודה הדן בקביעת הכנסתה, הכנסתה החייבת ורווחיה של חמי"ז וסעיף ו- 75ב(א)(12) הדן בקביעת סכומי הרווחים, המס הזר, וסכומי ההפסדים של חנ"ז ומפנה לאותו סעיף 5(5)(ג). סעיף זה מבחין בין מדינת אמנה (מדינה גומלת) לבין מדינה שאינה מדינת אמנה. כך קובע הסעיף, כי במקרה שמדובר בחברה זרה שהיא תושבת מדינה גומלת, שמגישה דוח על הכנסותיה או שנישומה במדינה כאמור, יחולו דיני המס באותה מדינת אמנה. לפיכך, בין אם באותה מדינת אמנה מחילים את הוראות ה- IFRS בקביעת ההכנסה החייבת לצורך מס ובין אם לאו, דוחות המס הם הרלבנטיים ואין נפקות להוראת השעה במקרים אלו.

במקרה בו אין המדובר במדינת אמנה, קובע סעיף 5(5)(ג) במפורש, כי בחישוב הסכומים כאמור לעיל יחולו העקרונות החשבונאים המקובלים בישראל, למעט עקרונות חשבונאים לעניין רווחי אקוויטי או הפסדי אקוויטי ולעניין שינויים בערכם של ניירות ערך. במקרה זה, לאור העובדה שכללי ה- IFRS נכנסו בגדר העקרונות החשבונאים המקובלים בישראל, כאמור לעיל, יתכן כי יהיה מקום להחיל את הוראת השעה. מנגד, הוראת השעה מתייחסת באופן ספציפי לחישוב

"ההכנסה החייבת", בעוד שסעיפים 5(5)(ג) ו-75ב(א)(12) דנים בקביעת סכומים נוספים של החמי"ז/חנ"ז (במקרה של חנ"ז, לא מדובר כלל על חישוב ההכנסה החייבת של החברה הזרה).

בהתאם לכללי ברירת הדין, על אף שהוראת השעה בסעיף 87א הינה חקיקה מאוחרת יותר, נראה כי אין בכך בכדי לגרוע מתוקפו של סעיף שהינו ספציפי ורחב יותר, מבלי שנאמר כך מפורשות.

חשוב להדגיש כי על פי דברי ההסבר להצעת החוק מטרתה של הוראת השעה הינה לאפשר לרשות המיסים לבחון את כללי יישום ה- IFRS לעניין תאגידים הכפופים לחוק ניירות ערך ומחויבים בדיווח בישראל. לכן, ניתן לתמוך בעמדה לפיה בחישוב הכנסתה, הכנסתה החייבת ורווחיה של חמי"ז ובחישוב הרווחים, המס הזר, וסכומי ההפסדים של חנ"ז, שאינן תושבות מדינות גומלות, יהיה בכל זאת מקום להחלת כללי ה- IFRS כחלק מכללי העקרונות החשבונאים המקובלים בישראל גם בשנים 2007, 2008 ו- 2009.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי או לעו"ד אתי גורלי – הלמן ממשרדנו.

בחודש יולי 2006 אישרה הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן 29  הקובע כי חברות הכפופות לחוק ניירות ערך והמדווחות על פי הוראותיו, יערכו את דוחותיהן הכספיים, לגבי שנת המס 2008 ואילך, לפי כללי החשבונאות הבין לאומיים, קרי, כללי ה-IFRS.

בפברואר 2010, פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 174 – הוראת שעה לגבי שנות המס 2007, 2008 ו -2009), התש"ע -2010, לפיו "בקביעת ההכנסה החייבת לא יחול תקן חשבונאות מספר 29…" לגבי שנות המס הללו, אף אם הוחלו בדוחות הכספיים באותן שנים.

בעניין זה מתעוררת שאלה, האם הוראת שעה זו תחול גם לעניין קביעת ההכנסה החייבת של חברת משלח יד זרה (חמי"ז) וחברה נשלטת זרה (חנ"ז)?

לצורך הדיון, נפנה להוראות סעיפים 5(5)(ג) לפקודה הדן בקביעת הכנסתה, הכנסתה החייבת ורווחיה של חמי"ז וסעיף ו- 75ב(א)(12) הדן בקביעת סכומי הרווחים, המס הזר, וסכומי ההפסדים של חנ"ז ומפנה לאותו סעיף 5(5)(ג). סעיף זה מבחין בין מדינת אמנה (מדינה גומלת) לבין מדינה שאינה מדינת אמנה. כך קובע הסעיף, כי במקרה שמדובר בחברה זרה שהיא תושבת מדינה גומלת, שמגישה דוח על הכנסותיה או שנישומה במדינה כאמור, יחולו דיני המס באותה מדינת אמנה. לפיכך, בין אם באותה מדינת אמנה מחילים את הוראות ה- IFRS בקביעת ההכנסה החייבת לצורך מס ובין אם לאו, דוחות המס הם הרלבנטיים ואין נפקות להוראת השעה במקרים אלו.

במקרה בו אין המדובר במדינת אמנה, קובע סעיף 5(5)(ג) במפורש, כי בחישוב הסכומים כאמור לעיל יחולו העקרונות החשבונאים המקובלים בישראל, למעט עקרונות חשבונאים לעניין רווחי אקוויטי או הפסדי אקוויטי ולעניין שינויים בערכם של ניירות ערך. במקרה זה, לאור העובדה שכללי ה- IFRS נכנסו בגדר העקרונות החשבונאים המקובלים בישראל, כאמור לעיל, יתכן כי יהיה מקום להחיל את הוראת השעה. מנגד, הוראת השעה מתייחסת באופן ספציפי לחישוב

"ההכנסה החייבת", בעוד שסעיפים 5(5)(ג) ו-75ב(א)(12) דנים בקביעת סכומים נוספים של החמי"ז/חנ"ז (במקרה של חנ"ז, לא מדובר כלל על חישוב ההכנסה החייבת של החברה הזרה).

בהתאם לכללי ברירת הדין, על אף שהוראת השעה בסעיף 87א הינה חקיקה מאוחרת יותר, נראה כי אין בכך בכדי לגרוע מתוקפו של סעיף שהינו ספציפי ורחב יותר, מבלי שנאמר כך מפורשות.

חשוב להדגיש כי על פי דברי ההסבר להצעת החוק מטרתה של הוראת השעה הינה לאפשר לרשות המיסים לבחון את כללי יישום ה- IFRS לעניין תאגידים הכפופים לחוק ניירות ערך ומחויבים בדיווח בישראל. לכן, ניתן לתמוך בעמדה לפיה בחישוב הכנסתה, הכנסתה החייבת ורווחיה של חמי"ז ובחישוב הרווחים, המס הזר, וסכומי ההפסדים של חנ"ז, שאינן תושבות מדינות גומלות, יהיה בכל זאת מקום להחלת כללי ה- IFRS כחלק מכללי העקרונות החשבונאים המקובלים בישראל גם בשנים 2007, 2008 ו- 2009.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי או לעו"ד אתי גורלי – הלמן ממשרדנו.

בחודש יולי 2010 פרסם משרד האוצר הצעותיו לגבי המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012.

להלן עיקרי הצעות האוצר הקשורות במיסוי. אמנם הינן בגדר מאווי האוצר בלבד, ואינן בגדר חוק או אף הצעת חוק, ואולם ראוי לדעת ולהיערך:

מיסוי מקרקעין-הליכי שומה

• תבוטל אפשרות הגשת הצהרה בלבד, וכולם ידרשו להגיש שומה עצמית מפורטת.
• שומה עצמית תוגש תוך 25 יום מביצוע העסקה (כיום 50 יום).
• המנהל יחוייב להפיק בתוך 20 ימים נוספים, הודעת שומה על פי השומה העצמית שהוגשה לו.
• תקוצר התקופה לעשיית שומה סופית ע"י המנהל- לשמונה חודשים בלבד.
• המנהל יחוייב לזמן את הנישום לדיון טרם הוצאת שומה על פי מיטב השפיטה.
• משך הטיפול בהשגה יקוצר לשמונה חודשים בלבד מיום הגשת ההשגה, ובאישור מיוחד בלבד- תוך שנה.
• תצומצם הוראת סעיף 51 לחוק: הורדת סף תקבול מן התמורה המחייב חובת תשלום מיידית, ל-30% מסך התמורה בלבד. (כיום 50%).
• בעסקה שהינה במזומן בלבד, יחוייב הקונה להעביר 15% מן התמורה , ישירות לרשות המיסים, ולא למוכר, ויחשב הדבר כאילו שולם למוכר.(תינתן למנהלסמכות להקטין שיעור זה, במקרים המתאימים). סכום זה לא יוחזר למוכר אלא עד אחר שתהפוך השומה לסופית, או תינתן החלטת וועדת ערר, כמאוחר. (ההחזר ישא הפרשי הצמדה וריבית).
• עם קבלת אותם 15% ע"י מנהל מסמ"ק , ינתנו מייד אישורי מיסים, להעברה בטאבו.
• חובת הדיווח על מכירה ורכישה של זכויות המקרקעין, תוטל גם על המדינה.
• יום המכירה בעסקאות שתמורתן כולן מותנות בשינוי תוכנית על פי חוק התכנון והבניה, יהא ביום אישור התוכנית בלבד. יחוייב מתן הודעה על עצם ביצוע העסקה.
• דיווח מקוון – כבר אמרנו ???

מע"מ ומס הכנסה

• שיעור מע"מ במשק שהיה אמור לרדת ל-15.5% מיום 1.1.2011, ישאר 16%.
• הסכום הפטור ממס הכנסה בגין הימורים, הגרלות וכד', יופחת ל- 5,000 ₪ לשנה  החל מיום 1.1.2012 (כיום 50,000 ₪).
• יתוקן סעיף 9(29) לפקודה, ויובהר כי המלגה הפטורה הינה רק זו שישלם לו מוסד הלימוד/מחקר בלבד ולא גורם אחר.
• תיקון דומה לעניין מס שכר יבוצע בחוק מע"מ. בהתאמה נעשה תיקון שגיאה בחקיקה, ונקבע כי אי חבות במס שכר על מלגות כאמור, יחול על מלכרי"ם בלבד, ולא על מוסדות כספיים.

קבוצות רכישה (מיסוי מקרקעין, מס הכנסה ומע"מ)

• קבוצת רכישה – עשרה רוכשים או יותר.
• מס רכישה בידי קבוצת הרכישה יוטל כאילו נרכשה דירת מגורים גמורה או מבנה אחר לפי העניין,  ולא כרכישת קרקע, כיום.
• מכירת מקרקעין בידי אדם "פרטי", לקבוצת רכישה, תוגדר כעסקת אקראי בחוק מע"מ, ותחויב במע"מ. חבות  המע"מ תוטל על המוכר.
• סעיף 16(א) לחוק מיסוי מקרקעין יורחב כך שלא תוקנה זכות במקרקעין ברכישה באמצעות קבוצת רכישה, על אף האמור בכל דין, (בנוסף לתנאים המפורטים בו כיום), אם לא ניתן אישור ממנהל מע"מ כי שולם המע"מ ע"י המוכר, או ניתנה ערובה לתשלומו.

לפרטים ניתן לפנות לרו"ח ומשפטן, ישי חיבה. 

בחודש יולי 2010 פרסם משרד האוצר הצעותיו לגבי המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012.

להלן עיקרי הצעות האוצר הקשורות במיסוי. אמנם הינן בגדר מאווי האוצר בלבד, ואינן בגדר חוק או אף הצעת חוק, ואולם ראוי לדעת ולהיערך:

מיסוי מקרקעין-הליכי שומה

• תבוטל אפשרות הגשת הצהרה בלבד, וכולם ידרשו להגיש שומה עצמית מפורטת.
• שומה עצמית תוגש תוך 25 יום מביצוע העסקה (כיום 50 יום).
• המנהל יחוייב להפיק בתוך 20 ימים נוספים, הודעת שומה על פי השומה העצמית שהוגשה לו.
• תקוצר התקופה לעשיית שומה סופית ע"י המנהל- לשמונה חודשים בלבד.
• המנהל יחוייב לזמן את הנישום לדיון טרם הוצאת שומה על פי מיטב השפיטה.
• משך הטיפול בהשגה יקוצר לשמונה חודשים בלבד מיום הגשת ההשגה, ובאישור מיוחד בלבד- תוך שנה.
• תצומצם הוראת סעיף 51 לחוק: הורדת סף תקבול מן התמורה המחייב חובת תשלום מיידית, ל-30% מסך התמורה בלבד. (כיום 50%).
• בעסקה שהינה במזומן בלבד, יחוייב הקונה להעביר 15% מן התמורה , ישירות לרשות המיסים, ולא למוכר, ויחשב הדבר כאילו שולם למוכר.(תינתן למנהלסמכות להקטין שיעור זה, במקרים המתאימים). סכום זה לא יוחזר למוכר אלא עד אחר שתהפוך השומה לסופית, או תינתן החלטת וועדת ערר, כמאוחר. (ההחזר ישא הפרשי הצמדה וריבית).
• עם קבלת אותם 15% ע"י מנהל מסמ"ק , ינתנו מייד אישורי מיסים, להעברה בטאבו.
• חובת הדיווח על מכירה ורכישה של זכויות המקרקעין, תוטל גם על המדינה.
• יום המכירה בעסקאות שתמורתן כולן מותנות בשינוי תוכנית על פי חוק התכנון והבניה, יהא ביום אישור התוכנית בלבד. יחוייב מתן הודעה על עצם ביצוע העסקה.
• דיווח מקוון – כבר אמרנו ???

מע"מ ומס הכנסה

• שיעור מע"מ במשק שהיה אמור לרדת ל-15.5% מיום 1.1.2011, ישאר 16%.
• הסכום הפטור ממס הכנסה בגין הימורים, הגרלות וכד', יופחת ל- 5,000 ₪ לשנה  החל מיום 1.1.2012 (כיום 50,000 ₪).
• יתוקן סעיף 9(29) לפקודה, ויובהר כי המלגה הפטורה הינה רק זו שישלם לו מוסד הלימוד/מחקר בלבד ולא גורם אחר.
• תיקון דומה לעניין מס שכר יבוצע בחוק מע"מ. בהתאמה נעשה תיקון שגיאה בחקיקה, ונקבע כי אי חבות במס שכר על מלגות כאמור, יחול על מלכרי"ם בלבד, ולא על מוסדות כספיים.

קבוצות רכישה (מיסוי מקרקעין, מס הכנסה ומע"מ)

• קבוצת רכישה – עשרה רוכשים או יותר.
• מס רכישה בידי קבוצת הרכישה יוטל כאילו נרכשה דירת מגורים גמורה או מבנה אחר לפי העניין,  ולא כרכישת קרקע, כיום.
• מכירת מקרקעין בידי אדם "פרטי", לקבוצת רכישה, תוגדר כעסקת אקראי בחוק מע"מ, ותחויב במע"מ. חבות  המע"מ תוטל על המוכר.
• סעיף 16(א) לחוק מיסוי מקרקעין יורחב כך שלא תוקנה זכות במקרקעין ברכישה באמצעות קבוצת רכישה, על אף האמור בכל דין, (בנוסף לתנאים המפורטים בו כיום), אם לא ניתן אישור ממנהל מע"מ כי שולם המע"מ ע"י המוכר, או ניתנה ערובה לתשלומו.

לפרטים ניתן לפנות לרו"ח ומשפטן, ישי חיבה. 

בתחילת חודש יולי 2010 פרסם משרד האוצר את הצעותיו לגבי המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012.

במטרה "להגביר את היציבות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי" משרד האוצר מציע להילחם  בתופעת ההונאות בקבלת גמלאות שלא כדין, להגדיל את חבות דמי הביטוח  ולהקטין את הגדלת הגמלאות המתוכננת.

להלן עיקרי הצעות האוצר שקשורות בתשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות:

אי השבת התקרה החוקית להכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות  והורדתה באופן מדורג בלבד

על פי הוראת שעה שתוקפה אמור להסתיים ביום 31 בדצמבר 2010,  ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות היא 10 פעמים הסכום הבסיסי (כיום 79,750 ₪).

חלף החזרת התקרה המקורית (5 פעמים הסכום הבסיסי- כיום 39,875 ₪), מוצע להפחית את תקרת ההכנסה המרביתלתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות כך:

בשנת 2011- 8 פעמים הסכום הבסיסי – כיום 63,800 ₪),

 ובשנת 2012 – 7 פעמים הסכום הבסיסי (כיום 55,825 ₪).

העלאת השתתפות המעסיק בתשלום דמי ביטוח לאומי

מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי לעניין שיעור דמי הביטוח הלאומי הנגבים ממעסיק עבור השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע במשק (כיום- 4,809 ₪), ולקבוע את השיעור ל- 5.9% ( במקום 5.43% כיום) החל מינואר 2011.

כאן המקום להזכיר כי שיעור דמי הביטוח הלאומי שמשלם המעסיק בשיעור המופחת עלה כבר בחודש אוגוסט 2009 (בחוק ההתייעלות הכלכלית), מ- 3.45% ל- 3.85% .

לסיכום:

אם חשבנו כי  הגדלת הגביה של המוסד לביטוח לאומי בסכומים של מעל מיליארד ₪ לשנה! (לפי אומדני משרד האוצר), תיטיב עימנו, הרי קובעת הצעת האוצר כי ראשית ולמען הסר ספק, הגדלת תקרת ההכנסה המרביתלתשלום דמי ביטוח אינה מגדילה חו"ח את השכר לעניין תשלום גמלאות מחליפות שכר (מילואים, פגיעה בעבודה, לידה וכד').

נוסף על כך, נתבשרנו כי על פי הצעת משרד האוצר תעוכב הגדלת גמלאות שונות, שהיו אמורות לעלות.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט),חיים חיטמן, ורו"ח ומשפטן ישי חיבה.