תביעת גמלה בשל תאונת עבודה (וכל הגמלאות הנלוות) יכולה בנסיבות מסוימות לחשוף את המעביד לתביעה להחזר הגמלאות ששולמו לעובד על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל").
העובד שנפגע, מקבל, לאחר הכרה בתביעתו כתאונת עבודה, את הגמלה מאת המל"ל. למל"ל יש זכות לחזור לצד ג' בתנאים מסוימים, ולתבוע את תשלומי הגמלה ששולמו וישולמו על ידו לעובד, הן לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (להלן:"החוק") הדן בשיבוב, והן לפי סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, הדן בזכות לתביעה להחזר הגמלאות שהמל"ל אמור לשלם לעובד.
סעיף 328 לחוק – זכות שיפוי מן המזיק שאינו המעביד
מבזקנו הקודם מס' 298 דן בתביעת שיבוב מכוח סעיף 328 לחוק, בשילוב סעיף 82 לפקודת הנזיקין. המסקנה העולה מסעיפי החוק האמורים ובהתאם לפסקי דין מהתקופה האחרונה הייתה כי: למוסד לביטוח לאומי קמה זכות ל"תביעת שיבוב" כנגד כל צד שלישי שהוא, למעט מעבידו של האדם שניזוק וכי המבחן לקביעה מיהו המעביד בהתאם לחוק הוא "מבחן התשלום" – קרי, המעביד ייחשב מי שמשלם בפועל את דמי הביטוח למל"ל ולא בהכרח המעביד לפי דיני העבודה.כנגד הקבלן-המעביד הוגשה תביעה להחזר הגמלה לפי סעיף 369 לחוק וכנגד בעלי הקרקע והאדריכל הוגשה תביעת שיבוב לפי סעיף 328 לחוק וסעיף 82 לפקודת הנזיקין.בית המשפט קמא קבע כי שלושתם אחראים ביחד ולחוד כלפי הנפגע ומפתח פיצוי הנזק נקבע לפי משקלן היחסי של התנהגויותיהם.
רוב הערעור עוסק בטענות הצדדים כנגד קביעת ביתהמשפט קמא בעניין אחריותם וקביעת שיעור הנזק האישי ממנו נגזר סכום תביעת המל"ל. כמו כן, הועלתה טענה מהותית מטעם שני צדדי ג' (שאינם המעבידים), כי בשל היות המל"ל רשות שלטונית, מוטלת עליו החובה להפעיל דווקא את סעיף 369 (בעניינו של מעביד שלא שילם דמי ביטוח) ולתבוע מהמעביד את מלוא הגמלאות ששולמו לעובד ולא לעשות שימוש בסעיף 328 לחוק,כך שהם עצמם יופטרו מתשלום.
סעיף 369 לחוק – זכות שיפוי מן המעביד
על פי סעיף 369 לחוק, המל"ל רשאי (אך לא חייב) לחזור למעביד בתביעה להחזר הגמלאות ששילם וישלם בעתיד לעובד, אם המעביד לא עמד בהתחייבויותיו שבדין (רישומו במל"ל בהתאם לתקנות, או תשלום דמי הביטוח בעד עובדיו) טרם קרות אירוע המזכה בגמלה. המל"ל רשאי לתבוע פיצוי בהתאם לשיקול דעתו. הסעיף קובע: "לא נרשם מעביד בהתאם לתקנות על פי סעיף 379 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי המוסד לתבוע מהמעביד סכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה" (ההדגשה אינה במקור).
ביום 04.01.09 ניתן פס"ד בביתהמשפט העליון דב טרויהפט נ' המל"ל ואח' (ע"א 878/06). עיקר פסק הדין עסק בנושא השיבוב בעניינו של עובד שנפל בעת עבודתו מפיגום מגובה רב, הגיש תביעה למל"ל ונקבעה לו נכות קבועה של 100%. מאחר והייתה רשלנות מצד שלושת צדדי ג' (דב טרויהפט – בעל הקרקע, ישראל אליאס – אדריכל הבניין ושמעון רווח – הקבלן המבצע),בית המשפט העליון הכריע בעניין, וקבע: "כמובן, שככל רשות מנהלית, חייב המל"ל לפעול בסבירות ובהגינות, אלא שלא מצאתי כי אם יחליט המל"ל במקרה דנן לוותר על זכות התביעה …. ולבחור בדרך הפעולה לפי סעיף 328 לחוק, תהיה החלטתו פגומה. ניתן אף לסבור כי תוצאה זו הינה רצויה יותר, מן ההיבט של חלוקת הנזק".
הנה כי כן, בעת העסקת עובד בחברה, על המעסיק לבחון את כל ההשלכות היכולות לנבוע מאי עמידתו בחובות המוטלות עליו בהתאם לחוק, כדי למזער חשיפתו לתביעות שיבוב מצד המל"ל הן כמעביד והן כצד ג'.
מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט) ועו"ד אשר דדון.
