רבות דובר בדבר זכאותם של נישומים, העוסקים בביצוע פרויקטים ארוכי טווח, למענקי ההשתתפות בהוצאות הקבועות ("המענקים"). הטענות הנטענות ע"י רשות המיסים הינן כי העוסק מוחרג ואינו זכאי למענקים כלל, או שמחזורי עסקאותיו "תנודתיים" ובחישובי מחזור שונים, "מקוצץ" סכום המענקים עד כדי ביטול הזכאות.

בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קיבל ביהמ"ש את עמדת הנישומים, ואישר את המענקים על פי הנוסחה שנקבעה  בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה),

תש"ף-2020 (להלן- "הוראת השעה"), תוך מתיחת ביקורת נוקבת על התנהלות רשות המיסים בהליך, וקביעת הוצאות לחובתה בסכומים לא מבוטלים.

פס"ד ווטרמטיק אינטרנשיונל (עמ"נ 33553-01-22- להלן "פס"ד ווטרמטיק"), מיום 16.10.2022:

המדובר בחברה העוסקת בתכנון הקמה והתקנה של מערכות לטיהור מים. החברה הוכיחה שמספר פרויקטים שלה בפיליפינים בוטלו עקב הקורונה ולפיכך חלה ירידה בהכנסותיה בתקופות הזכאות הנדונות ביחס לתקופות המקבילות ב-2019.

רשות המיסים טענה מנגד, כי מחזורי ההכנסות שלה תנודתיים ולפיכך, קבעה שיש לבחון את הזכאות בהתאם לשיעור הירידה במחזורים לפי ממוצע המחזורים השנתי ב- 2020 ביחס לממוצע מחזורים שנתי 2019. כיוון ששיעור הירידה היה נמוך מ- 40%, קבעה רשות המיסים כי היא אינה זכאית למענקים כלל.

בדיון בועדת הערר העלתה הועדה "חשד" כי החברה הסיטה הכנסות לתקופות מאוחרות לתקופות הנדונות, וביקשה לקבל תשובות במהלך הדיון ומשלא קיבלה תשובות מספקות לאלתר, דחתה את הערר.

ביהמ"ש קיבל את ערעור החברה וקבע שהיא זכאית למענקים בהתאם לנוסחה שבהוראת השעה.

פס"ד ק. סלאמה בע"מ (עמ"נ 43404-09-21 – להלן "פס"ד סלאמה"), מיום 8.11.2022:

המדובר בחברה העוסקת בביצוע עבודות שיפוץ עבור עסקים שונים, בין היתר בתחום המלונאות, וזאת באמצעות התקשרויות עם קבלני משנה שונים.

רשות המיסים טענה כי החברה מוחרגת ואינה זכאית למענקים, כלל, כיוון שהיא מבצעת פרויקטים ארוכי טווח וכי חל בחישוב הכנסתה סעיף 8א לפקודה, גם אם היא לא מדווחת בפועל בהתאם לו. לטענתה, החוק נוקט בלשון "חל" וזאת להבדיל מלשון "מדווח בפועל", משמע המחוקק בחר להחריג מהגדרת עוסק את כל מי שמחויב לדווח לפי סעיף 8א ואבן הבוחן אינה אם הוא עושה כן בפועל אם לאו.

ועדת הערר בחנה את הפרויקטים שביצעה החברה ואת דיווחיה וקבעה כי היא זכאית למענקים כיוון שהפרויקטים שהיא מבצעת מורכבים מאבני דרך ברורות ומוגדרות, הקצרות משנה, וכי היא מדווחת על הכנסותיה ומחייבת את לקוחותיה בהתאם לביצוע בפועל ולפיכך לא חל בחישוב הכנסתה סעיף 8א.

ביהמ"ש מאמץ את קביעת ועדת הערר ודוחה את ערעור רשות המיסים.

כידוע, הגדרת "עוסק" בהוראת השעה ממעטת קבלנים וסוחרי מקרקעין וכן מי שבחישוב הכנסתו לשנות המס 2019 ו- 2020 חל סעיף 8א לפקודה בשל עבודה ממושכת שמשך ביצועה עולה על שנה.

ועדות הערר השונות נדרשו לשאלה מה דינו של עוסק העוסק בביצוע פרויקטים ארוכי טווח, קרי, פרויקטים הנמשכים מעל שנה בעשרות רבות של עררים. כשהשאלות העיקריות שעלו לדיון:

מה משמעות הקביעה כי "בחישוב הכנסתו חל סעיף 8א לפקודה" האם גם נישום המבצע פרויקטים ארוכי טווח אולם מחייב את לקוחותיו על פי הביצוע בפועל (לדוגמה בהתאם לאבני דרך שבוצעו או כתבי כמויות) ומדווח בהתאם לכך ולא על פי אומדנים, מוחרג אף הוא ואינו זכאי למענקים?

וכן, האם עוסק המבצע פרויקטים ארוכי טווח, אולם מדווח בהתאם לאבני דרך מוגדרות וקצרות יותר, שכל אחת מהן אורכת פחות משנה, מוחרג אף הוא?

פס"ד סלאמה עונה על- 2 השאלות:

ביהמ"ש מאמץ את קביעת וועדת הערר לפיה "בגדרי  המונח "עבודה ממושכת" תיכלל רק עבודה שהינה מקשה אחת ואינה ניתנת לחלוקה לתת-יחידות, אשר משך הזמן של כל אחת מהן אינו עולה על שנה".

ואולם, קובע ביהמ"ש, כי כאשר מדובר בפרויקטים בהם קיימים שלבים מופרדים וברורים -אבני דרך, הנמשכים על פני תקופות קצרות משנה, המתומחרים ומשולמים באופן פרטני ונפרד, הרי הללו בהחלט יכולים להיות מושפעים ממשבר הקורונה, ולפיכך ראוי לתת בגין הפגיעה בהם מענקים על פי הוראת השעה.

בדבר תחולתו של סעיף 8א קובע ביהמ"ש כי סעיף 8א הינו סעיף בעל היבטים חשבונאיים בעיקרו ותכליתו להביא לדיווח נכון של קבלני ביצוע בפרויקטים ארוכי טווח, בגין ההכנסה שנצמחה להם, בתקופת הדיווח ועל פי היקף העבודה שבוצע. אמנם תחולתו של סעיף 8א הינה נורמטיבית ואינה תלויה בבחירת הנישום, עם זאת, על מנת לקבוע כי דיווחי הנישום מוטעים, נדרש מרשות המיסים לבחון את דיווחיו באופן ענייני ומהותי ולא לטעון טענות פשטניות ולא מבוססות:

"כדי לקבוע אם נישום חייב בדיווח לפי סעיף 8א' לפקודה, נדרשת בחינה מהותית של התקשרויותיו החוזיות תוך שימת לב להוראות התקינה החשבונאית. על כן, קביעה פשטנית כי כל חוזה עבודה מייצג עבודה אחת נפרדת, כפי שמבקשת המערערת כי בית המשפט זה ייקבע – לא תוכל לעמוד."

בפס"ד ווטרמטיק חשובה קביעת ביהמ"ש לפיה לטעמו, רשות המיסים עושה שימוש תדיר מדי בטענת התנודתיות במחזורי העסקאות, ללא בדיקה או העמקה. מאחר והמערערת היא חברה המבצעת פרויקטים, הרי מועדי הדיווח על הכנסותיה הינם בהתאם להשלמת אבני הדרך. כל שנדרש מועדת הערר היה לבחון האם המחזורים האפסיים שהיו לה בתקופות הזכאות אינם נובעים מתנודתיות במחזוריה אלא מהשפעת מגפת הקורונה.

להתנהלות רשות המיסים קובע ביהמ"ש:

"סבורני כי קיימת תנודתיות רבה בשימוש המשיבה בטיעון בדבר תנודתיות מחזורי העסקאות של עוסקים. ה"תנודתיות" הפכה לטיעון-סל שהמשיבה עושה בו שימוש, בלא העמקה והנמקה ממשית."

חשוב לציין כי ביהמ"ש מותח ביקורת חריפה וחסרת תקדים על ועדת הערר שפגעה בזכויות העוררת, דרשה הסברים מהעוררת בזמן הדיון ולא נתנה לה שהות מספיקה להציגם, העלתה חשדות לדחיית הכנסות, בלא בסיס, דנה בערר לתקופות בהן רשות המיסים טרם נתנה את טענותיה ועוד.

ביהמ"ש לא חוסך מביקורתו גם על רשות המיסים שלדעת ביהמ"ש התנהלה ברשלנות:

"דרך התנהלות זו של המשיבה בסיכומיה, המתעלמת מעמדת המערערת ומדרישתה כי המסמכים שהועברו לעיון המשיבה לאחר הדיון המקדמי, הם לצרכי משא ומתן לפשרה בלבד, כמו גם התנהלות המשיבה בציטוט מסמכים באופן שגוי ומטעה – הינה מוקשית בעיניי ורחוקה מלהניח את הדעת, ובוודאי שאינה עולה בקנה אחד עם המצופה מרשות ציבורית וממיצגיה בבתי המשפט. במקרה הטוב, נראה כי סיכומי המשיבה בעניין זה נערכו ברשלנות ניכרת, ובמקרה הפחות טוב – עלול להיווצר רושם של ניסיון להטעות את בית המשפט".

בבשולי הדברים

ראוי כי רשות המיסים, תפנים את הביקורת שספגה מביהמ"ש המחוזי, ותתייחס יותר בהבנה וביתר חפץ לב, לתביעות רבות של נישומים, שנפגעו קשות מהקורונה, ולא יראו בהם כמי שמנסים לרוקן את הקופה הציבורית.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, ממשרדנו.