ביום 9.7.2020 הציג ראש הממשלה את התוכנית הכלכלית החדשה, בהיקף של 90 מיליארד ₪, שתכליתה כפי שהוצגה, הינה להעניק רשת ביטחון לשכירים, לעצמאים ולעסקים עד ליוני 2021, עם מתן וודאות מסוימת באשר לסכומי המענקים שישולמו בעתיד.
במבזק זה ניתן סקירה ועדכון סטטוס בנוגע למענקים שנקבעו זה מכבר בחקיקה, וכמו כן נסקור את עיקרי המענקים הצפויים על פי תוכנית רשת הביטחון הכלכלית 2021.
ארכות למענקים וזכאויות קיימים:
לשכירים הוארכה תקופת הזכאות לדמי אבטלה עד ליום 16.8.2020.
לבני 67 ומעלה (לרבות בעלי שליטה), שפוטרו מעבודתם או הוצאו לחל"ת והכנסתם מפנסיה אינה עולה על 5,000 ₪, אושר המשך תשלום מענקים של עד 4,000 ₪, עד אוגוסט 2020.
עצמאים, חברות ובעלי שליטה בחברות:
ביום 7.4.2020 אושר מענק קורונה – פעימה ראשונה לעצמאים, שקבע מענק סיוע לעצמאים עד לתקרה של 6,000 ₪ (בקשות ניתן היה להגיש עד ליום 10.6.2020).
ביום 24.4.2020 אושרו 2 מענקי קורונה:
מענק קורונה – פעימה שניה לעצמאים ובעלי שליטה בחברות עד לתקרה של 10,500 ₪ וכן מענק קורונה – פעימה שלישית – "מענק השתתפות בהוצאות הקבועות", שנקבע בהתאם לנוסחת חישוב עד לתקרת מענק בסך 400,000 ₪, שאושר לעצמאים ולחברות שמחזור עסקיהם עד 20 מיליון ₪.
עדכון: מועדי הגשת הבקשות עבור פעימה שניה הוארך עד ליום 7.8.2020 ועבור פעימה שלישית עד ליום 15.9.2020.
בחישוב מענק קורונה בפעימה השלישית, עלו שאלות שלא קיבלו מענה בנוסח "מחליטים" שפורסם ועליו נסמך חישוב המענק, ומאוחר יותר חלקן קיבלו מענה. העיקריים שבהם:
אושרה הקלה לפיה עסקים המדווחים לפי בסיס מזומן ושיעור הירידה במחזור שלהם בחודשים מרץ – אפריל 2020 ביחס ל- 2019 אינו עולה על 60%, יוכלו לבקש כי חישוב מענק הפעימה השלישית יחושב לפי שיעור הירידה במחזורים בחודשים מרץ עד יוני.
אושר כי גם יהלומנים יוכלו לתבוע מענק פעימה שלישית, בתנאים שנקבעו.
נקבע בתקנות מע"מ כי מענק פעימה שלישית לא יחשב כחלק מעסקאותיו של העוסק (גם לגבי מענקי פעימה ראשונה ושניה, נקבע בעבר כך).
טרם תוקן העיוות לפיו עוסקים המדווחים באיחוד עוסקים, שמחזור העסקאות של המאוחד שלהם עולה על 20 מיליון ₪ אינם זכאים למענק, ואינם נבחנים על פי מחזור העסקאות של כל אחד מהעוסקים בנפרד.
מענק עידוד חזרה לתעסוקה (מענק קורונה פעימה רביעית):
ביום 16.6.2020 אושר חוק מענק עידוד התעסוקה. (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.
מטרת החוק לעודד חזרתם של דורשי עבודה לשוק העבודה וצמצום האבטלה.
החוק מעניק למעסיקים אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים (בשכר חודשי העולה על 3,300 ₪) אשר הוצאו משוק העבודה בתקופת המשבר או בסמוך לתחילתו (נרשמו בשרות התעסוקה בינואר פברואר 2020 או פוטרו או הוצאו לחל"ת במרץ אפריל 2020) ולא השתלבו מחדש. סכום המענק ייקבע בעד עובדים שנוספו למצבת העובדים של המעסיק, לבחירתו:
בגין עובדים שהוחזרו לעבודה בתאריכים 19.4.2020 עד 31.5.2020, יהיה המעסיק זכאי למענק של 875 ₪ (לעובד) עבור כל אחד מחודשי העבודה יוני עד ספטמבר 2020 (סה"כ 3,500 ₪).
או, בגין עובדים שיחזרו לעבודה החל מיום 1 ביוני 2020, יהיה המעסיק זכאי למענק של 1,875 ₪ (לעובד) בעבור כל אחד מחודשי העסקתו של העובד בתקופה שבין יוני 2020 עד ספטמבר 2020 (סה"כ 7,500 ₪).
וכעת לתוכנית המתגבשת:
שכפול פעימה שניה – במסגרת התוכנית אושרה תוספת מיידית למענק פעימה שניה, כמענק נוסף, בגין החודשים מאי יוני. סכום המענק הנוסף נקבע בגובה מענק הפעימה השניה, אולם לא יעלה על 7,500 ₪.
ביום 15.7.2020, פורסמה הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף – 2020 ("הצעת החוק") שעיקריה כמפורט להלן, מבלי להיכנס לפרטים:
זכאות לדמי אבטלה – הארכת הזכאות לדמי אבטלה עד לחודש יוני 2021.
המשך תשלום מענקי הסתגלות לבני 67 ומעלה עד דצמבר 2020.
בדומה למענק קורונה פעימה שניה:
מתן מענקים דו חודשיים לעצמאים ובעלי שליטה בחברות מעטים, שהכנסתם החייבת השנתית ב- 2018 (מקביל להגדרות פעימה שניה) עד 640,000 ₪, שחוו ירידה במחזור העולה על 40%, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
כל זאת, במשך 7 תקופות זכאות של חודשיים – כל אחת. החל ממאי יוני 2020, ישולמו מענקים בסך 70% מההכנסה החייבת, עד לתקרה של 15,000 ₪ בכל תקופת זכאות.
תקופת הזכאות האחרונה – מאי יוני 2021.
אופן החישוב לכל תקופת זכאות של חודשיים -בדומה לחישוב הפיצוי פעימה שניה.
בדומה למענק קורונה פעימה שלישית:
7 מענקים דו חודשיים (ל- 7 תקופות זכאות החל ממאי – יוני 2020 ועד מאי – יוני 2021) לעסקים (לרבות חברות) עם מחזור עד 100 מיליון ₪, שמחזורם בתקופת הפיצוי ירד בשיעור העולה על 40% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
עסקים יהיו זכאים בכל חודשיים, לתבוע מענק, שייקבע בין בסכום קבוע, ובין בהתאם לנוסחה, כמענק השתתפות בהוצאות הקבועות, עד לסך של 500,000 ₪, לכל תקופת זכאות (סכום הפיצוי ייקבע לכל תקופת זכאות על פי נתוני אותה תקופה).
תקופת הזכאות האחרונה – מאי יוני 2021.
עסקים חדשים: 7 מענקי סיוע לעסקים חדשים שנפתחו בינואר-פברואר 2020- בסך 3,000 ₪ לעוסק פטור, או 4,000 ₪ לעוסק מורשה – לכל תקופת זכאות, עד מאי- יוני 2021 בתנאים שייקבעו.
משיכה פטורה מקרן השתלמות – אישור פטור ממס על משיכת כספים מקרן השתלמות לא נזילה, עד לסך של 10,500 ₪ לחודש, למשך 6 חודשים, עד ליום 14.1.2021, במידה והיחיד או בן זוגו פוטרו מעבודתם או הוצאו לחל"ת או שהכנסתם החייבת הממוצעת מעסק או משלח יד פחתה ביחס ל- 2019 (לא צוין בהצעת החוק בכמה פחתה).
בנוסף, במסיבת עיתונאים ב- 15.7.2020 הודיע ראש המששלמה כי הוחלט על מתן זריקת עידוד נוספת לכל אזרח בישראל, כך:
ביום 30 במרץ 2020 פורסם פס"ד בעניין איי.אס.פי פיננשל מנג'מנט בע"מ (להלן: החברה) (ע"מ 15195-04-18). במבזקנו זה נבחן את פס"ד הדן בנושא מע"מ בשיעור אפס תוך שילוב סוגיית מוסד הקבע ומחירי העברה.
תמצית העובדות
קבוצת איי אס פי עוסקת בניהול קרנות השקעה זרות בשווייץ ומגייסת משקיעים גם מישראל. לצורך גיוס לקוחות מישראל (בעיקר לקוחות מוסדיים) הוקמה החברה תושבת ישראל אשר לקוחותיה היחידים הן שתי חברות מהקבוצה הרשומות בשוויץ. חברה שוויצרית אחת (להלן: חברת האם), מעניקה שירותי ייצוג ושיווק של מנהלי קרנות השקעה זרות שהם המופנים לגופי השקעה מוסדיים ישראליים באמצעות החברה. החברה השוויצרית השנייה מבצעת עסקאות ברוקראז' בשוק ההון באמצעות החברה.
עבור שני סוגי השירותים הניתנים ע"י החברה היא מחייבת את החברות הזרות על בסיס של קוסט פלוס 7%. את שירותי הייצוג והשיווק מבצעת החברה באמצעות חברה ישראלית אחרת בשם "בארי" שבבעלות מר אורן בארי תושב ישראל. החברה היא הלקוחה היחידה של "בארי" והאחרונה מקבלת עמלה בשיעור של 20 אחוז מסך הכנסותיה של החברת האם הנגזרות מהשקעותיהם של הגופים המוסדיים הישראליים.
עיקר המחלוקת, שנדרשה לפסיקה
החברה דיווחה על עסקאותיה כעסקאות לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ בהיותן לגישתה שרות לתושב חוץ שחל עליו שעור מע"מ אפס.
מנהל מע"מ חייב את כל הכנסותיה במע"מ מלא, שכן לטענתו השירותים לחברה השוויצרית ניתנים גם לתושבי ישראל, אותם גופים מוסדיים שישקיעו בקרנות הזרות.
כידוע, סוגיית שרות לתושב חוץ במע"מ אפס מגיעה פעמים רבות להכרעת בתי המשפט בעניין זה ראו גם את מבזקנו 809 בו התייחסנו לפס"ד אדמונד דה רוטשילד ניהול נכסים שם מציין בית המשפט את הצורך בשינוי חקיקה לפתרון המחלוקות בעניין זה.
קביעת בית המשפט
בית המשפט קבע כי על פי חומר הראיות שהוצג, עולה שתפקידה של החברה בהתקשרות בין המשקיעים הישראליים ובין מנהלי הקרנות הזרות הוא תפקיד מהותי משמעותי (פעולת שיווק ראשונית) ונמשך (תמיכה וסיוע), מה גם שעמלת חברת בארי, נגזרת ישירות מהיקף ההשקעה של המשקיעים בישראל.
בית המשפט מבחין בין מקבל השרות הפורמלי – החברה השוויצרית (חברת האם) למקבל השרות המהותי – לקוחות מנהלי הקרנות הזרות. העובדה כי מר בארי הוא קבלן משנה ולא מועסק ישירות ע"י החברה אינה משפיעה על מהות השרות הניתן. המסקנה של בית המשפט היא כי השירות שניתן ע"י החברה לתושב החוץ, ניתן גם לאותם משקיעים ישראליים ולכן פסק כי החברה תחויב במע"מ בשיעור מלא.
בית המשפט מבהיר שאין מדובר בארגון כנס לקוחות או הצגת מרכולתו של תושב החוץ באמצעות העוסק הישראלי. יש כאן פעולת שיווק בעלת מימד אישי, קונקרטי ומתמשך הכוללת את שכנועו של הלקוח הישראלי תוך התאמה של המוצר המשווק למידותיו.
סוכן תלוי (מוסד קבע)
כידוע, אחד המנגנונים להקצאת זכות המיסוי בין המדינות נעשה באמצעות "מוסד קבע".
בהתאם להגדרה החדשה הקבועה ב- MLI, סוכן תלוי ייצור מוסד של קבע במדינת המקור במידה ואותו סוכן תלוי נושא בתפקיד עיקרי המוביל לחתימת חוזים המסוכמים בלא שינוי מהותי.
על פי ה- OECD, השינוי האמור נועד להתמודד עם תכנון מס לפיו עיקר המשא ומתן לחתימת החוזה נערך במדינת המקור (למשל על ידי אותו סוכן תלוי) אך אשרורו הפורמאלי והחתימה עליו לא נערכו באותה המדינה. דברי ההסבר של ה- OECD אינם מפורטים ביחס למונח 'תפקיד עיקרי' ו/או "'שינוי מהותי", אולם, דברי ההסבר מציינים כי תפקיד עיקרי כולל פעילות של "שכנוע" לקוח להתקשר בחוזה.
משמעות התיקון בהגדרה היא כי פעילות נציגי קידום מכירות – אשר כאמור הוגדרה בעבר כפעילות פיתוח עסקי ותמיכה שיווקית אשר אינה יוצרת מוסד קבע למיזם הזר – עלולה לגרום לחבות מס ישירה של החברה הזרה בישראל בדרך של ייחוס רווחים למוסד הקבע של אותה חברה זרה. ראה גם מבזק מספר 751.
מוסד הקבע הנוצר בין היתר באמצעות סוכן תלוי (מר בארי) שייצרה חברת האם השוויצרית בישראל הוסדרה באמצעות הקמת חברת בת בישראל.
הסדרה דומה יכולה להיות באמצעות סניף או מינוי נציג ישראלי. פס"ד דן אומנם בעניין סוגיית מע"מ אך ניתן ללמוד ממנו, על בסיס הראיות שהוצגו, כי השרות שניתן לתושבי ישראל הוא שרות מהותי.
נציין כי אופי השרות הניתן בישראל משליך לא רק על דיווחי המע"מ של החברה בישראל (מע"מ אפס או מע"מ בשיעור מלא) אלא גם עשוי להשפיע על קביעת דרך ההתחשבנות בין הצדדים הקשורים לעניין מחירי העברה (משיטת קוסט פלוס וגובה הפלוס ועד לשיטת חלוקת רווחים).
לסיכום, בשרות שניתן מישראל לתושב חוץ יש לבחון היטב מי הוא מקבל השרות הן הפורמלי והן הבלתי פורמלי, ומהם היבטי המס הישירים והעקיפים בשרות כזה לרבות מע"מ בשיעור אפס מחירי העברה.
ביה"ד האזורי לעבודה דחה ביום 28/06/2020 את תביעתה של קבוצת רמה בטיחות בע"מ (להלן: החברה) (ב"ל 41881-06-17), לביטול חיובים שהושתו על החברה במסגרת ביקורת ניכויים של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) ונקבע:
שנים שהתיישנו והפכו לסופיות לעניין מס הכנסה, אינן סופיות למתן קביעות חיוב שומות ניכויים בדמי ביטוח.
שבסמכות פקיד הגביה לקבוע עצמאית חבות בדמי ביטוח, והוא אינו תלוי בקביעה מקדימה של פקיד השומה.
שתחשיב שווי שימוש מופחת ברכב, בהנמקות כלכליות תחשיביות, אינו קביל.
שאי חיוב העובד בחלקו בחבות דמי הביטוח יביא לגילום החיוב בידי המעסיק.
עיקר העובדתית הרלוונטיות
החברה עוסקת במתן שירותי פיקוח ובטיחות בתעבורה באמצעות קציני בטיחות בתעבודה המועסקים על ידה, ומעמידה לרשותם לצורך כך כלי רכב.
החברה הגישה שומות עצמיות לפקיד השומה, דיווחה ושילמה מס ההכנסה בגין "שווי הרכב" בהתאם לנתוני "ספר הרכב"/"יומן רכב" לפי תחשיביה.
אגף ביקורת ניכויים של המל"ל ערך ביקורת ניכויים לשנים 2009-2012, בשלהי שנת 2015, והוציא לחברה חיובים בדמי ביטוח על מלוא שווי הרכב בתוספת גילום.
עיקר טיעוני החברה, הרלוונטיים
שומות המס של החברה לשנים הנידונות התיישנו בהתאם לסעיף 145 לפקודת מס ההכנסה והפכו לסופיות. (יצויין כי לא ברורה הטענה לפחות לגבי השנים 2011-2012, שבוודאות לא התיישנו עד תום 2015).
המלל מנוע אם כן מלחייב את החברה בדמי ביטוח בניגוד לשומת החברה ושומות הניכויים במס ההכנסה.
קביעה לתשלום דמי ביטוח נוספים חייבת להישען על קביעה מוקדמת של מס ההכנסה, סמכות לקביעת הכנסה היא לפי סעיף 2(2) לפקודה נתונה לפקיד השומה.
חיוב שווי הרכב נעשה כראוי בהתבסס על תחשיבים מתמטיים וכלכליים, ועיקר השימוש ברכב הוא טובת המעסיק.
לחילופין, יש לחשב מחדש את חיוב דמי הביטוח תוך ביטול גילום חלק העובד בדמי ביטוח.
עיקר טיעוני המל"ל
יש להבחין בין שומות סופיות של החברה המתייחסות להכנסות החברה לבין הכנסות העובדים, הנבחנות בשומות הניכויים של מס הכנסה. הדבר נקבע בהלכת אמי פרטס.
הלכת גדות המכווינה להרמונה שומתית בין רשויות מס הכנסה לבין המל"ל אינה רלוונטית לעניינו, באשר לא הוצאו כלל שומות מס הכנסה ניכויים לחברה בגין שנים אלו, אלא לכל היותר חלה התיישנות על שומות עצמיות שהוגשו לפקיד השומה.
התיישנות לעניין המל"ל נקבעה בסעיף 363א – לשבע שנים.
באשר לעמימות, מדובר בתכנון מס אגרסיבי שעמד בניגוד לחזקות החלוטות שנקבעו בתקנות מס הכנסה
בעניין הגילום, על המעסיק חלה חובת ניכוי דמי ביטוח מהעובד, כאשר מעסיק שילם את חלק העובד בביקורת ניכויים, המעסיק לקח על עצמו את התשלום ולכן חובה לגלם את חלק העובד.
דיון והחלטה
ככלל ביה"ד מקבל לחלוטין את עמדת המל"ל ודוחה את כל רכיבי התביעה.
נתאר רק את הנקודות בהן ביה"ד הרחיב מעבר לטענות המל"ל שנתקבלו כאמור:
אין סתירה להלכת גדות. ההרמוניה תתבצע רק כשפקיד השומה דן וקבע פוזיטיבית עמדה מסויימת בשומות. שומה עצמית שהוגשה לפקיד השומה והתיישנה, אינה מחייבת הרמוניה מצד המל"ל, ולפקיד הגביה במל"ל הסמכות החוקית לקבוע את הסכומים מהם מגיע לדעתו למל"ל, דמי ביטוח בגין העובד.
הוראות התחילה והתחולה לסעיף 363א לחוק הביטוח הלאומי הדן בעניין התיישנות, עולה כי לגבי חוב שמועד תשלומי לאחר 1.1.1999 ולפני 1.1.2008, ניתן למל"ל לנקוט פעולות לגביה עד 30.6.2016. הדבר חל לדעת ביה"ד גם על חוב שנוצר לראשונה ע"י שומת ניכויים, בטווח הזמנים כאמור, ועל כן נעשה כדין.
הסתמכות והתנהלות החברה בהתאם לחוות דעת שקיבלה, כך שלא יושם מלוא שווי השימוש ברכב על פי התקנות, נדחה.
היו מספר החלטות שיפוטיות ברוח זו והקובעת שבהן היא הלכת חי אור בביהמ"ש העליון. שווי ההטבה ברכב הקבוע בתקנות הוא נוסחה חד משמעית שאין בלתה.
ביה"ד לא השתכנע שמדובר ברכב עבודה לגביו אין להחיל את תקנות שווי הרכב.
טענת החברה כי חיוב רטרואקטיבי עלול להובילה לקריסה, מחייב הצגת ראיות על מצבה הכספי. בענייננו לא הוצגו ראיות.
(מעניין מה היתה תוצאת הפסק לו כן היו מוצגות ראיות לכך).
התביעה על כל רכיביה נדחתה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
