מבזק מס מספר 345 - 15.4.2010

לקראת הגשת דו"חות לשנת המס 2009 ראינו לנכון לחדד מספר נקודות באשר לחובות הדיווח החלות בנאמנויות. נקדים ונאמר שההארכה להגשת הדוחות השנתיים, תחול גם על נאמנויות.

הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 1/2010, שפורסמה לאחרונה דנה בין היתר בחובות הדיווח של נאמנים יוצרים ונהנים בנאמנויות. הוראת הביצוע הינה מבורכת ואף שהינה טכנית במהותה  נכללו בה הוראות לפנים משורת הדין.

פטור מהגשת  דו"ח שנתי לנאמנות "מוטבת"

על פי תיקון 147 לפקודה נקבעו חובות דיווח נרחבות בנושא הנאמנויות, הן ליוצרים והן לנהנים. בהמשך נעשו תיקונים נוספים שמטרתם להקל על חובות הדיווח ואף להעניק פטור במקרים מיוחדים. בין השאר, ניתן פטור מחובת דיווח לגבי יוצרים ונהנים, שהינם יחידים מוטבים, זאת במסגרת תיקון 168 לפקודה, המעניק פטור מחובת הדיווח ליחיד המוטב. אך, נראה כי "שכחו" בתיקונים אלו להעניק פטור מקביל לנאמן בנאמנות זרה שהפכה להיות לנאמנות תושבי ישראל בעקבות היותו של היוצר או הנהנה בה, לפי העניין, יחיד מוטב. הוראת הביצוע קובעת מפורשות שנאמן כאמור יהיה פטור מהגשת דוח שנתי על הכנסות הנאמנות או על הון ונכסי הנאמנות, במשך תקופת ההטבה, לגבי הכנסות ונכסים מחוץ לישראל בלבד.

החלת תקנה 5 על נאמנויות זרות

תקנה 5 לתקנות הפטור מהגשת דין וחשבון, קובעת שתושב חוץ יהא פטור מהגשת דוח על אף שהפיק הכנסות בישראל, אם עמד בתנאים הקבועים בתקנה. בתקנה לא הוגדר מפורשות מיהו תושב חוץ ולכן קיים ספק אם הפטור חל גם על נאמנות זרה. הוראת הביצוע קובעת מפורשות כי במקרים של נאמנות יוצר תושב חוץ, נאמנות נהנה תושב חוץ ונאמנות צוואה זרה יש להחיל את תקנה 5 ולהעניק פטור מחובת דיווח. בנוסף, נאמר בהוראת הביצוע כי רשות המיסים פועלת לתיקון התקנות בהתאם.

פטור ממתן הודעה במקרה של חלוקת נכס שאינו כסף

הוראת הביצוע קובעת עוד, לפנים משורת הדין ולאור תיקון 168, כי יחיד מוטב לא יהיה חייב במתן הודעה לפי סעיף 75טז3 לפקודה, בעת שקיבל מנאמן נכס שאינו כסף, במשך כל תקופת ההטבה, אם אותו נכס אינו נכס בישראל.

שינוי סיווג בנאמנות

על הגורם המדווח לגבי נאמנות שסיווגה שונה (בדרך

כלל  הנאמן) להודיע על שינוי הסיווג האמור במועד שנקבע לכך. הוראת הביצוע קובעת כי על אף זאת ובעקבות תיקון 168, הגורם  המדווח לא יהיה חייב להודיע על שינוי סיווג הנאמנות  לנאמנות תושבי ישראל, אם השינוי נבע מהפיכתו של יוצר או נהנה בנאמנות, לפי העניין, מתושב חוץ ליחיד מוטב. זאת בתנאי שבעת שינוי הסיווג האמור, לנאמנות קיימים רק נכסים מחוץ לישראל או הכנסה מנכסים מחוץ לישראל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ועו"ד גדי אלימי או לעו"ד אתי גורלי – הלמן ממשרדנו

השבוע ניתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון בע"א 7759/07, בעניין רות כספי ואח'  נ' מסמ"ק נתניה.

רקע עובדתי –בבעלות המערערים היתה חלקת מקרקעין ברמת השרון. המערערים התקשרו בעסקת קומבינציה עם קבלן, לפיה יקבלו מחצית מהדירות בבניין שיבנה ובתמורה ימסרו לו את הבעלות ביתר  הדירות וישלמו לו סכום נוסף.  בעקבות השומה העצמית שהוגשה הוציא המנהל שומה מטעמו ביום 23.02.00 (להלן: "השומה הזמנית"). לאחר השגה, והסכמה בין הצדדים, הוצאה שומה מתוקנת ביום 28.02.01 (להלן: "השומה הסופית").לאחר שמכר הקבלן מספר דירות מחלקו "על הנייר", קרס הקבלן במהלך 2001 ומונה כונס נכסים לצורך השלמת הבניה. המערערים ורוכשי דירות נדרשו להזרים כספים נוספים לכונס, מעבר לקבוע בהסכם הקומבינציה, לשם השלמת הבניה. ב- 2/2003 הגישו המערערים בקשה מנומקת למשיב להקפאת הליכי גביה בשומה.  ב- 4/2004 הגישו המערערים מכתב בקשה למשיב לעדכון ה"שומה הסופית" בהתאם לסכומים הנוספים ששולמו. המשיב דחה את בקשת המערערים, בקביעה שחלף המועד לתיקון השומה המופיע בסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין – קרי, חלפו ארבע שנים מיום הוצאת השומה, שכן קבע כי השומה ממנה יש למנות 4 שנים הינה ה"שומה הזמנית".  השאלות שבמחלוקת:

1. אימתי מתחילה ספירת המועדים הקבועים בסעיף 85 לחוק, ממועד השומה הזמנית או השומה הסופית;
2. האם סמכות המנהל להארכת מועדים בהתאם לסעיף 107 לחוק חלה גם על המועדים הקבועים בסעיף 85 לחוק;
3. האם יש לתקן את שווי המכירה של מרכיב הקרקע ע"י בעל הקרקע בעסקת קומבינציה כתוצאה מהתשלומים הנוספים, שנדרשו להם בעלי המגרש , לאחר קריסת הקבלן;

הלכת ביהמ"ש העליון:

• 4 השנים המצוינות בסעיף85 לחוק נמדדות ממועד השומה הסופית המתוקנת ולא מיום הוצאת השומה הזמנית, הראשונה.
• השופט רובינשטיין מכריע בין פסיקות רבות וסותרות בוועדות הערר,בעניין "רוחב כתפי" תחולת סעיף 107, וקובע כי התחולה הינה בלתי מוגבלת, ותחול גם על הארכת מועד לפי סעיף 85. . הארכה כזאת צריך שתעשה בזהירות הראויה, תוך התחשבות אמיתית בהסתמכות על השומה, ובקושי הראיתי שנוצר עם חלוף הזמן."

נציין כי לאור העובדה שנקבע  פה אחד כי טרם חלפו 4 השנים לפי סעיף 85, הרי בחרו שני השופטים האחרים, שלא לקבוע עמדתם בעניין היקף תחולת סעיף 107.

• לצורך בקשת פתיחת שומה לפי סעיף 85 נדרשת "סיבה מספקת" , קרי סיבה מהותית לעצם השומה לגביה מבוקש תיקון, זאת בשונה מבקשת ישום סעיף 107- להארכת מועד , לגביה מתבקשת סיבת אי העמידה במועדים הנדרשים לכך על פי החוק.
• שווי המכירה נקבע ע"פ מחיר השוק של הנכס הנמכר או התמורה המוסכמת, ביום ההסכם וכלשון ביהמ"ש:"נוכח הוראות החוק, רואה הפסיקה את שווי המכירה, על דרך הכלל, כמחיר השוק של הנכס הנמכר, או, במקרים התואמים את תנאי ס"ק (1)- את התמורה המוסכמת ביום ההסכם... .ההלכה היא כי שווי המכירה יהא שווי התמורה המוסכמת, קרי הבניה; שווי הבניה יחושב כשווי השוק של שירותי הבניה לבעלים בצירוף רווח קבלני מקובל ביום המכירה, אך ללא מרכיב הקרקע ….שווי זה יכלול בתוכו גם מרכיבים עתידיים, ככל שאלה מקבלים ביטוי בהסכם (שכן עניין לנו בתמורה המוסכמת)- תשלומים דחויים, תנאים מתלים וכן הלאה."(ההדגשות אינן במקור- א.א.ח).
•   פה אחד נקבע כי ההתפתחויות המאוחרות שקרו, – קריסת הקבלן ודרישת תשלומים נוספים, אינם עילה מספקת לבקשת פתיחת ותיקון השומה על פי סעיף 85(1) לחוק, באשר אינן "עובדות חדשות".
• מס אמת- אירועים מאוחרים כגון התשלומים הנוספים שנדרשו להם בעלי הקרקע במקרה דנן, יש לראות בהם אירועי מס חדשים נפרדים,ובמקרה דנן אושררה הסכמתו של המנהל לראות בתשלומים אלו כהוצאות השבחה במכר עתידי של יתרת המקרקעין

• אמנם במקרה דנן מדובר בדירות מגורים שנתקבלו בידיהם וסיכוי סביר הינו כי הללו ימכרו בעתיד בפטור ממס, כך שהוצאות השבחה אלו ירדו לטמיון.

  לכך מתייחס השופט עמית באומרו כי זהו מזלם של המוכרים וזו טיבה של עסקת קומבינציה – בה יש חסרונות וסיכונים לצד יתרונות וסיכונים.

   

  לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, או לרו"ח ומשפטן ישי חיבה ממשרדנו

במרץ 2010 נכנס לתוקף תיקון לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (להלן חוק משפחות חיילים) ולפיו, אלמנות ואלמני צה"ל שיינשאו בשנית, לא יאבדו זכאותם לקצבאות ממשרד הביטחון.

תיקון החוק בא לסייע ולו במעט, לאלמנות ולאלמנים אשר הקימו משפחה לאחר נפילת יקירם ומתקן עיוות רב שנים שהקשה עליהם להקים משפחה.

בעקבות תיקון זה בחוק משפחות חיילים ובחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה שנסמך עליו, מחדש הביטוח הלאומי את הזכאות לתשלום גמלאות והטבות לכל האלמנים והאלמנות של חללי פעולות איבה, שהתשלום הופסק עם נישואיהם.

המוסד לביטוח לאומי מחדש באופן אוטומטי את תשלום התגמולים וההטבות לילדי האלמנים והאלמנות שפרטיהם זמינים ומעודכנים במערכת.

המוסד לביטוח לאומי מפרסם מודעות וקורא לציבור האלמנים והאלמנות נפגעי האיבה שנישאו בשנית, ואשר המוסד טרם פנה אליהם ביוזמתו בעניין, לפנות אל סניפי המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריהם ולמלא טופס בקשה לתשלום התגמול, (הטופס מצוי גם באתר הביטוח הלאומי באינטרנט).

 לעומת אלמני צהל ונפגעי איבה, אלמן ואלמנה, המקבלים קצבת תלויים או קצבת שארים מהביטוח הלאומי ונישאו או שהם ידועים בציבור, תופסק קבלת הקצבה על ידם (ויזכו במענק מוגבל).לגבי ציבור זה לא תוקן החוק.

ידועים בציבור- שניים, החיים ביחד תחת קורת גג אחת ואין ביניהם קשר נישואין, רואים אותם בחוק הביטוח הלאומי כנשואים, ואינם זכאים לקצבה. עליהם להודיע על כך למוסד ביטוח הלאומי. אי דיווח עלול לגרום להיווצרות חובות.

כללים דומים יחולו גם על אלמנות ואלמנים שמקבלים גמלת תלויים- מבוטח או מבוטחת שבן או בת הזוג נפטרו כתוצאה מפגיעה בעבודה, וכן מי שהתנדב בהתנדבות מוכרת ונפטר עקב פעולת התנדבותו.

אלמן או אלמנה כאמור שחזרו ונישאו, תופסק זכאותם לקצבה וישולם להם מענק בשני שיעורים.

 בכל אופן- הילדים, כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי, ימשיכו לקבל קצבה, למרות הנישואין.

 מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י חיים חיטמן ורו"ח אורנה צח (גלרט).

במרץ 2010 נכנס לתוקף תיקון לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (להלן חוק משפחות חיילים) ולפיו, אלמנות ואלמני צה"ל שיינשאו בשנית, לא יאבדו זכאותם לקצבאות ממשרד הביטחון.

תיקון החוק בא לסייע ולו במעט, לאלמנות ולאלמנים אשר הקימו משפחה לאחר נפילת יקירם ומתקן עיוות רב שנים שהקשה עליהם להקים משפחה.

בעקבות תיקון זה בחוק משפחות חיילים ובחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה שנסמך עליו, מחדש הביטוח הלאומי את הזכאות לתשלום גמלאות והטבות לכל האלמנים והאלמנות של חללי פעולות איבה, שהתשלום הופסק עם נישואיהם.

המוסד לביטוח לאומי מחדש באופן אוטומטי את תשלום התגמולים וההטבות לילדי האלמנים והאלמנות שפרטיהם זמינים ומעודכנים במערכת.

המוסד לביטוח לאומי מפרסם מודעות וקורא לציבור האלמנים והאלמנות נפגעי האיבה שנישאו בשנית, ואשר המוסד טרם פנה אליהם ביוזמתו בעניין, לפנות אל סניפי המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריהם ולמלא טופס בקשה לתשלום התגמול, (הטופס מצוי גם באתר הביטוח הלאומי באינטרנט).

 לעומת אלמני צהל ונפגעי איבה, אלמן ואלמנה, המקבלים קצבת תלויים או קצבת שארים מהביטוח הלאומי ונישאו או שהם ידועים בציבור, תופסק קבלת הקצבה על ידם (ויזכו במענק מוגבל).לגבי ציבור זה לא תוקן החוק.

ידועים בציבור- שניים, החיים ביחד תחת קורת גג אחת ואין ביניהם קשר נישואין, רואים אותם בחוק הביטוח הלאומי כנשואים, ואינם זכאים לקצבה. עליהם להודיע על כך למוסד ביטוח הלאומי. אי דיווח עלול לגרום להיווצרות חובות.

כללים דומים יחולו גם על אלמנות ואלמנים שמקבלים גמלת תלויים- מבוטח או מבוטחת שבן או בת הזוג נפטרו כתוצאה מפגיעה בעבודה, וכן מי שהתנדב בהתנדבות מוכרת ונפטר עקב פעולת התנדבותו.

אלמן או אלמנה כאמור שחזרו ונישאו, תופסק זכאותם לקצבה וישולם להם מענק בשני שיעורים.

 בכל אופן- הילדים, כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי, ימשיכו לקבל קצבה, למרות הנישואין.

 מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י חיים חיטמן ורו"ח אורנה צח (גלרט).