מבזק מס מספר 9 - 2.2.2003

החל משנת המס 2003, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו על בסיס כלל עולמי, לרבות משכורת בחו"ל. על פי תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), הוצאות שהוצאו בקשר לנסיעה לחו"ל, וכן השהיה בחו"ל יותרו בניכוי מההכנסה, אם היו הכרחיות לייצורה של ההכנסה. ההוצאות המפורטות בתקנה כוללות הוצאות טיסה, נסיעה, אש"ל ואף הוצאות לימודי הילדים. התקנה איננה כוללת התניה לגבי מקור ההכנסה (שכיר או עצמאי). מן האמור לעיל עולה כי יש מקום להתיר הוצאות לתושב ישראל המפיק הכנסות בחו"ל, גם אם הכנסתו נובעת ממשכורת.

נדגיש כי התרת ההוצאות כפופה לסעיף 17 רישא, דהיינו יש להוכיח קשר ישיר בין ההוצאות להכנסות, ובמידת האפשר להפריד את המרכיב הפרטי מן המרכיב הפירותי.

בעקבות תכנית החירום הכלכלית אשר הביאה לעלייה משמעותית בשיעורי המס ליחידים עקב ביטול התקרות לביטוח לאומי התאגדו שכירים ועצמאים רבים כחברות.

מאחר שהכנסתן של החברות תיחשב כ"הכנסה מעסק", הרי שאחזקת ניירות ערך, גם בידי חברות של בעלי מקצועות חופשיים כאמור, (אשר בדרך כלל יכלו לבחור שלא להחיל בקביעת הכנסתן את הוראות חוק התיאומים), תקים תחולה לחוק התיאומים, כך שהכנסתן מניירות ערך תחויב במס בשיעור של 36%.

החל משנת המס 2003, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו על בסיס כלל עולמי, לרבות משכורת בחו"ל. על פי תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), הוצאות שהוצאו בקשר לנסיעה לחו"ל, וכן השהיה בחו"ל יותרו בניכוי מההכנסה, אם היו הכרחיות לייצורה של ההכנסה. ההוצאות המפורטות בתקנה כוללות הוצאות טיסה, נסיעה, אש"ל ואף הוצאות לימודי הילדים. התקנה איננה כוללת התניה לגבי מקור ההכנסה (שכיר או עצמאי). מן האמור לעיל עולה כי יש מקום להתיר הוצאות לתושב ישראל המפיק הכנסות בחו"ל, גם אם הכנסתו נובעת ממשכורת.

נדגיש כי התרת ההוצאות כפופה לסעיף 17 רישא, דהיינו יש להוכיח קשר ישיר בין ההוצאות להכנסות, ובמידת האפשר להפריד את המרכיב הפרטי מן המרכיב הפירותי.

בעקבות תכנית החירום הכלכלית אשר הביאה לעלייה משמעותית בשיעורי המס ליחידים עקב ביטול התקרות לביטוח לאומי התאגדו שכירים ועצמאים רבים כחברות.

מאחר שהכנסתן של החברות תיחשב כ"הכנסה מעסק", הרי שאחזקת ניירות ערך, גם בידי חברות של בעלי מקצועות חופשיים כאמור, (אשר בדרך כלל יכלו לבחור שלא להחיל בקביעת הכנסתן את הוראות חוק התיאומים), תקים תחולה לחוק התיאומים, כך שהכנסתן מניירות ערך תחויב במס בשיעור של 36%.

בתיקון 1 לתיקון 132 נקבע כי מתנה לתושב חוץ, גם אם הינו "קרוב", לא תהא פטורה ממס.

בהוראת ביצוע 9/2002 בעניין הרפורמה במיסוי מקרקעין, נקבע  כי בפעולה באיגוד מקרקעין, בהקשר למתן פטורים, יחולו הוראות החוק (מיסוי מקרקעין) ולא הוראות הפקודה. מן האמור לעיל עולה כי על מקרקעין או מניות באיגוד מקרקעין שניתנו במתנה לקרוב תושב חוץ יחול הפטור המנוי בסעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין, ולא יחולו הוראות הפקודה לעניין פטורים, כך שלא תקום תחולה למגבלה המפורטת בסעיף 97(א)(5) בדבר שלילת הפטור ממס למתנה לתושב חוץ.

בהמשך למספר שאלות להן נדרשנו לאחרונה, הננו לציין כי ישראל חתומה עם מספר מדינות, כפי שיפורט להלן, על אמנות למניעת כפל מיסי ביטוח סוציאלי (ביטוח לאומי). נדגיש כי הוראות האמנות לא יחולו בהקשר לתשלומי ביטוח בריאות

המדינות הן: בריטניה, צרפת, בלגיה, אוסטריה, גרמניה, דנמרק, שוויץ, שבדיה, אורוגואי, פינלנד, צ'כיה ואיטליה.