לאחרונה, על רקע המשבר הכלכלי נחשפו סכומי משכורותיהם של בכירים בחברות מובילות במשק. לדרך משיכת המשכורת על ידי "הבכיר השכיר" (להלן:"השכיר") נודעת חשיבות רבה לעניין הפחתת נטל המס שיחול עליו, שכן מבחינה מיסויית עדיף לשכיר לקבל את שכרו דרך חברה בשליטתו, דהיינו, החברה המעסיקה (להלן:המעסיקה בפועל") תקבל הטבה נוספת היא לעניין חלוקת דיבידנד, כשחברה בה עובד השכיר מחלקת דיבידנד והוא זכאי לקבלת חלקו בדיבידנד, יעדיף השכיר כי הדיבידנד יועבר לחברה בשליטתו בה לא יחויב במס (בשל הוראת חוק  הפוטרת דיבידנד בין חברות) בשונה מחיובו האישי.

אך אליה וקוץ בה, פעולה באמצעות חברה בשליטה שהטבות מס בצידה לשכיר, יכולה לעיתים לגרום לחשיפה גדולה למעסיק אשר יכול להיתבע בתביעת שיבוב על ידי המוסד לביטוח לאומי בשל רשלנותו שגרמה לנזקי השכיר.

דוגמה מוחשית המבהירה האמור ניתן לראות במקרה הבא:

לפני כחודשיים יצא משה, מנהלה של חברה ציבורית שעיסוקה בבניה ל"שטח", כדי לעמוד מקרוב על התקדמות פרוייקט יוקרתי הנבנה במסגרת פעילותה של החברה. למרבה הצער, בסיירו במתחם הבניה נפל עליו פיגום שהונח ברשלנות והוא נפגע קשות. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ומשה קיבל דמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה.

המוסד לביטוח לאומי אמור לתבוע את החברה הציבורית ב"תביעת שיבוב" בשל התנהלותה הרשלנית שבגינה נגרם נזק למשה.

ככלל, המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לתבוע "תביעת שיבוב" כנגד צד שלישי שהוא מעסיקו של האדם שניזוק, שדיווח על העובד למוסד לביטוח לאומי ושילם את דמי הביטוח כדין, באם רשלנותו גרמה נזק לעובדו.

אולם, אם המעסיק בפועל אינו משלם את המשכורת ואת תשלומי דמי הביטוח הלאומי, הרי שלמרות שלעניין חוקי העבודה מתקיימים יחסי עובד ומעביד, הרי שלעניין חוק הביטוח הלאומי הוא אינו נחשב כמעסיק, ובעת קרות נזק שבגינו פוצה העובד, יוכל הביטוח הלאומי לחזור אליו בתביעת שיבוב.

הרציונאל בהפעלת מבחן התשלום לקביעת ה"מעביד" לצורך הביטוח הלאומי, התברר בפס"ד ויטל ולינת ואלוטה והמוסד לביטוח לאומי נגד חברת עוז עתיד אינטרנשיונל בע"מ (א2490/00) שם נקבע ע"י השופט משה דרורי, כי משמעותו הכלכלית של תשלום דמי הביטוח הוא: "קניית הסיכון" שירותי ניהול מהשכיר באמצעות חברה בשליטתו. כך, תשלומי המשכורת של השכיר בגין שירותי הניהול יועברו מהחברה "המעסיקה בפועל" לחברה שבשליטתו תוך מיסויים במס חברות בשונה ממס שולי גבוה שהיה מנת חלקו באם היה מושך המשכורת בצורה ישירה (יודגש, כי המשכורת נשארת בקופת החברה שבשליטתו).

  וקבלת הפטור מתביעות שיבוב, וכפי האמור שם: "שמי שלא שילם את דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי (אף שיתכן כי מבחינת דיני העבודה הוא המעביד) – יסווג כצד שלישי ויהיה חייב לשלם למוסד לביטוח לאומי במסגרת זכות השיבוב, שכן המוסד לביטוח לאומי אכן חסך לאותו מזיק את הסכומים שהיה צריך אותו מזיק לשלם לניזוק".

בפס"ד אריה חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (ע"א (ירושלים) 9589/06) נידון עניינן של שתי חברות ביטוח שנתבעו תביעת שיבוב על ידי המוסד לביטוח לאומי בשל נזקים שנגרמו ל"עובד חברת כח אדם"  במהלך עבודתו אצל "חברה מעסיקה" אשר בוטחה על ידם.

בית המשפט קמא שדן בעניין, הפעיל את מבחן התשלום וקבע כי מאחר והתשלום למוסד לביטוח לאומי שולם על ידי חברת כח האדם הרי שהיא-היא המעבידה לצורך ביטוח לאומי ואילו "החברה המעסיקה" וכיוצא מכך, החברות שביטחו אותה, נחשבות כצד ג' ומשוללות הגנה מתביעת שיבוב.

עיקר נימוקו של בית המשפט המחוזי שדן בערעור והפך את ההחלטה נשען על העובדות המוסכמות על הצדדים כי תשלום דמי הביטוח נעשה אומנם בפועל על ידי חברת כח האדם, אך זו שמשה כידה הארוכה של "החברה המעסיקה", וכדבריו: "תשלום דמי הביטוח הלאומי על ידי חברת כח האדם היה אקט פורמלי-טכני בלבד, וכי במובן זה שמשה חברת כח האדם "צינור" בלבד". ומשכך, "החברה המעסיקה" והחברות שבטחו אותה, נחשבות כמעביד לעניין ביטוח לאומי – החוסות בצל הגנת תביעת שיבוב.

ההתמודדות התמידית בין האינטרסים השונים, שעלולים ליצור חשיפה לתביעות מצד המוסד לביטוח לאומי הולידו פתרונות יצירתיים. מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

בעקבות פסיקה מהעת האחרונה ידון מבזקנו בשבוע הבא בתביעה לשיבוב מאת מעסיק שלא שילם דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי בהתאם לסעיף 369 לחוק הבט"ל.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט) ועו"ד אשר דדון.