מקרים רבים בדיני ממונות מגיעים להכרעתו של בית המשפט ואשר במסגרתם נפסק כי חובה על צד א' לשלם לצד ב' סכום כסף כלשהו.

לעיתים סכומים אלו אינם נתונים למס כלל בידי המקבל בשל חוסר מקור בפקודת מס הכנסה או בשל קיומו של פטור כלשהו על פי דיני המס. לדוגמא מקום שלאדם נפסק פיצוי בשל גניבת תכשיטים של רעייתו,  הרי שאין מדובר בהכנסה או ברווח הון בידי המקבל ולפיכך אין חבות מס בגין תשלום זה.

אולם מקרים בהם ניתן פסק דין המחייב נתבע בתשלום פיצויים, חייב הנתבע, לנכות מס הכנסה מהתשלום, ובמקרה שחובה כזו קיימת, האם עומדת לו טענת "פרעתי" לגבי סכום הניכוי ?

במילים אחרות מקום שלא ימציא המקבל אישורים פסיקת העליון בנושא זה קובעת כי מקום שהמשלם חייב בניכוי מס במקור על פי חוק הרי שתעמוד לזכותו טענת "פרעתי" בגין רכיב הניכוי שהועבר.

ראה ע"א 370/80 – "מרכז הדירות ברחובות" חברה נ' ז'ק פחימה .

באותו ענין נבחנה השאלה הכפולה – האם, כשניתן פסק דין המחייב נתבע בתשלום פיצויים, בצירוף ריבית, חייב הנתבע, שהוא חברה, לנכות מס הכנסה מהריבית, ובמקרה שחובה כזו קיימת, האם עומדת לו טענת "פרעתי" לגבי סכום הניכוי.

בית המשפט העליון, מפי כב' הנשיא (אז השופט) י' כהן ז"ל, ענה בחיוב על שתי השאלות.
"כאן המערערות אינן רוצות בשינויו של פסק הדין או באי הוצאתו לפועל כמות שהוא, אלא כל המחלוקת היא על הדרך לביצוע פסק הדין. למה הדבר דומה?

למקרה שהוטל עיקול על הסכום המגיע לתובע, והחייב טוען, שפרע את החוב לפי פסק הדין, בקיימו את צו העיקול. במקרה דנא החובה לבצע את הניכוי הוטלה על פי חיקוק. לא היה מקום לכל דיון על אופן מילוי פסק הדין בשעת הדיון בבית המשפט, כשזה דן בתביעת הפיצויים. אותו בית משפט צריך היה לפסוק לגבי השאלה, מהו הסכום המגיע לתובע, ולא היה צריך לדון בדרך פרעון החוב.

 הדיון בפני ראש ההוצאה לפועל בטענת החייב "פרעתי" אינו גורר אחריו כל התערבות של ראש ההוצאה לפועל במה שפסק בית המשפט בפסק הדין המוצא לפועל ".

בית המשפט העליון קבע שם, כי כל עוד לא הוגש למערערת מטעם הזוכה, אישור על פטור מחובת הניכוי, עליה לקיים את מצוות המחוקק ולנכות את המס.

ועוד באותו פסק דין:

"..אם מישהו מהמשיבים אינו חייב בתשלומי מס הכנסה, הרי עניינו בוודאי יוכל לבוא לסידור מתאים בדרך של פנייה לפקיד השומה. על כל פנים, מכיוון שקיימת חובת ניכוי ואי-קיום חובה זו מהווה עבירה על הוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], לא רק שהמערערות זכאיות לבצע את הניכוי, אלא הן חייבות לעשות כן, ועל-פי עמדת נציג פקיד השומה בערעור זה, נראה שהוא מוכן להכיר בכך, שהן מילאו את חובתן כלפיו על-פי הדין. בכך די בדבר ניכוי במקור, האם העברת כספים על ידי המשלם לרשויות המס בדרך של ניכוי במקור מהווה פירעון של חובו והוא יוכל להציג בפני ההוצאה לפועל טענת "פרעתי" ?

ראשית ולפני שנדון בשאלה זו, רצוי שימצאו הצדדים ובית המשפט דרכים פשוטות לפתור שאלה זו מעיקרה כך שבפסק הדין ובטענות הצדדים יובהר כי התשלום יבוצע עם המצאת חשבונית מס כדין או כל מסמך חוקי אחר רלוונטי לנסיבות העסקה ובהעדר אישורי המס הרלוונטיים ינכה המשלם מס בהתאם לחוק.

פיסקה כגון זו תביא לפתרון הבעיה, אולם מקום שניתן פסק הדין ללא פיסקה זו, נדרשים אנו לשאלה האם העברת המיסים לרשויות המס מהווים למעשה פירעון החוב? לבסס את טענת "פרעתי", שטענו המערערות לגבי סכומי הניכוי. אם המערערות לא קיימו, או לא תקיימנה את חובתן להמציא למשיבים אישור על-פי תקנה 6 הנ"ל, פתוחה בפני המשיבים דרך לכפות עליהן מילוי חובה."

גם בית המשפט המחוזי מאמץ את גישתו של העליון בעניין זה ע"א (באר-שבע) 1097/99 – א.מ.ג. בע"מ נ' מיקי כהן .תק-מח 99(2), 2487.

"שכר עבודתו של המשיב בא בגדרה של השתכרות מעבודה. שכר העבודה כולל גם תשלומים בעד שעות נוספת ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו (השוו: הוראת סעיף 1 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 והוראת 17 ב לאותו חוק – המלמדת כי גם פיצויי על הלנת שכר מהווים חלק משכר העבודה).

 אשר על כן, אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי חובה היתה על המערערת לנכות מס הכנסה מן הסכומים שנפסקו למשיב, ככל שאותם סכומים נובעים מהכנסותיו מעבודתו אצלה, לאמור, משכר עבודתו."

בצד אמירות אלו עומדת יש לשים לב לקביעתו של בית המשפט המחוזי אשר לפיה נראה כי מקום שבו רק יטען החייב בתשלום כי מאחר ולא הוצגו בפניו חשבונית מס כדין ואישורי ניכוי במקור, הרי שלא שילם את חובו אינה עומדת לזכותו של החייב. ראה ע"א (ירושלים) 2382/01 – ארוינג מוסקוביץ נ' אדי שלו .

" ראש ההוצאה לפועל מורה על הוצאתו לפועל של פסק הדין ככתבו וכלשונו."

ולכאורה העובדה שלא הוצגו האישורים הנדרשים אין בה כדי לפטור את החייב מתשלום.

ספק בליבנו אם זו היתה פסיקתו של בית המשפט אילו פרע בפועל החייב את חובו בדרך של העברתו לרשויות המס.

לסיכום ועל מנת למנוע שאלות ואף מקרים מסוימים בהם חייב בתשלום יעביר מלוא התמורה ואף יתקל בפקיד השומה בשאלת הניכוי במקור, מומלץ כי עניין זה יוסדר מראש במסגרת פסק הדין או הליך הפשרה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ומשפטן, ישי כהן, ממשרדנו.