בהתאם לסעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי, עצמאים ומבוטחים לא שכירים אחרים (כגון: בעל הכנסה מחנות, סטודנט, תושב ישראל בחו"ל) חייבים בתשלום דמי הביטוח בעד עצמם. כאשר מבוטח כאמור מפגר בתשלום דמי הביטוח, שהוא חייב לשלם, עלול הפיגור לגרום להקטנת גמלה המגיעה לו מהמוסד לביטוח לאומי או לשלילתה. זאת, מכוח סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי. לכן, חשוב להקפיד על תשלום דמי הביטוח במועד.
להלן עיקרי סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי:
כאשר קרה מקרה המזכה בגמלה ובאותו זמן למבוטח קיים חוב בדמי ביטוח שהפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים,יחולו הכללים הבאים, על מבוטח שצבר פחות מ- 10 שנות ביטוח:
- בפיגור בתשלום דמי ביטוח עד 18 חודשים – יופחתו 25% מהגמלה.
- בפיגור בתשלום דמי ביטוח העולה על 18 חודשים ועד 36 חודשים – יופחתו 50% מהגמלה.
- בפיגור בתשלום דמי ביטוח מעל 36 חודשים – תישלל מלוא הגמלה, לרבות גמלה בעין (לדוגמא: שיקום מקצועי).
כאשר המבוטח צבר מעל 10 שנות ביטוח, יוארכו התקופות האמורות בחודשיים לכל שנה שמעל 10 השנים האמורות, עד 60 חודשים לכל היותר. כלומר,
הארכה מרבית עד 8 שנים לשלילה מלאה של גמלה.
הוראות החוק אינן חלות על גמלאות שונות כמו הטבות סוציאליות, מענקים שונים, קצבת ילדים, גמלת סיעוד, תגמולי מילואים, דמי קבורה ועוד.
סעיף 368 לחוק הביטוח הלאומי מאפשר למבוטח, שחויב בדמי ביטוח, לערוך הסכם תשלומים עם המוסד לביטוח לאומי.
אם המבוטח עורך הסדר, נוצרת זכאות לקבלת גמלה החל מיום עריכת ההסכם, והוא אינו זכאי לתשלום גמלה רטרואקטיבית. לדוגמה: בגמלאות נכות כללית וזקנה. אי קיום ההסכם מבטל את הזכאות.
באשר לגמלאות בענף ביטוח נפגעי עבודה, פיגור בתשלום דמי ביטוח עלול לשלול מלוא הזכאות של דמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה, אף אם המבוטח יסדיר את החוב לאחר התאונה.
במקרים מסוימים, כאשר עובד עצמאי משלם מקדמות שוטפות של דמי הביטוח באופן סדיר, אך חייב בדמי ביטוח בגין העבר, אם יפגע בעבודה, עלולה להישלל ממנו הגמלה מאחר ולא שילם דמי ביטוח בעד תקופות בהן לא עבד, טרם הפגיעה. זאת, כיוון שתשלום המקדמות השוטפות נזקף על פי החוק על חשבון חובות קודמים.
מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
נכתב ע"י חיים חיטמן ורו"ח אורנה צח (גלרט)
