המונח יגיעה אישית הינו בדר"כ הקדשת זמן במובן הפיסי או הרוחני, באופן אישי, לעסק, לעבודה או למשלח יד (הלכת איצ'ר). סעיף 1 מגדיר ומוסיף ("לרבות") מספר סוגי הכנסות שיחשבו הכנסה מיגיעה אישית ביניהם:
(7) "סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או משלח יד;" (להלן: "יגיעה מהשכרה")
היתרונות המרכזיים לסיווג ההכנסה מיגיעה אישית הינם בעיקר:
-
סעיף 121 לפקודה – שיעור המס התחילי על הכנסה מיגיעה אישית נמוך משיעורי המס התחיליים על הכנסות שלא מיגיעה אישית.
-
סעיף 9(5) לפקודה – הפטור על הכנסה מיגיעה אישית גדול באופן משמעותי מהפטור על הכנסה שאינה מיגיעה אישית.
-
זיכויים אישיים מסוימים הניתנים בגין הכנסות מיגיעה אישית בלבד.
ישנם מצבים מורכבים יותר מהמקרה הפשוט המתואר בסעיף 1(7) לעייל. לדוגמא:
לעמוס היה טרקטור שופל, בעזרתו הפיק הכנסה מעסק בגין חפירות בורות, העמסת חולות וכיו"ב'. עמוס החליף את הטרקטור אשר שימש אותו במשך 15 שנים מיגיעה אישית בעסקו כאמור, בטרקטור שופל חדיש יותר בו עבד 5 שנים נוספות. בעקבות תאונה שהייתה לו, בגינה הפך לנכה 100%, חדל מעיסוקו זה, והחל להשכיר את הטרקטור.
האם ניתן לסווג את ההכנסות מהשכרת הטרקטור כהכנסה מיגיעה אישית וזאת על אף שהנכס המושכר (החדש) שימש בעסק במשך 5 שנים "בלבד"?
בדברי ההסבר לתיקון 106 אשר הוסיף להגדרה "יגיעה אישית" אף "יגיעה מהשכרה" נאמר:
"……מצב זה גורם לפגיעה בלתי צודקת באזרחים רבים שיצאו לגמלאות והמשכירים את הנכס ששימש אותם בזמנו לייצור הכנסה מיגיעה אישית. במקרים רבים ההכנסה זו אמורה לפרנס אותם ואת משפחתם כתחליף לפנסיה… סעיף 1 בהצעת חוק מיועד לתקן במעט מצב זה ולהקל על מי שהכנסתו מדמי שכירות מהשכרת נכס היא מנכס שבמשך חמש עשרה שנים (בחוק שהתקבל לבסוף, נקבע 10 שנים) לפני תחילת השכרתו שימש בידי הנישום להפקת הכנסה מיגיעה אישית..".
לדעתנו הדברים פשוטים יותר מקום בו בוצע שחלוף לפי סעיף 96, כך שהמחוקק – אמנם בסעיף אחר -הכיר בנכס ב' כחליפו של נכס א, לעניין חישובי מס הכנסה מסוימים.
ואולם גם במצבים אחרים, בהם לא בוצע חילוף כהלכתו וכל עוד נשמר עיסוק בעסק (וודאי באותו עסק), בסוג נכס דומה או חליפי, יש וראוי לדעתנו לאפשר החלת "יגיעה אישית" גם על השכרת הנכס החדש, כל עוד שימשו הוא וקודמו בעסקו של הנישום לתקפה של 10 שנים ומעלה.
אנו מניחים ומקווים כי לו יגיע מקרה כזה בפני רשויות המס, לא יהיו הללו דווקנים, אלא יבחנו את תכלית החקיקה, ואת מטרת הקלת המס שקבע המחוקק לנישום במקרה מעין זה, ולא יביאו לבחינתו בבית המשפט.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) בועז כהן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
שיתוף:
