מבזק מס מספר 356 - 1.7.2010

לאחרונה, ניתן בביהמ"ש המחוזי בחיפה, פס"ד פורקור בע"מ נ' פ"ש חיפה (ע"מ 948/07).

עניינו בחברה אשר ניתן לה כתב אישור לתוכנית השקעות במסלול החלופי לפי חוק עידוד השקעות הון. ההטבות הותנו במס' תניות.

החברה הגישה דוחותיה לשנים 1994 עד 1996 ותבעה הטבות מס לרבות פטור ממס כמפעל במסלול החלופי בשנים הנ"ל, למרות שלא היה בידה אישור ביצוע ממרכז השקעות. פקיד השומה, לטענתו בטעות, חרג ממנהגו ושידר את שומות החברה לשנים אלו בפטור ממס, בלא שהוצג בפניו אישור ביצוע, כך שניתנו לחברה הטבות המס, למרות שלא הייתה זכאית להן.

בדיעבד התברר, כי החברה לא עמדה בתנאי כתב האישור- לא העבירה את המפעל (לטענתה, כתוצאה ממחדלי המדינה) ולא עמדה בתנאי היקפי המכירות והיצוא.

ביום 14/4/2002 ביטל מרכז השקעות את כתב האישור למפרע וביטל למערערת את הטבות המס שניתנו לה (הביטול אושרר בהחלטה בערעור ב- 2007). נדגיש, כי נכון למועד זה התיישנו שומות המערערת לשנים 1994 ו- 1995 וכי רק שומת 1996 טרם התיישנה.

בעקבות ביטול כתב האישור הוציא פקיד השומה למערערת ב- 2006, שומה לשנ"מ 2002 וחייב אותה במס, שהושתת על הטבות המס שדרשה בשנים 1994 עד 1996 בתוספת הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות עד 2002.

ביהמ"ש דחה את הערעור וקבע, כי החברה לא עמדה בתנאים, שנקבעו בכתב האישור ולפיכך,
ונצטט:" כל הטבות המס שבוטלו יש לראותן כמשוייכות לשנת המס בה בוטל האישור ועל פקיד השומה להוציא אפוא שומה המתייחסת לאותה שנת המס ועליה לעמוד בביקורת שיפוטית רגילה, לאחר מתן זכות השגה לנישום על-פי הוראות הפקודה. בנסיבות כאלה תקופת ההתיישנות להוצאת שומה היא 4 שנים החל משנת המס בו בוטל האישור, בכפוף לאישור המנהל…."(ההדגשות אינן במקור א.א.ח).

ביהמ"ש קובע כי מועד ההתיישנות הקובע לעניין ביטול הטבות במס ע"פ חוק עידוד השקעות הון הינו מועד ביטול כתב האישור ולא מועד הגשת הדוחות בהן נתבעו ההטבות ע"י החברה.

לדעתנו, על מנת לקבוע תקופת התיישנות שומה אחרת מהמועדים שנקבעו בחלק ט' לפקודה (סעיפים 145, 147 וכו), למקרה בו לא עומדת החברה בתנאי כתב האישור, היה על המחוקק לקבוע זאת מפורשות, כפי שקבע, לדוגמא, בעניין ההטבות בחלק ה2 לפקודה- שינויי מבנה ומיזוג בסעיפים 103י(א) ו- 103י(ב) לפקודה לעניין מיזוג וכן בסעיף 104ז(ב) ו- 105ח לעניין העברת נכסים ופיצול.

תימוכין לכך מוצאים אנו בפס"ד דניאל שחר של ביהמ"ש העליון (ע"א 3602/97 )אשר קבע מפורשות, כי מועד מתן אישור הנכות אינו מבטל את תקופת ההתיישנות לעניין דרישת החזרי מס ביתר, כאמור בסעיף 160(א) לפקודה, המוגבלת ל- 6 שנים אחורה ממועד הגשת הדוח להחזר.

לדעתנו, ברי כי הטבות מס שניתנו בטעות ולחברה שאינה זכאית להן, מן הראוי היה כי יבוטלו וכי ישולם מס אמת. אולם, ספק בידנו אם הדרך בה נקט פקיד השומה ואשר אומצה ע"י ביהמ"ש הנכבד היא הדרך הנכונה לגביית המס במקרה מעין זה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן)ישי כהן או לרו"ח רונית בר ממשרדנו.

לאחרונה, ניתן בביהמ"ש המחוזי בחיפה, פס"ד פורקור בע"מ נ' פ"ש חיפה (ע"מ 948/07).

עניינו בחברה אשר ניתן לה כתב אישור לתוכנית השקעות במסלול החלופי לפי חוק עידוד השקעות הון. ההטבות הותנו במס' תניות.

החברה הגישה דוחותיה לשנים 1994 עד 1996 ותבעה הטבות מס לרבות פטור ממס כמפעל במסלול החלופי בשנים הנ"ל, למרות שלא היה בידה אישור ביצוע ממרכז השקעות. פקיד השומה, לטענתו בטעות, חרג ממנהגו ושידר את שומות החברה לשנים אלו בפטור ממס, בלא שהוצג בפניו אישור ביצוע, כך שניתנו לחברה הטבות המס, למרות שלא הייתה זכאית להן.

בדיעבד התברר, כי החברה לא עמדה בתנאי כתב האישור- לא העבירה את המפעל (לטענתה, כתוצאה ממחדלי המדינה) ולא עמדה בתנאי היקפי המכירות והיצוא.

ביום 14/4/2002 ביטל מרכז השקעות את כתב האישור למפרע וביטל למערערת את הטבות המס שניתנו לה (הביטול אושרר בהחלטה בערעור ב- 2007). נדגיש, כי נכון למועד זה התיישנו שומות המערערת לשנים 1994 ו- 1995 וכי רק שומת 1996 טרם התיישנה.

בעקבות ביטול כתב האישור הוציא פקיד השומה למערערת ב- 2006, שומה לשנ"מ 2002 וחייב אותה במס, שהושתת על הטבות המס שדרשה בשנים 1994 עד 1996 בתוספת הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות עד 2002.

ביהמ"ש דחה את הערעור וקבע, כי החברה לא עמדה בתנאים, שנקבעו בכתב האישור ולפיכך,
ונצטט:" כל הטבות המס שבוטלו יש לראותן כמשוייכות לשנת המס בה בוטל האישור ועל פקיד השומה להוציא אפוא שומה המתייחסת לאותה שנת המס ועליה לעמוד בביקורת שיפוטית רגילה, לאחר מתן זכות השגה לנישום על-פי הוראות הפקודה. בנסיבות כאלה תקופת ההתיישנות להוצאת שומה היא 4 שנים החל משנת המס בו בוטל האישור, בכפוף לאישור המנהל…."(ההדגשות אינן במקור א.א.ח).

ביהמ"ש קובע כי מועד ההתיישנות הקובע לעניין ביטול הטבות במס ע"פ חוק עידוד השקעות הון הינו מועד ביטול כתב האישור ולא מועד הגשת הדוחות בהן נתבעו ההטבות ע"י החברה.

לדעתנו, על מנת לקבוע תקופת התיישנות שומה אחרת מהמועדים שנקבעו בחלק ט' לפקודה (סעיפים 145, 147 וכו), למקרה בו לא עומדת החברה בתנאי כתב האישור, היה על המחוקק לקבוע זאת מפורשות, כפי שקבע, לדוגמא, בעניין ההטבות בחלק ה2 לפקודה- שינויי מבנה ומיזוג בסעיפים 103י(א) ו- 103י(ב) לפקודה לעניין מיזוג וכן בסעיף 104ז(ב) ו- 105ח לעניין העברת נכסים ופיצול.

תימוכין לכך מוצאים אנו בפס"ד דניאל שחר של ביהמ"ש העליון (ע"א 3602/97 )אשר קבע מפורשות, כי מועד מתן אישור הנכות אינו מבטל את תקופת ההתיישנות לעניין דרישת החזרי מס ביתר, כאמור בסעיף 160(א) לפקודה, המוגבלת ל- 6 שנים אחורה ממועד הגשת הדוח להחזר.

לדעתנו, ברי כי הטבות מס שניתנו בטעות ולחברה שאינה זכאית להן, מן הראוי היה כי יבוטלו וכי ישולם מס אמת. אולם, ספק בידנו אם הדרך בה נקט פקיד השומה ואשר אומצה ע"י ביהמ"ש הנכבד היא הדרך הנכונה לגביית המס במקרה מעין זה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן)ישי כהן או לרו"ח רונית בר ממשרדנו.

לאחרונה פורסמו תיקוני חקיקה במסגרת הצעת חוק התקציב הבריטי לשנת 2010. במסגרת תיקונים אלו הוספו מדרגות מס נוספות להכנסתם של היחידים. כך, הוספה מדרגת מס בשיעור של 50% על הכנסה מעל 150 אלף פאונד בשנה, לעומת שיעור של 40% שהיה נהוג עד כה. כמו כן מדרגת מס על דיבידנד מעל 150 אלף פאונד בשנה בשיעור של 42.5% לעומת 32.5% שהיו נהוגים עד כה (שיעורי המס על דיבידנד בבריטניה הם מדורגים).

– לגבי מס הירושה הבריטי, הוחלט על הקפאת סכום הפטור ממס ירושה עד לחודש אפריל 2015; סכום הפטור עומד על 325 אלף פאונד לשנת המס 2010/11. לא חל שינוי בשיעורי המס על מתנות וירושה: 20% על מתנות ו- 40% על ירושה (שיעור המס הגבוה מוחל רטרואקטיבית גם על מתנות שניתנו 7 שנים קודם לעיזבון).

– בהמשך ניתנה הקלה לקרנות הריט (קרנות השקעה במקרקעין), כך שעל מנת שקרן ריט תעמוד בתנאי חלוקת רווחים של 90% מרווחי השכרת המקרקעין של הקרן, יתאפשר לה לבצע חלוקות גם בדרך של מניות ולא רק במזומן. נזכיר כי לראשונה באמנת המס המעודכנת עם בריטניה (ראה מבזק 301), מתייחסת אמנה ישראלית למיסוי חלוקת רווחים מקרן ריט: הכלל שנקבע הוא כי כאשר מקבל התשלומים הוא תושב אנגליה המחזיק מתחת ל 10% ‏בקרן, אזי ניתן לחייב תשלומים אלה במס בשיעור שלא יעלה על 15%; לגבי החזקה של 10% ‏ומעלה תינתן לה זכות מיסוי מלאה לפי הדין הפנימי. ‏לפי הדיו הפנימי האנגלי, תושב חוץ המחזיק מניות במכשיר השקעה אנגלי (לרבות קרן ריט) ממוסה רק בעת חלוקת רווחים ובשיעור של 20% ‏(באנגליה רואים רווחים אלה כדיבידנד). היות שההוראה שלעיל נקבעה באמנה על בסיס הדדי, אזי תושב ישראל שיקבל דיבידנד כאמור, גם בדרך של מניות, יחויב באנגליה במס בשיעור שלא יעלה על 15%.

– שיעור המע"מ הסטנדרטי עלה החל מה- 1 בינואר 2010 ל- 17.5%. זאת לאחר שהיה בשיעור של 15% עד כה.

– בקשר עם שיעורי המע"מ באירופה, נציין כי גם ברומניה יעלה שיעור המע"מ ל- 24% החל מה- 1 ביולי 2010. זאת לאחר שהיה בשיעור של 19% עד כה. בנוסף, ועדת האיחוד האירופי הציעה תיקון לדירקטיבת המע"מ של האיחוד האירופי: הדירקטיבה, בנוסחה היום, מחייבת את החברות באיחוד בשיעור מע"מ מינימאלי של 15% עד לחודש דצמבר 2010. מוצע להאריך את התקופה ל- 5 שנים נוספות, עד סוף שנת 2015. אנו נדאג לעדכן אתכם בהמשך.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי או לעו"ד אתי הלמן – גורלי ממשרדנו.

בחודש יוני 2010 פרסמה לשכת המנכ"לית של הביטוח הלאומי הודעה לעיתונות בדבר מאסר בפועל למשך 3 שנים לאדם שהונה את הביטוח הלאומי. במקרה דנן, הנאשם הורשע בביצוע עבירות זיוף ומרמה כנגד הביטוח הלאומי, כאשר הקים חברות פיקטיביות שהנפיקו תלושי שכר והנאשם סיפק אותם לאחרים תמורת תשלום. רוכשי תלושי השכר הגישו אותם למוסד לביטוח לאומי כמצג כוזב על, כביכול, תקופות עבודה ששימשו בסיס לאישור גמלאות שונות מהביטוח הלאומי. מדובר היה בסכומים של מאות אלפי שקלים שגרמו לפגיעה בקופה הציבורית.

עבירות הזיוף והמרמה כלפי הביטוח הלאומי הן בתחומים מגוונים. העונשים שמוטלים על ידי בתי המשפט מצביעים על החומרה שמערכת המשפט מייחסת לעבירות על חוק הביטוח הלאומי.

המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל ומשרד המשפטים, חברו יחדיו כדי להילחם בתופעת העבירות לשימוש שאינו ראוי בכספי הביטוח הלאומי. העבריינים מובאים לדין פלילי ונענשים בהתאם לחומרת העבירה.

מאז הקמת היחידה הארצית ללוחמה בפשיעה כלכלית במשטרת ישראל, באוקטובר 2004, הורשעו יותר מ- 1000 נאשמים בעבירות כלפי הביטוח הלאומי בקבלת דבר במרמה, בניסיון לקבל דבר במרמה, בזיוף ובשימוש מסמך מזויף והמוסד נערך להעמיד לדין פלילי גם בשל אי תשלום דמי ביטוח לפי סעיף 398 לחוק הביטוח הלאומי.

מייצגים, מנהלי חשבונות ואחרים מוצאים את עצמם לעיתים בחשד לעבירות פליליות, או בסיוע לעבירות פליליות בתום לב, מפני שלא הקפידו הקפדה יתרה על נכונות הרישומים במועד ביצועם.

העברת כספים למי שאינו זכאי, מקטינה את העוגה התקציבית שממנה משלם הביטוח הלאומי את הקצבאות ופוגעת בכלל הציבור. בביטוח הלאומי מאמינים שהענשת העבריינים בחומרה ובתקיפות תיצור הרתעה כנגד אלה המנסים לקבל קצבאות במרמה.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט) ועל ידי חיים חיטמן.