פעילי תעשיית הקריפטו מודעים לכך כי נכון למועד זה מטבעות קריפטו מסווגים כ"נכס" ולא כמטבע לצרכי מס הכנסה. העניין נדון בחוזרי מס הכנסה, עמדות חייבות בדיווח ובפס"ד בבית המשפט המחוזי בעניין קופל.
ניתן להשיג על הסיווג ועל המשמעויות הנגזרות ממנו, אולם לשם הדיון נצא מתוך נקודת הנחה שאכן מדובר בנכס. בהתאם לכך – כל החלפה של מטבע קריפטו במטבע אחר מקימה אירוע מס, וכמוה כהחלפת נכס בנכס.
מה קורה כאשר מדינה מנפיקה מטבע דיגיטלי משל עצמה?
מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (Central Bank Digital Currency – CBDC) הוא אמצעי תשלום דיגיטלי המהווה התחייבות של הבנק המרכזי כלפי המחזיק בו. בבנק ישראל טרם התקבלה החלטה על הנפקת מטבע דיגיטלי. בדומה לבנקים מרכזיים מובילים בעולם, הוחלט כי בשלב זה תוכן תכנית פעולה, שאותה ניתן יהיה להוציא לפועל בעתיד לכשיבשילו התנאים לכך. החלטה עתידית על הנפקת שקל דיגיטלי תתבסס בין היתר על הערכה כי התועלות מהנפקתו עולות על העלויות והסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בכך (מתוך אתר בנק ישראל).
בניגוד למטבעות קריפטו אחרים, שהם מבוזרים לחלוטין או נשלטים על ידי גוף כלשהו שאיננו ממשלה, במקרה כאמור נכנס שחקן חדש למשחק- מטבע קריפטו המנוהל על ידי בנק מרכזי.
בניגוד למטבע מסוג סטייבל (Stable) שהוא מטבע קריפטו המחקה שער חליפין של מטבע "פיאט" או נכס (ייתכן והוא מגובה, וייתכן שלא- כפי שראינו בעבר עם קריסת UST), פה מדובר במטבע המגובה על ידי הבנק המרכזי בעצמו.
בהחלט ייתכן תרחיש בעתיד הלא רחוק, שבו מדינת ישראל ומדינות משמעותיות אחרות נוספות (בעיקר באירופה/ ארה"ב) ינפיקו מטבע מסוג זה. מספר לא מבוטל של מדינות אכן בוחנות הנפקת של CBDC’s ואף ישנן מדינות שהחלו להשיק פרויקט כזה במדינתן.
בין המדינות שבוחנות הנפקת CBDC ניתן למצוא את ארה"ב, תאילנד, סין, הונג קונג, איחוד האמירויות, אוסטרליה, סינגפור, מלזיה, דרום אפריקה, נורבגיה, שוודיה, צרפת, שוויץ, בריטניה, קנדה, ערב הסעודית, ישראל ומדינות נוספות.
בין המדינות שכבר החלו להשתמש ב-CBDC ניתן למצוא את ניגריה, איי הבהמה, ג'מייקה ועוד מדינות באזור האיים הקריביים, ופירוט נוסף לגבי פרויקטים בתחום ניתן למצוא בקישור.
בנק ישראל ערך ניסוי מעניין לעניין הנפקת CBDC ביוני 2022 עליו ניתן לקרוא כאן בהרחבה.
בניסוי האמור היה שימוש בבלוקצ'יין האתריום (אך למען הסר ספק נכתב נכתב מפורשות שאין זה אומר שאם וכאשר יונפקו CBDC, הם אכן יונפקו על בלוקצ'יין האתריום).
המשמעות התיאורטית היא שעל רשת האתריום יוכלו להתקיים מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים לצד מטבעות קריפטו אחרים. ופה מגיע החלק המעניין: האם המטבעות הדיגיטליים של בנק ישראל ייחשבו לנכס? הרי ברור שהם ייחשבו למטבע.
מה יקרה לגבי CBDC של מדינה זרה? נכס או מטבע חוץ? יש משמעויות מיסויית מרחיקות לכת- למשל לגבי הפטור על הפרשי שער מכוח סעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה.
מה קורה אם תושב ישראל מחליף מטבע דולר דיגיטלי לאתריום, ואז ממיר בחזרה למטבע דולר דיגיטלי? האם תוכנות מיסוי הקריפטו השונות ערוכות למשמעות? הרי הרווח (או ההפסד) כתוצאה מהמרת הדולר הדיגיטלי פטור ממס/ אינו ניתן לקיזוז, ואילו הרווח/ ההפסד שנבע כתוצאה ממכירת האתריום חייב במס/ ניתן לקיזוז. מה תהיה העלות של האתריום? מה קורה אם מבוצעת הפקדה של מטבע CBDC ומתקבלת בעבורו ריבית, כיצד אותה הכנסה תמוסה? אלו רק חלק מהשאלות שעולות כתוצאה ממהלך אפשרי שכזה.
לא נותר אלא להמתין ולראות אם פרויקט CBDC יתפתח בישראל או במדינות משמעותיות אחרות, על מנת שנצטרך להתמודד עם התרחישים השונים שהזכרנו, בפועל.
למשרדנו צוות מומחים בתחום מיסוי הקריפטו.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח נדב ליבנה או לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס, ממשרדנו.
שיתוף:
