תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: דמי ביטוח) הוא תנאי בסיסי לזכאות לדמי לידה ולכן המוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל) מקפיד מאוד לבחון את התשלומים שמשלמת עובדת עצמאית. זאת, בשונה מעובדת שכירה שהאחריות לתשלום דמי ביטוח היא על המעביד ולא על העובד.

מן האמור לעיל עולה, שיולדת שמבוטחת כחוק, ועומדת בכל הקריטריונים לקבלת דמי לידה, יתכן שתישלל ממנה הזכות לדמי הלידה באופן מלא או באופן חלקי אם קיים פיגור בתשלום דמי הביטוח. האמור רלוונטי בהתאמות גם לדמי לידה בידי בן זוג, גמלה לשמירת הריון או דמי אימוץ.

אחד מתנאי הזכאות לקבלת דמי לידה של עובדת עצמאית מצוי בסעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי. על פי הסעיף,מבוטחת ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית , תהיה זכאית לדמי לידה,אם שילמה דמי ביטוח במשך מספר חודשים שתואם לתקופת האכשרה לזכאות לדמי לידה.

תקופת אכשרה (בעניין יולדת)

תקופת אכשרה הינה תנאי הכרחי לצורך קבלת גמלה ובענייננו, דמי לידה (ישנם תנאים נוספים):

1. תקופת האכשרה עבור דמי לידה מלאים (פרק זמן של 14 שבועות) היא:

אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים, שקדמו ליום הקובע, או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים, שקדמו ליום הקובע.

2. תקופת האכשרה עבור דמי לידה חלקיים (פרק זמן של 7 שבועות) היא:

אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים, שקדמו ליום הקובע.

היום הקובע לעניין זה: לאישה – יום הפסקת העבודה לפני הלידה ובתנאי שהפסיקה לעבוד בהיותה בהריון, על פי הצהרת המבוטחת. לגבר – יום הפסקת העבודה לצורך חופשת לידה ולא מוקדם מ – 6 שבועות שלאחר הלידה.

פיגור בדמי  ביטוח בשל אי תשלום מקדמות שוטפות, בשל  אי תשלום הפרשי דמי ביטוח ובשל אי תשלום שנובע מהגדלת מקדמות דמי הביטוח במהלך השנה:

כל חודש פיגור בתשלום מקדמות שוטפות נחשב כחודש חסר לעניין תקופת האכשרה.

דמי ביטוח בגין הפרשים, מטבעם הינם חוב מן העבר "הרחוק" – מעבר לשנה

כשמבוטחת מגדילה מקדמות במהלך השנה נוצרים לה מיידית חוסרים בתשלומי המקדמות, רטרואקטיבית ממועד תשלום כל מקדמה מקורית (הפיגור מתחיל להימדד מיום הזנת ההגדלה  למחשבי המל"ל) .

בכל המצבים דלעיל: עקב המנגנון הקיים גם בחוק הביטוח הלאומי, לפיו כל תשלום נזקף תחילה לכיסוי חובות העבר, הרי שתשלומים ששולמו במקור בגין תקופות נוכחיות הופכים להיות תשלומים לכיסוי חובות עבר. כך שכאילו בגין התקופה השוטפת, כלל לא  שולמו תשלומים. מכאן, ככל שהחוב גדול יותר נוצר פער של חודשים נוכחיים, בהם אין תשלום. חודש ללא תשלום כמוהו כחודש חסר לעניין תקופת האכשרה, יביא לאי עמידה בתקופת האכשרה הנדרשת ולשלילה מלאה או חלקית של הזכאות לגמלה.

דוגמא קלאסית תדירה בה ישנה שלילת דמי לידה.

אישה נשואה, החלה לעבוד כעובדת עצמאית ביום 1 בינואר 2009, נרשמה במס ערך מוסף כעוסקת ופתחה תיק במס הכנסה. היא ילדה בחודש ינואר 2010 . האישה לא שילמה דמי ביטוח לתקופה שלפני הלידה כיוון שחשבה שהם יקוזזו מדמי הלידה.

אחרי הלידה פנתה האישה למוסד למל"ל, נרשמה כעובדת עצמאית ושילמה את דמי הביטוח כחוק, רטרואקטיבית. לאישה אין זכאות לדמי לידה (וגם לא לבעלה) בשל הפיגור בתשלום דמי הביטוח.

מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

 נכתב ע"י אורנה צח (גלרט)