ביה"ד האזורי (ב"ל 54112-07-20) דחה ביום 3/8/2023 את תביעתו של רועי הררי (להלן: המבוטח) לתשלום דמי פגיעה, בהיעדר רישום כעובד עצמאי בביטוח הלאומי (להלן: ב"ל) טרם הפגיעה.

עיקרי החוק

• סעיף 77(א) לחוק הב"ל קובע, שהתנאי למתן גמלה לעובד עצמאי הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום בב"ל כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.

• תקנה 2 בתקנות הביטוח הלאומי (רישום) קובעת, שיראו עובד עצמאי כרשום אם עשה אחד מאלה:

1. נרשם בב"ל על ידי מילוי טופס כאמור בתקנות.

2. הגיש דין וחשבון ממנו נובע כי הוא עובד עצמאי.

3. שילם בתקופה שקדמה לפגיעה בעבודה את כל דמי הביטוח ,והתשלום נעשה בציון שמו, מענו ומספר הזהות שלו.

תמצית עובדתית

• המבוטח החל לעבוד ב-4/2018 כנגר עצמאי.

• ביום 18/4/2018 נשלחה פנייה לרשויות המס. בסמוך קיבל ממע"מ תעודת עוסק פטור. במחצית חודש יוני קיבל הודעה מרשות המיסים כי נפתח לו תיק עצמאי מתחילתו של יוני 2018.

• ביום 11/10/2018 נפגע בעבודה ופונה לביה"ח.

• ביום 24/2/2019 הגיש תביעה להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה, ובו ביום הב"ל אישר את קבלת מסמך התביעה.

• ביום 25/3/2019 שלח לו הב"ל מכתב דחיה בהנמקה כי רישומו כעובד עצמאי בב"ל, נעשה לאחר יום התאונה.

עיקר טיעוני הצדדים

המבוטח:

• טרם תחילת עיסוקו כעצמאי פנה לרשויות המס ב-18/4/2018 וגם קיבל תעודת עוסק פטור. בהמשך קיבל אישור מפקיד השומה לפתיחת תיקו כעצמאי, והחל להוציא חשבוניות כנגד תשלומים שקיבל.

• "ביום 15.5.18 שלח רואה חשבון של התובע למל"ל בפקס שני עמודי טופס דין וחשבון רב שנתי לפי תקנות רישום ותקנות בדבר גביית דמי ביטוח. בתאריך 16.10.18 נשלח הפקס בשנית. ככל הנראה פקסים אלה לא טופלו…".

ביום 11/10/2018  הוא נפגע בתאונת עבודה.

• לטענתו עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי:

בכך שנרשם כעצמאי ברשות המיסים, הופקה לו תעודת עוסק פטור, נפתח לו תיק בפקיד השומה, והכל לפני התאונה. כמו כן, רואה החשבון של התובע שלח את הפקסים כאמור לעיל . כל אלה מראים את תום ליבו.

הב"ל

• ראשית: דין התביעה להידחות בעילת התיישנות באשר חלפו יותר מ-12 חודשים מיום שקיבל מהב"ל את מכתב הדחייה (3/2019), ועד היום שהגיש את התביעה לביה"ד (7/2020). התכתבויות עם הב"ל אינן עוצרות את מרוץ ההתיישנות.

• שנית: תנאי להכרה בתביעת מבוטח הוא רישום בב"ל או עשיית המוטל עליו להירשם טרם הפגיעה. הרישום כעצמאי נעשה רק ביום 16/10/2018 והפגיעה הייתה ביום 11/10/2018.

דיון והחלטה

בסוגיית ההתיישנות

• טענת הב"ל נדחתה בהסתמך על הלכת ביה"ד הארצי בעניין מאלו שם נקבע כי על פי התקנות, יש לביה"ד סמכות להארכת מועד הקבוע בדין, להגשת תביעה לביה"ד כנגד החלטת הב"ל.

וכן – מדיניות בית הדין היא שאיפה לבירור הזכויות המהותיות של הבאים בשעריו "מתוך ראיית סדרי הדין ככלים שנועדו לשרת את המטרה העיקרית שהיא בירור המחלוקות בין הצדדים והכרעה בהן".

• ובסיכום סוגיה זו פוסק ביה"ד: "אנו סבורים כי יש מקום להארכת תקופת ההתיישנות, למרות האיחור, שעה שהנתבע לא הצביע על נזק כלשהו, אשר נגרם לו כתוצאה מכך שהתביעה לא הוגשה במועד; עסקינן בהליכי ביטחון סוציאלי, שבהם יש להקל על הנגישות להליך משפטי".

• בסוגיה זו, עמדת הב"ל נדחתה.

בסוגיית הרישום כעובד עצמאי במועד

לא הוכח דבר מן הנטען בעניין ב"ל: לא כי בוצעו תשלומים לב"ל לפני התאונה ולא כי נשלח טופס דיווח על רישום ושינוי מעמד בב"ל עד מועד התאונה:

• "עיון בחקירתו הנגדית מעלה כי למרות שהעיד כי שילם לביטוח לאומי מהרגע שפתח עוסק פטור התובע לא הציג כל אסמכתא לתשלום בנוגע למועד עובר לתאונה".

• "התובע לא בירר אף פעם האם הייתה פניה לביטוח לאומי ולמעשה הסתמך רק על רואה החשבון שלו, וזאת לאחר שהרואה חשבון הסביר לתובע מה לעשות".

• "עוד עולה מעדות התובע ומהראיות שהוצגו כי ביטוח לאומי לא שלח לתובע הודעה כלשהי ממנה עולה כי אכן הוא רשום אצלה, וזאת בשונה מגופים אחרים שכן שלחו לתובע הודעה, ולמרות האמור התובע לא ביצע כל פניה בנדון ואף לא רואה החשבון מטעמו".

• "עיון בחומר הראיות מעלה כי המסמך לביטוח לאומי לא נשלח בדואר רשום ולא בדואר רגיל, ומשכך לא מתקיימת החזקה המפורטת בסעיף 10 לתקנות הביטוח לאומי (רישום) תשכ"ג-1963. יתר על כן, כלל לא ברור לאן נשלחו המסמכים שעה שלא הוכח כי מדובר בפקס של המוסד לביטוח לאומי".

• "עיון בעדות התובע וכן בעדות רואה החשבון של התובע, מעלה כי אף אחד מהם לא בדק האם הפקס הגיע ליעדו, אף אחד מהם לא ביצע בדיקה טלפונית או פנייה באתר האישי של מייצג התובע, אף אחד מהם לא הגיע לסניף גם לאחר שנראה שעברו מספר חודשים ולא התקבל כל אישור או קבלת פנקס לתשלום או אינדקציה כלשהי, ממנה עולה כי אכן התובע רשום בנתבע כעצמאי".

בסיכום הפסק, קובע ביה"ד: "התובע לא הוכיח, כי נרשם כעצמאי במל"ל או כי עשה את כל המוטל עליו לרישומו כעצמאי במל"ל בטרם המועד בו נפגע, משכך – עובר לפגיעה הנטענת, התובע לא היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה ובדין נדחתה תביעתו ע"י המל"ל".

התביעה נדחתה.

לפרטים נוספים ניתן לרו"ח אורנה צח- גלרט, למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.