מבזק מס מספר 352 - 3.6.2010
מיסוי ישראלי - תיקון בתקנות ניכוי הוצאות רכב, והשלכה על שווי השימוש
ביום 24.5.2010 נתפרסם ברשומות תיקון לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב) התשנ"ה- 1995, (להלן – "תקנות הרכב"). עיקר התיקון הינו מענה לעיוות שנוצר עם התיקון הקודם שבוצע בתקנות אלו בתחולה ביום 1.1.2008. הכוונה לתיקון בו נמחקה ההתייחסות לשיעור התרת ניכוי הוצאות הרכב המותרות כפונקציה של מספר הק"מ שעבר הרכב בשנת המס (אותם -9,900 ק"מ הידועים), והחלת שיטה חדשה : התרת הוצאות הרכב כאחד מן השניים: סך הוצאות הרכב בשנה בהפחתת הסכום השווה לסכום שווי השימוש כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה (שווי שימוש ברכב) התשמ"ז – 1987 (להלן – "תקנות השווי") לאותו הרכב , או 45% מסך הוצאות הרכב, כגבוה שבהם.
בישום שיטה חדשה זו נתגלה עיוות חריף לגבי כלי רכב "מיוחדים" כגון מונית, רכב ללימוד נהיגה, רכבי סיור מדברי, ועוד.
בתיקון הנוכחי הגיע התיקון המיוחל (אשר מופיע בלוחות הניכויים של מס הכנסה זה מכבר), המאפשר שיעור התרה מינימלי לכלי רכב אלו בשיעור גבוה יותר: למונית – 90% , רכב סיור מדברי 80%, לרכב ללימוד נהיגה -77.5%.
במקביל שונתה הגדרת המונח "רכב" כך שהושמטו המילים: "…רכב נוסעים פרטי רכב פרטי דו שימושי …'" והוכנסו מינוחים חדשים מתוך תקנות התעבורה: רכב מסוג M1 או N1.
תחולת התיקון נקבעה רטרואקטיבית מיום בתיקון הקודם של תקנות הרכב – 1.1.2008 !!
ואולם אליה וקוץ בה: בתקנות השווי נקבע סכום שווי השימוש שיש להטיל על נהג רכב "צמוד", ישנה הפניה להגדרת "רכב", כפי שמוגדרת בתקנות הרכב. עיון בתקנות התעבורה מעלה כי ההגדרות 1 Mאו N1 , כוללות גם מונית, רכב סיור רכב מדברי ועוד.
מכאן כי על פי התיקון החדש על נהגי רכב צמוד מסוג מונית רכב סיור/מדברי ודומיהם אמור להיות מוטל שווי שימוש ברכב.
לא זו אף זו, על פי תחולתו של התיקון אמורה לחול חבות זו – רטרואקטיבית מיום 1.1.2008 (אם לפי תקנות השווי הישנות ואם לפי החדשות)
נזכיר כי למיטב ידיעתנו, עד היום לא הוטלה חבות כזו בגין כלי רכב אלו.
אמנם יתכן וישנו צידוק פיסקאלי להטלת חבות בשווי רכב גם על המשתמשים בכלי רכב מסוגים אלו כרכב צמוד, אך יש להניח כי דינם אינו יכול להיות זהה למקביליהם ברכב "רגיל". כמו כן מובן כי לא יכולה להיות הטלת חבות מיסוי כזו בתחולה לאחור, וכל זאת מבלי שנערך "דיון" ציבורי ומקצועי בנדון ומבלי לידע כלל את הציבור בכך.
למיטב בדיקתנו– גם רשות המיסים לא התכוונה לבצע "ישור קו" בשווי הרכב לנהגי כלי רכב אלו, אלא שההשלכה על שווי הרכב כאמור – פשוט צצה מאליה , עם תיקון תקנות הרכב.
יש להניח כי עם הפנמת התיקון האמור והבנת העולה ממנו , תידרש רשות המיסים ליתן הבהרות או לבצע שינויי חקיקה אשר הראוי יסירו אי בהירות זו.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.
מיסוי בינלאומי - אמנה חדשה בין ישראל לבלגיה
במסגרת מדיניות משרד האוצר להרחיב ולעדכן את רשת האמנות עליהן חתומה ישראל, בעיקר עם המדינות החברות בארגון ה- OECD, נחתמה לאחרונה אמנה חדשה בראשי תיבות בין ישראל לבלגיה. האמנה מחליפה את האמנה משנת 1972 שבין המדינות. האמנה תיכנס לתוקף לאחר סיום הליכי אישרורה, לכל המוקדם 1.1.2011. להלן מספר נקודות עיקריות באמנה החדשה, כפי שהובאו לידיעתנו.
נאמנויות:
הוראות האמנה החדשה חלות על נאמנויות שהוכנסו להגדרת "אדם" שבאמנה. זאת בדומה לנעשה באמנות החדשות עם אנגליה ועם דנמרק (ראה הרחבה במבזק מס' 301). סוגית הנאמנויות במישור הבינלאומי עלולה לגרום לחוסר בהירות ולכפל מס; החלת נאמנות בגדר אמנות המס ויצירת מנגנון של הליכי הסכמה הדדית בקשר עם נאמנויות היא חשובה ביותר ומבורכת, במיוחד לאחר חקיקת פרק הנאמנויות במסגרת תיקון 147 לפקודה.
דיבידנדים:
באמנה הקודמת נקבע שיעור מס של 15% במדינת המקור. האמנה החדשה קובעת שיעור מס מקסימאלי של 5% בלבד במדינת המקור. יחול אף פטור במדינת המקור אם מקבלת הדיבידנד היא חברה המחזיקה ב- 10% ומעלה מהון החברה המשלמת. בנוסף, ניתן פטור לגופים ממשלתיים וגופים מוסדיים מסוימים. מדובר בהפחתה משמעותית עבור חברות בלגיות המשקיעות בישראל, כמו גם בשיפור עבור חברות ישראליות שכעת יוכלו להצטרף לתחרות מול חברות זרות אחרות בבלגיה, ובמיוחד חברות תושבות האיחוד האירופי הנהנות מפטור בעת חלוקת דיבידנד, מכוח דירקטיבת אם בת של האיחוד האירופי. לשיעור המס המופחת יתר חשיבות לאור מנגנות הזיכוי העקיף הקבוע בפקודה, כך ששיעור המס האפקטיבי הכולל שיחול על פעילות בבלגיה של חברה ישראלית באמצעות חברה בלגית ירד מ- 43.9% לכדי 34% בלבד לחברה המחזיקה ב- 10% או יותר.
חלוקת רווחים מקרן ריט– בדומה לאמנה החדשה שנחתמה בין ישראל לאנגליה, גם באמנה זו קיימת התייחסות למיסוי חלוקת רווחים מקרן ישראלית להשקעות במקרקעין ("קרן ריט"), כלומר, כאשר מקבל התשלומים הוא תושב בלגיה המחזיק מתחת ל- 10% בקרן הריט הישראלית, יתחייב במס שלא יעלה על 15%. בכל החזקה של 10% ומעלה, למדינת המושב ניתן יהיה לנכות במקור לפי שיעורי המס בדין הפנימי.
ריבית:
באמנה הקודמת נקבע שיעור מס של 15% במדינת המקור. האמנה החדשה קובעת שיעור מס מקסימאלי של 5% במדינת המקור. בנוסף נקבע פטור ממס במקור לריבית המשתלמת לאחת המדינות/ על ידי אחת המדינות (אג"ח מדינה)/ לתכנית פנסיה וכדמה. מעניין יהיה לראות אם גם באמנה זו תינתן לנישום האפשרות להתחייב במס במדינת המקור על הריבית נטו כפי שנעשה באמנה עם אנגליה ועוד קודם לכן באמנה עם ארה"ב. אנו נעדכן בהמשך.
תמלוגים:
באמנה הקודמת נקבע שיעור מס של 10% במדינת המקור. באמנה החדשה אומצה ההוראה שבאמנת המודל של ה-OECD ונקבע פטור ממס במדינת המקור.
רווח הון:
במכירת מקרקעין – למדינת המושב תהא זכות מיסוי בלעדית. עם זאת, רווח הון יהא חייב במס גם במדינת המקור (מקום הימצאו של הנכס הנמכר) כאשר מקורו של רווח ההון במימוש נכס מקרקעין או חבר בני אדם שיותר מ- 50% מערך נכסיו נובע, במישרין או בעקיפין, ממקרקעין הנמצאים במדינת המקור, למעט באשר למכירת מניה בחברה נסחרת שאינה קרן ריט. חל שינוי בהקשר זה ביחס לאמנה הישנה, לפיה ניתן היה לחייב במס מכירת מניות רק בעת מימוש מניות באיגוד מקרקעין ישראלי. הוראה זו עשויה להרע את מצבם של משקיעים בלגים בחברות ישראליות המחזיקות בנדל"ן, אך לא את מצבם של משקיעים ישראלים, שכן ממילא מכירת מניות ע"י תושבי חוץ פטורה ממס בבלגיה. בנוסף לאמור לעיל, האמנה החדשה כוללת הוראות מיוחדות נוספות כגון קבלת זיכוי בבלגיה בגין מס יציאה המשולם בישראל (סע' 100א לפקודה).
לאור תחולתן הצפויה של הוראות אלו (לא לפני – 1.1.2011) יש וניתן להיערך לחלק מאירועי המס מבעוד מועד כגון עיתוי חלוקת דיבידנדים או תשלומי ריבית או תמלוגים בשל ההפחתות הצפויות בשיעורי הניכוי במקור.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ועו"ד גדי אלימי או עו"ד אתי גורלי הלמן ממשרדנו.
ביטוח לאומי - מבוטחים בעלי חוב בגמלאות חשופים לעיקולים מהביטוח הלאומי
לאחרונה הופתעו מבוטחים, שמשתלמות להם גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי (להלן-"המל"ל"), לגלות כי חשבונות הבנק שלהם מעוקלים בשל חוב בגמלת יתר.
נוהלי המל"ל בנושא זה הינם כי בטרם הטלת עיקולים ישלחו לחייב הודעות בדבר החוב.
סוגיית הטיפול בחובות גמלת יתר במל"ל עלתה בשנים האחרונות על סדר היום הציבורי בשל הצטברות חובות בסכומים ניכרים.
בשל כך החליט המל"ל להפעיל את פקודת המיסים גביה בתנאים שנקבעו במל"ל, למי שלא קיימת אפשרות לגבות ממנו את החוב או לקזזו בפרק זמן סביר. זאת, למעט מקבלי גמלה להבטחת הכנסה בעת הטלת העיקול.
קיימות שתי אפשרויות להיווצרותו של חוב בשל גמלה:
א. חוב שנוצר בשל פעולות המל"ל, ביניהן אי טיפול במידע שהמבוטח מסר למל"ל במועד, תשלום כפל גמלאות בטעות, טעות בחישוב הגמלה אשר המבוטח לא יכול היה לגלותה בעצמו ועוד.
ב. חוב שנוצר "באשמת" המבוטח ובכלל זה: מסירה פרטים לא נכונים על ידי המבוטח, אי הענות המבוטח לפניות המל"ל בבקשה לקבל פרטים ו/או מסמכים נוספים, אי דיווח על שינוי שחל במצבו של המבוטח לאחר הגשת תביעתו למל"ל או לאחר אישור תביעתו.
יש לזכור כי פטור מתשלום דמי ביטוח ו/או פטור ממס הכנסה אינו מעיד בהכרח על אי הכללת ההכנסות במבחנים השונים לצורך קבלת גמלאות.
חשוב לציין שכל מבוטח שתובע גמלה חותם על התחייבות לנכונות המידע ולעדכון המל"ל בכל שינוי שיחול במידע שמסר.
יובהר כי במקום שבו מתברר כי החייב ניסה להונות את המל"ל ולקבל גמלה במרמה, פרט להליכי הגבייה שתוארו לעיל פועל המלל גם להגשת תביעה משפטית נגד המבוטח ומי שסייע בעדו.
לסיכום, כדי להימנע מחובות ואי נעימויות, מוצע שכל מבוטח שפונה למל"ל לשם קבלת גמלה יעדכן את המל"ל בכל שינוי במצבו האישי, ובכל מקורות הכנסותיו לרבות הכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח.
מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט) ועל ידי חיים חיטמן.
מומחית בתחום המיסוי הישראלי
מומחית בתחום המיסוי הישראלי
שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי
