ביה"ד האזורי (ב"ל 31399-06-20) דחה ביום 19/12/2021 את תביעתו של יוסף טל (להלן: המבוטח) וקבע כי הכנסותיו מעבודה כשכיר אצל מעסיק זר בארה"ב חייבות בדמי ביטוח מכוח העיקרון הפרסונאלי והוראות החוק, גם אם נוכו לו דמי ביטוח סוציאלי במקור משכרו בארה"ב. זאת בהיעדר אמנה ייעודית למניעת כפל דמי ביטוח ולזכויות סוציאליות עם ארה"ב, ואין מקום להתבסס על אמנת המס.

תמצית עובדתית

• למבוטח שהוא תושב ישראל יש הכנסות המופיעות בשומתו בישראל, ממעסיק זר בארה"ב.

• הביטוח הלאומי (להלן: הב"ל) קיבל את השומות ממס הכנסה וחייב את המבוטח בדמי ביטוח, כהכנסות שאינן מעבודה.

עיקר טיעוני המבוטח

• אמנת המס מכניסה תחת כנפיה גם את המיסים הסוציאליים המוטלים על תושבי ארה"ב וישראל.

• המבוטח נאלץ לשלם בארה"ב את המיסים הסוציאליים לרשויות האמריקאיות.

• יש לשלם את דמי הביטוח בישראל בניכוי המיסים ששולמו בארה"ב וזאת בהלימה לאמנת המס הקיימת בין המדינות.

• בין ישראל וארה"ב יש הסכם ידידות וספנות, ובו הוראה כי על הב"ל לשלם קצבאות אזרח ותיק ושארים למבוטחים הנמצאים בשטח ארה"ב. זאת, למרות שאין אמנה לישראל עם ארה"ב לעניין זכויות סוציאליות.

• המבוטח מפנה בין היתר לבג"ץ סניה מני שם נקבע כי תשלומי הביטוח הלאומי הם תשלומי חובה (שכן משולמים בכפיה).

• יש לראות את תשלומי דמי הביטוח כמס. יש להחיל עליהם את הוראת האמנה למניעת מיסי כפל, ולגבות בישראל רק את דמי הביטוח השיוריים.

עיקר טיעוני הב"ל

• בפס"ד מיזל נקבע חד משמעית, כי מבוטח תושב ישראל המועסק ע"י מעסיק זר בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח.

• אמנת המס עם ארה"ב נחתמה בעניין מניעת כפל מס הכנסה בלבד ואין להחילה על תשלומי הביטוח הלאומי. המיסים באמנה הוגדרו, ואינם כוללים תשלומים סוציאליים.

• אין אמנה בנושא ביטחון סוציאלי בין ישראל לארה"ב וההסדר היחיד בין הב"ל לבין ארה"ב הוא הסכם הידידות והספנות ביחס לאזרח ותיק.

• אמנת המס אינה מחייבת את הב"ל, שפועל מכוח החוק ותקנותיו.

• הב"ל מפנה לפס"ד הארצי בעניין עובדיה בין יחזקאל, לפיו אין להיבנות מאמנה האוסרת על גביית "כפל מס" לנושא דמי ביטוח לאומי, אשר אמור להיות מוסדר באמנות ייעודיות בתחום הביטחון הסוציאלי.

החלטה

• החל משנת 2003 המיסוי הוא פרסונאלי ולא טריטוריאלי ולפיכך על פי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, הכנסה של תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל תהיה חייבת במס.

סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי קובע את תשלום דמי הביטוח על הכנסות שמקורן בסעיף 2 לפקודה, כמפורט בסעיף.

• סעיף 371 לחוק הביטוח הלאומי קובע הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח ובין היתר לגבי עובד שמעבידו אינו תושב ישראל – שהעובד ישלם את דמי הביטוח בעצמו.

• בהתאם לסעיף 371 לחוק, רואה הב"ל את הכנסתו של מבוטח שעובד אצל מעסיק זר בחו"ל כהכנסות פסיביות שלא מעבודה, והוא מבוטח בדמי ביטוח מופחתים (שאינם כוללים תשלומים בגין ענפי גמלאות מחליפות שכר כגון נפגעי עבודה, אבטלה ועוד).

• לפי הלכת מיזל, יש חבות בדמי ביטוח על הכנסות מבוטח, משכר מחו"ל.

• בפס"ד בן יחזקאל נקבע כי כפל חבות בדמי ביטוח היא תוצאה אפשרית מבחינה נורמטיבית, משום שהמבוטח כפוף לשתי מערכות דינים שונות ולא נערך ביניהן תיאום באמצעות אמנה ייעודית לכך בתחום הביטחון הסוציאלי.

• העובדה כי החוק מפנה לפקודת מס הכנסה כבסיס להכנסות הקובעות אף לצורך תשלום דמי ביטוח, אינה הופכת את דמי הביטוח לתשלומי מס הכנסה.

• אמנת הידידות שהמבוטח מפנה אליה עוסקת רק בתשלום גמלאות אזרח ותיק למבוטחים השוהים בשטח ארה"ב.

• בפס"ד יהודית שיינברגר, נקבע בין השאר שלא ניתן להסתמך על אמנת הידידות כמקור משפטי היכול להקנות לתובעת זכויות מהדין שחל בישראל, משום שההוראות באמנה אינן חלק מהדין החל במדינת ישראל, אלא נורמות במישור הבינלאומי.

• לסיום, קובע ביה"ד כי בהיעדר אמנה ייעודית בתחום הביטחון הסוציאלי, המסדירה הן מניעת כפל דמי ביטוח והן את הזכויות הסוציאליות המבוטחות בהיבטים השונים, על המבוטח חלה חובת תשלום דמי ביטוח מכוח העיקרון הפרסונאלי והוראות החוק, ולא ניתן להסתמך או להסתייע באמנת המס.

הערעור נדחה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.